שבעת הרקיעים

גמרא - תלמוד בבלי - מסכת חגיגה יב ב

"את הארץ" למה לי? להקדים שמים לארץ.

"והארץ היתה תהו ובהו ..." (בראשית א ב)

מכדי בשמים אתחיל ברישא, מאי שנא דקא חשיב מעשה ארץ?

תנא דבי רבי ישמעאל:

משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: השכימו לפתחי!
השכים ומצא נשים ואנשים, למי משבח?
למי שאין דרכו להשכים והשכים!

תניא רבי יוסי אומר:

אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות:

הערה חשובה: תזהרו לא לטעות העמודים זה משל לצדיקים! אפילו רשום זאת בהמשך!
הוא מתחיל עם 12 יורד ל-7 ובסוף נשאר רק עם אחד וקורא לו "צדיק יסוד עולם"

הארץ על מה עומדת? על "העמודים" !

שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט)

כעת מתחיל פירוט על מה "העמודים" (=הצדיקים) עומדים ... על "המים" (התורה משולה למים) וכן הלאה ...

עמודים - על המים שנאמר "לרוקע הארץ על המים" תהילים קלו
מים - על ההרים שנאמר "על הרים יעמדו מים" תהילים קד
הרים - ברוח שנאמר "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח" עמוס ד
רוח - בסערה שנאמר "רוח סערה עושה דברו" תהילים קמח
סערה - תלויה בזרועו של הקב"ה שנאמר "ומתחת זרועות עולם" דברים לג

וכעת שהסתיים הפירוט של הרמות (מהצדיקים ועד הקב"ה) מתחיל הדיון על כמה צדיקים העולם למעשה עומד

וחכמים אומרים: על י"ב עמודים עומדת שנאמר: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דברים לב)
ויש אומרים: ז' עמודים שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט)
רבי אלעזר בן שמוע אומר: על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י)

התחילו עם 12 צדיקים ירדו לשבע צדיקים ולבסוף נאמר אפילו על צדיק אחד בודד שווה לעולם להמשיך ולהתקיים


כעת הדיון עובד לנושא אחר

כעת מראים שני דעות אחת של רבי יהודה שאומר שישנם רק שני רקיעים והדעה השניה אומרת שישנם שבעה רקיעים

אבל בשניהם מדברים על אותו הדבר

נסביר: לא מדובר פה על כמה יש אלה על צורת החלוקה

רבי יהודה אומר שישנם שני רקיעים

1. השמים
2. שמי השמים

אבל ריש לקיש מחלק את אותו הדבר לחלוקה שונה

וילון - רקיע - שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות

השמים זה הכוונה לרקיע השמים שזה וילון + רקיע
ושמי השמים הן: שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות

כלומר אותו הדבר רק החלוקה היא שונה! גשמי - רוחני

גשמי זה "השמים" שבו נמצאת הארץ הכוכבים ומזלות
רוחני זה "שמי השמים" השמים של השמים כלומר החלק הרוחני שלהן


אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן

שנאמר: "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים" (דברים י)

ריש לקיש אמר: שבעה!

ואלו הן:

וילון - רקיע - שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות


(רקיע) השמים
וילון (אטמוספרה)
אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית

שנאמר: "הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת" (ישעיהו מ כב)


רקיע (חלל)
שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין

שנאמר: "ויתן אתם אלהים ברקיע השמים" (בראשית א יז)







אני ממליץ לכם בחום לבדוק את הקישור הבא: כולן לא בראתי אלא בשבילך - http://torah.125mb.com/stars.html





שמי השמים
שחקים
שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים

שנאמר: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ..." (תהילים עח כג-כד)


זבול
שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן

שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים" (מלכים א ח יג)

ומנלן דאיקרי "שמים"?

דכתיב: "הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך" (ישעיהו סג טו)


מעון
שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל

שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" (תהילים מב ט)

אמר ריש לקיש:

כל העוסק בתורה בלילה - הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום

שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו"

ומה טעם "יומם יצוה ה' חסדו"? משום ובלילה שירה עמי.

ואיכא דאמרי אמר ריש לקיש:

כל העוסק בתורה בעולם הזה שהוא דומה ללילה - הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעולם הבא, שהוא דומה ליום

שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי"

אמר רבי לוי:

כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה - מאכילין אותו גחלי רתמים

שנאמר: "הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" (איוב ל ד)

ומנלן דאיקרי "שמים"?

שנאמר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים" (דברים כו טו)


מכון
שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור ודלתותיהן אש

שנאמר: (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב

הני ברקיעא איתנהו? [לא,] הני בארעא איתנהו

דכתיב: "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו" (תהילים קמח ז-ח)

אמר רב יהודה: אמר רב דוד: ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ

אמר לפניו: ריבונו של עולם! "[כי] לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע" (תהילים ה ה)

צדיק אתה ה', לא יגור במגורך רע

ומנלן דאיקרי "שמים"?

דכתיב: "ואתה תשמע השמים מכון שבתך" (מלכים א ח לט)


ערבות
שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים

צדק ומשפט דכתיב "צדק ומשפט מכון כסאך" תהילים פט טו
צדקה דכתיב "וילבש צדקה כשרין" ישעיהו נט יז
גנזי חיים דכתיב "כי עמך מקור חיים" תהילים לו י
וגנזי שלום דכתיב "ויקרא לו ה' שלום" שופטים ו כד
וגנזי ברכה דכתיב "ישא ברכה מאת ה'" תהילים כד ה
נשמתן של צדיקים דכתיב "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך" שמואל א כה כט
רוחות ונשמות - שעתיד להיבראות דכתיב "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" ישעיהו נז טז
וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים דכתיב "גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה" תהילים סח י

שם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות

שנאמר: "סולו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהילים סח ה)

ומנלן דאיקרי "שמים"?

אתיא "רכיבה" "רכיבה": כתיב הכא סולו לרוכב בערבות

וכתיב התם: "רכב שמים בעזרך" (דברים לג כו)

וחשך וענן וערפל מקיפין אותו - שנאמר: "ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים" (תהילים יח יב)

ומי איכא חשוכא קמי שמיא? והכתיב: "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עימיה שרא" (דנייאל ב)

לא קשיא: הא




Valid XHTML Valid CSS