מקור השם
המילה "דבש" מופיעה בתורה 20 פעמים בדיוק!1. "ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים"
2. "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי"
3. "ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש"
4. "והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה"
5. "ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש"
6. "אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך"
7. "כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה"
8. "ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים"
9. "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה"
10. "אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש"
11. "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר"
12. "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה"
13. "ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש"
14. "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"
15. "ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש"
16. "ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"
17. "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש"
18. "וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך"
19. "כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי"
20. "ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור"
רובו חוזר בביטוי המתאר את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש".
הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מופיע בתורה 12 פעמיים בדיוק!
מהו דבש?
מהעדר הוכחה לגידול דבורים בארץ ישראל בתקופת המקרא וכן מההקשר שבו מופיעה המילההסיקו חכמי התלמוד, חז"ל ובעקבותיהם המפרשים המסורתיים כי המילה דבש מתארת מיץ פירות מתוק
רש"י: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"
יש המזהים זאת כמיץ תמרים בגלל הקשרו בתיאור שבעת המינים
"ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח ח)
פרשנות פרטית שלי
אני רוצה לעלות סברה שלי בנושא זה שמבוססת חלקה על פי מה שרש"י אמראני סבור שהשימוש שלנו כיום במילה "מתוק" היה בתקופת התורה מתוארת על ידי המילה "דבש"
ו-"מתוק" זה סוג של סלנג שפשוט נטמעה בשלב כלשהו במהלך הדורות
ולמעשה מהותה הראשונית של המילה היא בהקשר של פעולה כלומר מילת פועל
כפי שרשום בתורה: "וימתקו המים" ואף גם רש"י רושם "מתיקת פרי" שזה דבר שבא לתאר פעולה של שינוי טעם
אני מתכוון לכך שכאשר יש שימוש במילה "דבש" זה מראה שהדבר כבר מתוק אבל פשוט לא משתמשים במילה מתוק אלא דבש
ושיש שימוש בשורש מ-ת-ק צורתו הנכונה לשימוש היא כפועל המתאר שינוי שתוצאתו תוצר מתוק
בכל אופן זה פרשנות פרטית שלי לדבר אתם בהחלט יכולים לדלג על חלק זה
פשוט חשבתי לנכון שנקודה זו עשויה לעניין חלק מכם וזה בהחלט נותן פן אחר לדבר
הגדרה
דבש הוא נוזל צמיג בריכוז גבוה של סוכר המופק מפירות דוגמת ענבים או חרובים.עם חלוף הזמן רק דבש הדבורים נותר עם השם דבש.
דבש הדבורים הוא נוזל סמיך, דביק ומתוק, המופק מצוף פרחים על ידי הפועלות של דבורת הדבש ומשמש כמקור מזון עבורן ועבור זחליהן.
מה ההלכה אומרת בנידון?
מכללי היסוד בהלכות האסור והמותר באכילה, הוא הכלל:היוצא מן הטמא , טמא. והיוצא מן הטהור, טהור.
אך במסורת היהודית, הדבורה טמאה (כלומר אסורה באכילה), אך דבשה טהור.
לכאורה סתירה ... הכיצד יתכן שמטמא יוצא טהור?!
תשובה: הדבש אינו נוצר בגוף הדבורה כמו חלב לדוגמה, אלא הוא צוף פרחים שעובר עיבוד בגופה ובכוורת.
לפי ההלכה, זפק הדבורה הוא "מחסן זמני" לדבש בין הפרח לכוורת.
"מפני מה אמרו דבש דבורים מותר שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו" (תוספתא, מסכת בכורות, א, ה)
"מפני מה אמרו דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן" (בבלי, בכורות, ז, ע"ב)
"דבש דבורים ודבש צרעים מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן
ומקיאין אותו בכורת כדי שימצאו אותו לאכול ממנו בימות הגשמים" (הרמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק ג', הלכה ג').
הדבורה יונקת את הצוף באמצעות חדק ארוך, ואוגרת אותו בזפק המצוי במרכז גופה, מכונה גם "קיבת דבש".
מבט על הדבורה מלמעלה
כיום ידוע כי הדבורה מכניסה אנזים מתוך גופה אל הדבש.
התהליך שבו הופך הצוף לדבש מתחיל כבר בזמן מעוף הדבורה כאשר האנזים אינוורטאז מופרש מבלוטות הראש שלה
תהליך זה מפרק את הדו-סוכר סוכרוז לשני חד-סוכרים: פרוקטוז וגלוקוז.
שניה אבל ...
זה אומר שיש שינוי!
אז למה רשום "אין ממצות אותו מגופן"? סתירה?!
אולם אפילו על פי הגדרה זאת נראה שהדבש בכל זאת כשר מפני שכמות החומר זעומה והוא ...
בטל בשישים!
דבר נוסף: האנזים נחשב כהפרשה בלבד שאין בה צורך אחרי גמר תהליך ייצור הדבש ולכן אינו אסור באכילהפשוט מדהים לראות איך ישנה הפרדה מוחלטת בין גוף הדבורה ולתהליך ייצור הדבש וששום דבר טמא לא בא במגע עם הצוף
והאפילו האנזים שאינו דבר מאכל כלל ולכן אינו עונה להגדרה של משהו טמא כמותו זעירה ובאה לעזרתנו
שבמידה ומישהו ירמוז לכך שאכן ישנו מגע של משהו הבא מטמא הכלל של בטל משישים יסלק גם טענה זאת
