שבעת הארצות

זהר חדש - פרשת בראשית - מאמר אדם וקין ושבע ארצות

רטז - זוהר סדורא דעלמא , בשבע קטרין סגלגלן. שבע ארצות אינון, דא לעילא מן דא. כמא דאינון שבעה רקיעין, דא לעילא מן דא. ואינון: ארץ. אדמה. ארקא. גיא. נשיה. ציה. תבל. לעילא מכלהו, תבל דכתיב: והוא ישפוט תבל בצדק.
רטז - תרגום סדר העולם, בשבע קשרים עגולים. שבע ארצות הן, זו למעלה מזו. כמו שהן שבעה רקיעים, זה למעלה מזה. והן: ארץ. אדמה. ארקא. גיא. נשיה. ציה. תבל. למעלה מכולן, תבל שכתוב: והוא ישפוט תבל בצדק.
ריז - זוהר כד נפק אדם מגנתא דעדן, ואתתרך מתמן, אתרמי לההוא דאיקרי ארץ. דאיהו אתר חשיך, דלית תמן נהירו כלום, ולא משמש כלום, כיון דאדם עאל תמן, דחיל דחילו סגי, ולהט החרב המתהפכת, הוה מלהטא גו סטרין, גו ההוא ארץ.
ריז - תרגום כשיצא אדם מגן עדן, וגורש משם, הושלך לההוא שקרוי ארץ. שהוא מקום חשוך, שאין שם אור כלום, ולא משמש כלום, כיון שאדם בא שם, ירא יראה גדולה, ולהט החרב המתהפכת, היה לוהט בצדדים, בארץ ההיא.
ריח - זוהר כיון דנפק שבת, והרהר בתשובה, ארים ליה קב"ה וסליק ליה לההוא אתר דאקרי אדמה, דכתיב: וישלחהו יי' אלהים מגן עדן לעבוד את האדמה. בהאי אית נהירו דנהיר, ודיוקנין דכוכביא ומזלי.
ריח - תרגום כיון שיצא שבת, והרהר בתשובה, הרימו הקדוש ברוך הוא והעלהו למקום ההוא שנקרא אדמה, שכתוב: "וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה [אשר לקח משם]" (בראשית ג כג). בזה יש אור שמאיר, וצורות שכוכבים ומזלות.
ריט - זוהר ותמן ציורין דבני נשא עילאין, גוברין דנפקו מאדם קדמאה, במאה ותלתין שנין, שקא הוה משמש ברוחי נוקבי. ואינון עציבין תדיר, ולית בהו חדוה, ואלין משטטי ונפקי לעלמא דא, ומתהפכין לסטרא בישא, ומהדרן תמן, וצלאן צלותא, ומתיישבן בדוכתייהו תמן. וזרעין זרעין ודרכין ואכלין. חטין לית תמן, ולא חד משבע זיני תבואה. בהאי אתר, אתיילדו קין והבל.
ריט - תרגום ושם צורות שבני אדם עליונים, גברים שיצאו מאדם ראשון, במאה ושלשים שנים, שהוא היה משמש ברוחות נקבות. והם עצובים תמיד, ואין בהם שמחה, ואלה משוטטים ויוצאים לעולם זה, ומתהפכים לצד רע [למזיקים], וחוזרים שם [מהיכן שיצאו], ומתפללים תפילה, ומתישבים במקומם שם. וזורעים זרעים ודרכונים ואכלים. חטים אין שם, ולא אחד משבעה מני תבואה, במקום זה נולדו קין והבל. (*דרכין הוא מין צמח)
רכ - זוהר כיון דחטא קין, אחית ליה הקב"ה, לההוא אתר דאיקרי ארץ, דכתיב: הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה, מההוא אתר דאקרי אדמה. והייתי נע ונד בארץ, בגין דתמן אתדחייא ואתתרך, והיה כל מוצאי יהרגני, ההוא להט החרב המתהפכת.
רכ - תרגום כיוון שחטא קין, הורידו הקדוש ברוך הוא, למקום ההוא שנקרא ארץ, שכתוב: "הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ... " ממקום ההוא שנקרא אדמה. " ... [ומפניך אסתר] והייתי נע ונד בארץ ... " , בגלל ששם נדחה וגורש, " ... והיה כל מצאי יהרגני" , ההוא להט החרב המתהפכת.
רכא - זוהר והוה דחיל והרהר בתשובה, סליק ליה הקב"ה לארקא, והוה תמן, ואוליד בנין. ובארקא אית נהירו דנהיר מגו שמשא. וזרעין זרעין, ונטעין אילנין, ולית תמן חטין, ולא מאינון שבע זיני תבואה.
רכא - תרגום והיה שירא והרהר בתשובה, והעלהו הקדוש ברוך הוא לארקא, והיה שם, והוליד בנים. ובארקא יש אור שמאיר מהשמש. וזרעים זרעין, ונטעים אילנות, ואין שם חטים, והם לא משבע מיני תבואה.
רכב - זוהר כל אינון דתמן, אינון מתולדות קין, ואינון בתרין, רישין, מנהון גברין עילאין, ומנהון זעירין. לית להו דעתא שלים כשאר בני נשא דהכא. זכאין אינון לזמנין. ולזמנין אהדרן לסטרא בישא, ומולידין ומייתין כשאר בני נשא.
רכב - תרגום כל הם ששם, הם מתולדות קין, והם בשנים, ראשים, מהם אישים/גבורים עליונים, ומהם קטנים. אין להם דעת שלמה כשאר בני אדם שכאן. לעיתים הם זכאים. ולעיתים חוזרים לצד הרע, ומולידים ומתים כשאר בני אדם. נספח: מעשה בשלמה המלך עם אשמדאי
רכג - זוהר אדם הוה באדמה, עד דאוליד שת, ומתמן סליק לעילא, ארבע דרגין מקין. וסליק להאי אתר דאקרי תבל, כיון דסליק סליק לאתר בי מקדשא. ותבל דא עילאה על כלהו דרגין, דאקרי באינון שמהן דהוה שיוריה בהו. ארץ אדמה הכי אקרי.	7 - תבל (בית המקדש) 6 - ציה 5 - נשיה 4 - גיא 3 - ארקא (קין) 2 - אדמה (אדם) 1 - ארץ
רכג - תרגום אדם היה באדמה, עד שהוליד שת, ומשם עלה למעלה, ארבע דרגות מקין. ועלה למקום הזה שנקרא תבל, כיון שעלה עלה למקום בית המקדש. ותבל זו עליונה מכל הדרגות, שקרויה בהן שמותהן שהיה משכנו בהן. ארץ אדמה כך נקראת.
רכד - זוהר דליג אדם תלת דוכתי, גי"א נשי"ה צי"ה. גיא איהו אתר, בדוכתא סגי כהאי פותיא ואורכא דגיהנם. בגי"א ונשי"ה וצי"ה אתבדרו אינון דבני מגדלא, ואולידו תמן. על דארגיזו למלכא עילאה קדישא, בגין דא קריב לנורא דדליק. תמן אית בני נשא בכל יקירו, בעותרא ועפרות זהב, ואבנין יקירין, מאן דעאל תמן והוא מהכא מתבל, בחמידו דההוא עותרא יהבין ליה, ונחית לזמנין לדוכתא דאקרי נשיה, בגין דיתנשי מתמן, ונחית להאי גיא, דלא ידע אתר דהוא מתמן.
רכד - תרגום דילג אדם שלוש מקומות, גי"א נשי"ה צי"ה. גיא הינו מקום, במקום זה כרוב רוחבו ואורכו גיהנום. בגיא ונשיה וציה נפוצו הם שבנו מגדל, והולידו שם. על שהרגיזו מלך עליון קדוש, בגין זה קרבו (ירדו/נפלו) לאש הדולקת. (אמר רבי יוחנן: מגדל, שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים [סנהדרין].) שם יש בני אדם בכל יוקרתו, בעושרו ועפרות זהב, ואבנים יקרות, מי שבא שם והוא מכאן מתבל, בחמודות של עושר ההוא מביאים לו, ויורד לפעמים למקום שנקרא נשיה, כדי שישתכח משם, ויורד לגיא זה, שלא ידע מקום שהוא משם. פירוט שלושת השורות האחרונות מי שהולך למקום שנקרא גיא (אבל מוצאו מתבל) הוא יורד למקום שנקרא נשיה ששם מקבל עושר כדי שישתכח משם (מתבל) ויורד לבסוף לגיא זה והתהליך הזה כדי שלא ידעו בגיא שהוא משם (מתבל)
רכה - זוהר גי"א, דא הוא באמצעות דעילא ותתא, דא אקרי גי בן הנם, ורצועה חדא נפקא מתמן לעילא להאי תבל, ואקרי אוף הכי גי בן הנם. ותמן פתחא דגיהנם. ואינון בני אנשא דתמן, בגין דא כלהו ידעי בחרשין וחכמאן. ותמן זרעי ונטעי אילנין. ולית תמן חטין, ולא חד משבעה מינין.
רכה - תרגום גיא, זה הוא באמצע של מעלה ומטה, זה נקרא גיא בן הנם, ורצועה אחת יוצאת משם למעלה לזה תבל, ונקרא אף גיא בן הנם. ושם פתחו של גיהנם. והם האנשים ששם, בגין זה כולם יודעים בכשפים וחכמות. ושם זורעים ונוטעים אילנות. ואין שם חטים, ולא אחד משבעה מינים.
רכו - זוהר בנשי"ה אית בני נשא קטועין זעירין, ולית להון חוטמין, בר תרין נוקבין, דנפקא בהו רוחא. וכל מה דעבדי, מיד משתכחי. וע"ד איקרי נשיה. וזרעי ונטעי אילנין, ולית תמן חטים, ולא משבע זיני.
רכו - תרגום בנשיה, יש אנשים קטועים וקטנים, ואין להם חוטמים, רק שני נקבים, שיוצאת מהם רוח. וכל מה שעושים, מיד משתכחים. ועל זה נקרא נשיה. (נשיה = שכחה) וזורעים ונוטעים אילנות, ואין שם חטים, ולא משבע מינים.
ספר הזוהר - פרשת בראשית חלק א - מאמר יקוו המים
תפה - זוהר ועוד, דמבין מיא אחזי ואפיק יבשתא, דלית ארח ארעא לאסקא מגו מיא יבשתא, אלא לחותא. וכד אסיק יבשתא מבין מיא, קרא שמה ארץ. הה"ד, ויקרא אלהים ליבשה ארץ.
תפה - תרגום ועוד, שמבין מים נראה והוציא יבשה, שאין דרך ארץ לעלות מתוך מים יבשה, אלא לחות. וכשעלתה יבשה מבין מים, קרא שמה ארץ. זה שנאמר, ויקרא אלהים ליבשה ארץ.
תפו - זוהר ותנא, ז' שמות קרא לה: ארץ. אדמה. גיא. נשיה. ציה. ארקא. תבל. גדול שבכולם תבל, דכתיב: והוא ישפוט תבל בצדק. הה"ד, אשר שם שמות בארץ. אר"י, ז' רקיעים ברא הקב"ה, כנגדם ברא ז' ארצות. ותאנא, ארץ אחת ממש, הוציאו המים, וממנה נתהוו ז' ארצות כדאמרן.
תפו - תרגום ולמדנו, שבע שמות קרא לה: ארץ. אדמה. גיא. נשיה. ציה. ארקא. תבל. גדול שבכולם תבל, דכתיב: והוא ישפוט תבל בצדק. זה שנאמר, אשר שם שמות בארץ. אר"י, שבע רקיעים ברא הקדוש ברוך הוא, כנגדם ברא שבע ארצות. ולמדנו, ארץ אחת ממש, הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות כשאמרנו.
ספר הזוהר - פרשת ויקרא - מאמר ז' רקיעים וז' ארצות
עמוד מט - סעיף קמא - זוהר ובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר, דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור, אלין לתתא ואלין לעילא, וכל אינון בריין משניין בחזווייהו, משינויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא.
עמוד מט - סעיף קמא - תרגום ובספרו של רב המנונא סבא מפרש יותר, שכל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה, וכל בריות אלו שונים בחזותן, משינויו של אויר, שיש פה בכל מקום ומקום, ועומדים בקיומם כשאר בני אדם.
עמוד מט - סעיף קמב - זוהר ועל דא אית אתר בישובא, כד נהיר לאלין חשיך לאלין, לאלין יממא ולאלין ליליא, ואית אתר דכוליה יממא, ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא. והאי דאמר בספרי קדמאי ובספרא דאדם הראשון הכי הוא, דהכי כתיב (תהלים קלט יד) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך, וכתיב (שם קד כד) מה רבו מעשיך ה', ועל דא כלא שפיר, ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא, ולא למפלגי תחומין, בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא.
עמוד מט - סעיף קמב - תרגום ועל זה יש מקום בישוב, כשמאיר לאלו חשוך לאלו, לאלו יום ולאלו לילה, ויש מקום שכולו יום, ולא נמצא בו לילה חוץ משעה אחת קטנה. וזה שאמר בספרי ראשונים ובספר של אדם הראשון כך הוא, שכך כתוב: "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך" (תהלים קלט יד), וכתוב: "מה רבו מעשיך ה'" (שם קד כד), ועל זה הכל יפה, וסוד זה נמסר לבעלי החכמה, ולא למחלקי גבולים, בגלל שהוא סוד עמוק שבתורה.