מכדי בשמים אתחיל ברישא, מאי שנא דקא חשיב מעשה ארץ?
תנא דבי רבי ישמעאל:
משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: השכימו לפתחי!
השכים ומצא נשים ואנשים, למי משבח?
למי שאין דרכו להשכים והשכים!
תניא רבי יוסי אומר:
אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות:
הערה חשובה: תזהרו לא לטעות העמודים זה משל לצדיקים! אפילו רשום זאת בהמשך!
הוא מתחיל עם 12 יורד ל-7 ובסוף נשאר רק עם אחד וקורא לו "צדיק יסוד עולם"
הארץ על מה עומדת? על "העמודים" !
שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט)
כעת מתחיל פירוט על מה "העמודים" (=הצדיקים) עומדים ... על "המים" (התורה משולה למים) וכן הלאה ...
עמודים - על המים
שנאמר
"לרוקע הארץ על המים"
תהילים קלו
מים - על ההרים
שנאמר
"על הרים יעמדו מים"
תהילים קד
הרים - ברוח
שנאמר
"כי הנה יוצר הרים ובורא רוח"
עמוס ד
רוח - בסערה
שנאמר
"רוח סערה עושה דברו"
תהילים קמח
סערה - תלויה בזרועו של הקב"ה
שנאמר
"ומתחת זרועות עולם"
דברים לג
וכעת שהסתיים הפירוט של הרמות (מהצדיקים ועד הקב"ה) מתחיל הדיון על כמה צדיקים העולם למעשה עומד
וחכמים אומרים: על י"ב עמודים עומדת שנאמר: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דברים לב)
ויש אומרים: ז' עמודים שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט)
רבי אלעזר בן שמוע אומר: על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י)
התחילו עם 12 צדיקים ירדו לשבע צדיקים ולבסוף נאמר אפילו על צדיק אחד בודד שווה לעולם להמשיך ולהתקיים
כעת הדיון עובד לנושא אחר
כעת מראים שני דעות אחת של רבי יהודה שאומר שישנם רק שני רקיעים והדעה השניה אומרת שישנם שבעה רקיעים
אבל בשניהם מדברים על אותו הדבר
נסביר: לא מדובר פה על כמה יש אלה על צורת החלוקה
רבי יהודה אומר שישנם שני רקיעים
1. השמים
2. שמי השמים
אבל ריש לקיש מחלק את אותו הדבר לחלוקה שונה
וילון - רקיע - שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות
השמים זה הכוונה לרקיע השמים שזה וילון + רקיע
ושמי השמים הן: שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות
כלומר אותו הדבר רק החלוקה היא שונה! גשמי - רוחני
גשמי זה "השמים" שבו נמצאת הארץ הכוכבים ומזלות
רוחני זה "שמי השמים" השמים של השמים כלומר החלק הרוחני שלהן
