גמרא - תלמוד בבלי - מסכת חגיגה יב ב "את הארץ" למה לי? להקדים שמים לארץ. "והארץ היתה תהו ובהו ..." (בראשית א ב) מכדי בשמים אתחיל ברישא, מאי שנא דקא חשיב מעשה ארץ? תנא דבי רבי ישמעאל: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: השכימו לפתחי! השכים ומצא נשים ואנשים, למי משבח? למי שאין דרכו להשכים והשכים! תניא רבי יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות:
הארץ על מה עומדת? על "העמודים" ! שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט)
וחכמים אומרים: על י"ב עמודים עומדת שנאמר: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דברים לב) ויש אומרים: ז' עמודים שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט) רבי אלעזר בן שמוע אומר: על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י)
אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן שנאמר: "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים" (דברים י) ריש לקיש אמר: שבעה! ואלו הן: וילון - רקיע - שחקים - זבול - מעון - מכון - ערבות
שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים שנאמר: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ..." (תהילים עח כג-כד) שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים" (מלכים א ח יג) ומנלן דאיקרי "שמים"? דכתיב: "הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך" (ישעיהו סג טו) שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" (תהילים מב ט) אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה - הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו" ומה טעם "יומם יצוה ה' חסדו"? משום ובלילה שירה עמי. ואיכא דאמרי אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בעולם הזה שהוא דומה ללילה - הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעולם הבא, שהוא דומה ליום שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" אמר רבי לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה - מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר: "הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" (איוב ל ד) ומנלן דאיקרי "שמים"? שנאמר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים" (דברים כו טו) שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור ודלתותיהן אש שנאמר: (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב הני ברקיעא איתנהו? [לא,] הני בארעא איתנהו דכתיב: "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו" (תהילים קמח ז-ח) אמר רב יהודה: אמר רב דוד: ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ אמר לפניו: ריבונו של עולם! "[כי] לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע" (תהילים ה ה) צדיק אתה ה', לא יגור במגורך רע ומנלן דאיקרי "שמים"? דכתיב: "ואתה תשמע השמים מכון שבתך" (מלכים א ח לט) שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים
שם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות שנאמר: "סולו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהילים סח ה) ומנלן דאיקרי "שמים"? אתיא "רכיבה" "רכיבה": כתיב הכא סולו לרוכב בערבות וכתיב התם: "רכב שמים בעזרך" (דברים לג כו) וחשך וענן וערפל מקיפין אותו - שנאמר: "ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים" (תהילים יח יב) ומי איכא חשוכא קמי שמיא? והכתיב: "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עימיה שרא" (דנייאל ב) לא קשיא: הא |