מאמר 92 היסודות

בעולמנו ישנם סך הכל 92 יסודות טבעיים הקיימים בטבע ובפרשת בראשית בשבעת ימי הבריאה ישנם בדיוק 92 שורשים מתוך 469 מילים אם אכן 92 שורשי 469 המילים שבשבעת ימי הבריאה הם כנגד 92 היסודות שיש בעולם אז ההשוואה בין אטום לשורש (מילה) בלתי נמנעת בוא נבדוק … לינק :: טבלה מפורטת של כל 92 שורשי 469 המילים שבשבעת ימי הבריאה אני עומד להראות בהשוואה הבאה 7 אופנים שונים אשר מראים את ההתאמה בין שורש ורכיביו לבין אטום ורכיביו [1] שלושה רכיבים האטום מורכב משלושה רכיבים: פרוטון ניוטורון ואלקטרון. גם שורש מורכב משלושה רכיבים שהם אותיות (לרוב מיוצגות על ידי אותיות פ-ע-ל) [2] הגרעין והסובב אותו הרכב האטום הוא מגרעין (המורכב מפרוטון וניוטורון) ואלקטרון סביבו. אך גם השורש מורכב מגרעין ואות נוספת "סביבו" הסבר: על פי הסוד כל שורש למעשה נובע משתי אותיות והאות השלישית מרחיבה את משפחה שלה בוא נביא לדוגמא את צמד האותיות "בל" ונראה את משפחת השורשים המורחבת שלה אבל "וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" בבל "על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ" גבל "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב" דבל ??? הבל "ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה" ובל ??? זבל "ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון" חבל "אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו" טבל "ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם" יבל "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" כבל ??? בלל "על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ" בלם ??? נבל "וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו" סבל "וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד" בלע "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש" פבל ??? צבל ??? קבל "חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה" רבל ??? שבל "ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות" תבל "בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס" נא לא להתבלבל כ.ב.ל. ב.ל.פ. הם ממקורות לועזיים ( cable & bluf ) מהו מקור השורש ב.ל.ם. ? "נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי-מה" (איוב כו ז) בלי + מה = ב.ל.י. + מ.ה. = האם נוצר שורש חדש? = ב.ל.ם. הערה: שימו לב להשווואה שהאות היתרה היא כנגד אלקטרון סביבו ^^ [3] סוגים שונים אם מישהו ירצה לומר שישנם איזוטופם שונים לכל יסוד או הרכבים שונים לאותו היסוד בצורות כאלה ואחרות אז נכון הדבר גם לשורשים. הדוגמא הכי פשוטה ונחמדה היא: "בנייני השורש" ניקח לדוגמא את השורש: פ-ע-ל ונקבל ממנו: פָּעַל, נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל. זה אותו השורש אבל בצורה שונה וישנם עוד צורות לכך חוץ מ"בנייני השורש". [4] רכיבי הגרעין מורכבים גם כן מחלקים שונים ניוטרון ופרוטון מורכבים גם כן מחלקים שונים המרכיבים אותם ונכון הדבר גם לגרעין השורש הרי ידוע שלכל אות יש לה מילוי והמילוי הזה הוא שורש האות על פי הסוד. לדוגמא אנו ניקח את הגרעין ב.ל. שהראנו מקודם ונראה שהוא מורכב גם כן מאותיות ב -> בית ל -> למד האות ב' מורכבת מאותיות ב-י-ת והאות ל מורכבת מאותיות ל-מ-ד [5] החלק הגלוי והחלק הנסתר אנו ניקח שוב פעם את הגרעין ב.ל. שהראנו מקודם וגם את האותיות שמרכיבות אותו ב -> בית ל -> למד שימו לב שהם מורכבים מחלקים גלויים וחלקים נסתרים כלומר: בית :: ב - הוא גלוי אבל - ית - לא ניתן לראות בעין! למד :: ל - הוא גלוי אבל - מד - לא ניתן לראות בעין! למה זה? איך זה מתחבר עם האטום? האם יש קשר? כן ישנו קשר וזה הפוטונים שהם חלקיקי האור הראיה האנושית רגישה לכמויות האור הקטנות ביותר - אפילו מספר פוטונים בודדים גבול הראיה נמצא בשלב האטום כלומר מה שהעין רואה זה החומר כלומר ראקציה של הפוטון עם האטום רק נזכיר את תהליך הראקציה של האור באטום האור הלבן כידוע מכיל את כל הצבעים (הנראים בעין בתחום הראיה שלנו) וכדי שהשכל האנושי יוכל להבין חלק מהתהליכים של האור אנו משתמשים במונחים כגון גל (או אנרגיה) וחלקיק כדי לתת ביטוי ולהקל בהסבר תופעות המתרחשות בעולמנו לצורך העניין הפוטון הינו חלקיק של האור הפוגש את האטום חלק מהאנרגיה הזאת נספגת באטום וחלק משתחררת לפעמים כמעט כולו "נבלע" שזהו הצבע השחור ולפעמים כמעט כלל לא שזה הצבע הלבן ישנם מקרים שבגלל הרכב האטום הפוטונים פשוט עוברים דרך האטום בלי "לפגוע" או "להבלע" וזה מה מעניק שקיפות לחומר זה ממש על רגל אחת בלי לרדת לפרטים אלה רק כדי לסבר את השכל כדי להבין בפשטות את התהליך נחזור לעייננו: מה שמרכיב את גרעין האטום לא רואים וזה בהשוואה לאותיות יו"ד ותא"ו שמופיעות במילוי האות ב' ונכון הדבר לאות ל' המחשה: גלוי   ת ד ש א   ה א ר ץ   ד ש א   ע ש ב   מ ז ר י ע   ז ר ע   ע ץ   פ ר י   ע ש ה   פ ר י נסתר     ל י ל     ל י ד   ל י ל   י י י     י י   י   י י י   י ד   א י ו   י י א   א י ו       ת ן ף     ף ש י   ת ן ף   ן ן ת     ן ש   ן   ן ש ן   ן י     ש ד   ן ן       ש ד שימו לב שהעין רואה רק את חיצוניות השורש ולא את פנימיותו בדיוק כפי שבאטום [6] עד אין סוף דרך אגב עדיין מנסים לחקור ולבדוק ממה מורכב סך כל הגרעין של האטום כיום בעולם המדע אך במידה וההשוואה הזאת נכונה לא יהיה לדבר הזה סוף כלומר תמיד יהיה חלק יותר קטן שמרכיב גם את הרכיב שעתידים למצוא. למה אני אומר זאת כיוון שניתן לראות זאת באותיות ב -> בית -> יוד תאו -> יוד ואו דלת תאו אלף ואו -> ככה זה ממשיך וממשיך .... [7] גזים אצלים שימו לב שאפילו ביום השביעי ישנם בדיוק ששה שורשים כנגד שישה יסודות "גזים אצילים" שיש בטבע ששת הגזים האצילים הנמצאים בטבע הם: הליום (He), נאון (Ne), ארגון (Ar), קריפטון (Kr), קסנון (Xe) והיסוד הרדיואקטיבי רדון (Rn). כנגדם ישנם ששה שורשים ביום השבת: כ-ל-ה , צ-ב-א , ש-ב-ע , מ-ל-ך , ש-ב-ת , ק-ד-ש וכפי שגזים הלו מבחינה כימית יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 אלקטרוני ערכיות בקליפת האלקטרונים החיצונית שלהם. כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף בתגובות כימיות, ומכאן שמם. כך גם שורשים אלו שייכים ליום השבת שהוא מיצג את הרוחניות בטבע והוא נבדל משאר הימים וכתוצאה מכך קדוש משאר הימים ומהעולם הגשמי. אני חושב שזה די מסכם זאת ובהחלט נותן כמה נקודות למחשבה הרי כל העניין הזה די תואם נכון? ולא רק בנקודה אחת אלה בכמה וכמה נקודות כפי שהוצגו למעלה

ארבעת היסודות ... האמנם?

כפי שכיום אנו משתמשים במונחים כגון: גז נוזל ומוצק לתיאור העולם סביבנו כך גם התורה עשתה בפרשת בראשית רק שהמונחים שהשתמשו בעבר היו שונים. כפי שכיום אנו משתמשים במונח זוחל לתאר את משפחת הזוחלים התורה משתמשת במילה תנין כלומר ישנו שוני לשוני בין השפה כיום לבין שפת התורה בחלק מהמונחים נסביר: כולנו מכירים את "ארבעת היסודות" (שהשתמשו ביוון העתיקה) : אש , אדמה , מים , אוויר סבור אני שהיוונים לקחו את החוכמה הזאת מישראל ובתרגום של החוכמה לשפה היוונית הגשימו אותה ובכך התפספס בתרגום הכוונה האמיתית של הדברים בפרשת בראשית בשבעת ימי השבוע מדברים על: יום ראשון - אור (אש) יום שני - (ש)מים יום ש(ל)ישי - ארץ (אדמה) יום רביעי - (מ)אור יום חמישי - מים יום ששי - ארץ (אדמה) יום שבת - רוח כלומר שם פשוט השתמשו במונחים: אור , מים , ארץ , רוח והיוונים תרגמו זאת: אש (אור) , מים , ארץ (אדמה) , אוויר (רוח) דרך אגב בלעז משתמשים עד היום במונח earth שזה ארץ ואף כיום עושים אפילו "חטא על פשע" שמתרגמים זאת בחזרה לעברית earth - אדמה אבל הכוונה היתה בפרשת בראשית לתיאור כל החומרים בעולמנו כמצבי צבירה ולא כיסודות לשון המקרא: אור , מים , ארץ , רוח בלשוננו היום: גז , נוזל , מוצק , רוחני ולכן זה מסביר למה שבת נפרדת בכלל! 1 אור - גז 2 מים - נוזל 3 ארץ - מוצק 4 אור - גז 5 מים - נוזל 6 ארץ - מוצק 7 רוח - רוחני הערה חשובה: ההשוואה בין אור לגז נעשה רק לשם פשטות ישנו הרחבה בנספח למטה ישנם שלושה דברים גשמיים המתארים את החומר בעולמנו: גז , נוזל , מוצק אבל ישנו משהו שהוא נבדל וקדוש והוא הרוח כלומר החלק הרוחני בעולם ולכן חלק זה ביום השביעי שהוא השבת המדבר על הרוחניות ולמה מופיע שש פעמים (שלוש פעמיים) ואילו השבת בנפרד כיוון שזה מתאר את העולם שבו אנו חיים נתאר זאת כמשל לקוביה עם שש פאות ופנים הקוביה שזה החלק השביעי אשר מייצג את הרוחניות!

נספח - אנרגיה וחומר

תזכורת קלה: אני חוזר על מה שכבר רשמתי מקודם שישנו שוני לשוני בין השפה כיום לבין שפת התורה בחלק מהמונחים במידה ואנחנו נרצה לחפש את המונח אנרגיה במקרא אנחנו לא נמצא אותו כיוון שהשימוש הלשוני בתורה הוא שונה לשון המקרא: אור לשוננו היום: אנרגיה היתכן שהכוונה אינה רק אור אלה גם אנרגיה? נסביר זאת על ידי דוגמא שהבאנו כבר מקודם למילה "רוח" בשפה העברית יש שני משמעויות אחת גשמית כלומר רוח של הטבע ואחת רוחנית כלומר רוח האדם אותו הדבר במילה אור ... יכול להיות שישנו יותר מרובד אחד למשמעות המילה אור 1. אור האינסוף 2. אור אנרגיה 3. אור השמש אני בכוונה רשמתי זאת ככה אבל למעשה כולן אותו הדבר רק ההבדל הוא ברמות הרמה הכי גבוהה זה אור האינסוף זה חלק רוחני הרמה הבינונית זה אנרגיה שקיימת בעולם הגשמי החל מגל כלשהו אנרגית חום וכדומה הרמה הנמוכה זה אור כפי שאנו רגילים לומר שמה שאנו רואים זה האור למעשה האור השלישי שרשמתי והאור השני שרשמתי שניהם אותו הדבר כלומר אור גשמי רק הדרגות שלהם שונות אני פרטתי זאת ככה שהשכל האנושי יוכל לתפוס ולהבין זאת הערה: האור השלישי בדרגה הכי נמוכה כיוון שהוא מתחיל להכיל חלקיקים כלומר חומר כלשהו אפילו שזה ברמה מאוד אפסית ההבדל בין אור לחשך אם אור זה אנרגיה אז מהו חשך? חשך - הינו אור שאינו מאיר (פירוט לגבי זה בנספח השני למטה!) כלומר אנרגיה שאינה מאירה וזהו מה שאנו קוראים חומר אור - אנרגיה חשך - חומר נסדר לפי רצף הדברים שרשומים בבריאה 1. הקדוש ברוך הוא (תמיד היה קיים אין לו התחלה ואין לו סוף!) 2. זמן (המילה בראשית כלומר: בהתחלה - בהתחלת הצמצום) 3. שפה (המילה את כלומר: אלף עד תאו) 4. אנרגיה (המילה אור) 5. חומר (המילה חשך - חומר אבל של חלקיקים תחילת העולם הגשמי) כמו שחומר זה מקרה פרטי של אנרגיה כך גם חשך זה מראה פרטי של אור ולאחר מכן שישנם כל הרכיבים המתאימים! וכעת ניתן לפרוט על שבעת ימי הבריאה את מצבי הצבירה גז נוזל מוצק ----(הפרדה)---- רוח וכעת 92 השורשים שדיברנו עליהם בהתחלה הן אכן כנגד 92 היסודות הטבעיים הקיימים בעולמנו החבויים בסיפור הבריאה ואילו "ארבעת היסודות" הן למעשה שלושת מצבי הצבירה + הפנימיות הרוחנית

נספח נוסף - אור שאינו מאיר

אור שאינו מאיר - הקדמה ביום הראשון לא רשום "ויהי כן" אלא רשום "ויהי אור" ישנן שתי אפשרויות לדבר זה (ואף שניהן משלימות אחת את השניה) 1. בגלל שאין שום דבר נוסף ביום הראשון היה רק בריאה של אור ולכן בעזרת זה ניתן לציין בדיוק מה שזה "אור" ולא משהו כללי יותר כגון "כן" ומכיוון שלא היה "כן" אלה היה רק "אור" אז משתמשים במילה "אור" כי אין "כן" עדיין 2. רבי שלמה יצחקי (רש"י) פירוש ראשון: "אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה. ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" פירוש שני: "ולפי פשוטו כך פרשהו - ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביה, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה" (האפשרות הראשונה תקפה גם לגבי היום הראשון ששם רשום "יום אחד" ולא "יום ראשון" כיוון שהיה יחיד בעולמו - ומשם הוא נלמד) נתבונן ונעזר כעת ביום השני - ששם לא רשום "ויהי רקיע" (בגלל שיש תוספת של "בתוך המים") סיבה נוספת כיוון שלא היה רק רקיע בלבד (כנראה בגלל זה יש גם את התוספת של "בתוך המים") למה רשום "ויבדל"? הלא רשום לפני כן "וירא ... כי טוב" כלומר סיום מלאכה אז למה ישנו צורך בשינוי נוסף הלא כבר הסתיים? כיוון שלא רשום "ויהי כן" בגלל המשמעות של הרובד השני שאומר שזה לא יתקיים עדיין ולכן מצריך שינוי נוסף (אפילו שהוא לא סופי עדיין) ועכשיו דבר יפה! כל זה היה הקדמה והכנה לשאלה הבאה רשום שהיתה הבדלה "בין האור ובין החשך" וזהו דבר תמוהה? הרי ישנו רק אור וצריך היה להיות רשום "בין האור ובין האור" כמו שרשום ביום השני: "בין המים ... ובין המים ..." אז למה רשום חשך? מאיפה בא חשך? למה רשום בכלל אור הרי לא היה מאורת רק ביום הרביעי? אור זה אינו אור המאורת אלא "אור האין סוף" - ובלשוננו כיום רק כדי שהמחשבה תכיל זאת אור זה סוג של אנרגיה (כלשהי) זה לא שאנו מגשימים זאת פשוט זה הכי קרוב שהשכל האנושי יכול לתפוס ולהבין כיוון שישנם כל כך הרבה סוגי אנרגיה ואורות ולכל אחת רמה משלה וכל הרמות הללו עולות אף מחוץ ליקום שלנו מחוץ לעולם הגשמי ואם זה הדבר אז למה רשום "חשך"? מאיפה החשך בא? היה רק אור! מובא בספרים מושג "אור שאינו מאיר" שזהו הכוונה לעולם החומרי יותר אור שאינו מאיר - הסבר לשון ספר הזוהר [פרשת ויצא דף קנו, א]: "תא חזי כד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמין אפיק חד נהורא סתימאה, דמן ההוא נהורא נפקין ונהרין כל אינון נהורין דאתגליין. ומההוא נהורא נפקין ואתפשטו ואתעבידו שאר נהורין ואיהו עלמא עלאה. תו אתפשט האי נהורא עלאה ועבד אומנא נהורא דלא נהיר ועביד עלמא תתאה. ובגין דאיהו נהורא דלא נהיר בעי לאתקשרא לעילא בעי לאתקשרא לתתא. ובקשורא דלתתא אתקשר לאתנהרא בקשורא דלעילא והאי נהורא דלא נהיר בקשורא דלעילא אפיק כל חילין ומשריין לזינין סגיאין". תרגום: "בא וראה. כשרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולמות, הוציא אור אחד סתום, שמאותו האור יצאו והאירו כל האורות שהתגלו. ומאותו האור יצאו והתפשטו ונעשו שאר האורות שהם העולם העליון. עוד התפשט זה האור העליון, ועשה באומנות אור שאינו מאיר [כינוי לתחילת הופעת היקום המורגש] ונעשה העולם התחתון [החומרי]. ולפי שהוא אור שאינו מאיר, צריך הוא להיות קשור למעלה [לקבל הארה וקיום] וגם צריך להיות קשור למטה [במעשי בני האדם המעוררים את השפע העליון לרדת אליו ולקיים אותו]. ועל ידי הקשר שלמטה נקשר הוא להיות מואר מהקשר העליון. וזה האור שאינו מאיר, באמצעות הקשר העליון [שורשו הרוחני], הוציא את כל צבאות ומחנות פרטי כל המינים הרבים". ובחזרה לשאלתנו מאיפה הגיע חשך? הרי היה צריך להיות רשום אור... חשך הינו סוג של אור - הוא "אור שאינו מאיר" ולכן קרוי בשם אחר חשך ולגבי זה ש"אור שאינו מאיר" שייך לעולם החומרי דבר זה אינו סותר אלה אף משלים זאת אחד הרבדים לפרש זאת חשך = "אור שאינו מאיר" = חומר כלומר חומר זהו אחד מהאורות שאינם מאירים הערה חשובה גם לחשך יש דרגות והכוונה פה גם לחלקיקים ולאו דווקא למה שאתה רגילים לקרוא חומר כלומר זה שאני רושם חומר לא אומר שזה משהו מוצק נוזלי או גז זה יכול להיות משהו כגון חלקיקים בלבד ולכן הסדר של הדברים הוא כזה: אנרגיה -> חומר (חלקיקים) -> גז -> נוזל -> מוצק <||> הפרדה <||> חלק רוחני ותחשבו על זה אם הכל נוצר או עשוי מאור אז איזה תיאור יפה יותר מלתאר את החומר כאור שאינו מאיר השימוש במילה אור מסוג אחר כדי לתאר את החומר בעולמנו מעניק לו איזשהו טוהר לזה למרות שמדרגתו יותר עכורה ופחותה משאר האורות עדיין יש לזה פן של יופי משהו טהור וזך שמשתמשים במילה אור הוא מקבל פן רוחני יותר מקור: "ויבדל ... בין האור ובין החשך" רובד אחד מיני רבים של המשפט: "ויבדל ... בין אנרגיה(=אור האינסוף) ובין חומר(=אור שאינו מאיר)" לא יודע מה איתכם אבל אם היו שואלים אותי היכן הקדוש ברוך הוא הטביע את הכלל שמפריד בין הארגיה לחומר בתורה אני הייתי מפנה אנשים לספר בראשית אומר להם להסתכל בשבעת ימי הבריאה ביום הראשון ששם רשום ויבדל ... בין האור ובין החשך מקווה שאהבתם