רזי פרדס

חלק א - חלוקת תיבות

להקדמת הדברים נביא את דברי רמב"ן ...

יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד
כלומר היה ניתן לחלק את הפסוק "בראשית ברא אלהים ..." בחלוקה אחרת "בראש יתברא אלהים ..."
התורה שניתנה למשה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה וחתומה באש ומלופפת באש

הכתיבה היתה רצופה בלי הפסק תיבות (התיבות הופרדו לאחרי מכן)
דבר זה לא רק שקיים בתורה אלה ממש רמוז בתחילת בשתי המילים הראשונות

ענין החלוקה הינו דבר ידוע במקומות אחרים בתורה למשל:

סיפור חלום יוסף

"ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" (בראשית לז ט)
"ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה" (בראשית לז י)

"ויגער בו אביו" - גערתו של יעקב תמוהה ובלתי מובנת, מה אשם יוסף שהוא חלם חלום?
על פי דברי רש"י "הבוא נבוא אני ואמך" הכוונה לאימו שכבר מתה ולכן התמיהה
ודבר זה גם רמוז בפסוק על ידי חלוקה מחדש

ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה ... אשר חלמת הבוא ... ואמך ... (בראשית לז י)
ויגער בו אביו! ויאמר לו: מה החלום הזה?! ... אשר חלמת הבוא ... ואמך ... (הדגשה בצבע)
ויגער בו אביו! ויאמר לו: מה החלום הזה?! ... א שרחל מתה בו א ... ואמך ... (חלוקה מחדש)

נביא כעת דוגמא יותר חזקה

וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום (בראשית לו ח)
וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום (הדגשה בצבע)
וישבע שוב הרשע ירעש והוא אדום (חלוקה מחדש)



אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד (דברים א ב)
אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד (הדגשה בצבע)
אחד עשר יום מחר בדרך הרשע ירעד (חלוקה מחדש)



חלק ב - ראשי תיבות

אנחנו נתחיל עם הדוגמא שרובנו כבר מכירים

"יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם"

ראשי תיבות "יהוה" זהו הפעם הראשונה בתורה ששם השם מופיע בראשי תיבות

ישנם עוד שבעה מקרים נוספים בסך הכל והם:

ישבי הערים וצמח האדמה (בראשית יט כה)
יהודה הוציאוה ותשרף הוא (בראשית לח כד-כה)
ידבר הוא וגם הנה (שמות ד יד)
יום השבעי וביום הראשון (שמות יב טו-טז)
יסוד המזבח ואת החלב (ויקרא ט ט-י)
יושביה הוא וכל העם (במדבר יג לב)
ידו החזקה וזרעו הנטויה (דברים יא ב)

דוגמא נוספת

"... ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ..." (ויקרא י טז-יז)

ראשי תיבות: באהל מלא אהבה

חלק ג - סופי תיבות

אנחנו נתחיל שוב פעם עם הדוגמא שרובנו כבר מכירים

"ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות"

אלהים חותם את סיום הבריאה בעזרת סופי תיבות במילה "אמת"!

נמשיך את מה שהראנו בחלק ב ונראה סופי תיבות של המילה "יהוה"

ישנם עשרה מקרים בסך הכל והם:

שרי פרעה ויהללו אתה (בראשית יב טו)
פני יהוה וישלחנו יהוה (בראשית יט יג)
בעיני יהוה וימתהו יהוה (בראשית לח ז)
כי עתה שבנו זה (בראשית מג י)
לי מה שמו מה (שמות ג יג)
נשיאי העדה ויגידו למשה (שמות טז כב)
כי תשטה אשתו ומעלה (במדבר ה יב)
נקי יהיה לביתו שנה (דברים כד ה)
מי יעלה לנו השמימה (דברים ל יב)
בעיני יהוה להכעיסו במעשה (דברים לא כט)

לסיכום: סך הכל מופיע שם השם ח"י פעמים בראשי וסופי תיבות

פעם אחת במעשה הבריאה בראשי תיבות
שבעה פעמים נוספות בראשי תיבות
ועשרה פעמים נוספות בסופי תיבות

כל המדקדק מרויח!!!

דוגמאות נוספות

"ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת" (ויקרא טז טו)

סופי תיבות: תרם אתו לתת התורה

"... והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר והזה הטהר על ..." (במדבר יט יח-יט)

סופי תיבות: לתרום לעם ולו תורה



חלק ד - תיבות דרגה שניה

"... לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם ..." (דברים לב לה-לו)

תיבות: ירויח תמיד

"... והוא לחוף אנית וירכתו על צידן יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ..." (בראשית מט יג-טו)

תיבות: ישמר בימיניו

"וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם ..." (במדבר ו כג)

תיבות לפני ברכת כהנים: אהבת נשמה

חלק ה - ראשי פסוקים

"בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" (בראשית מט כז)
"כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם" (בראשית מט כח)
"ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי" (בראשית מט כט)
"במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר" (בראשית מט ל)
"שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה" (בראשית מט לא)
"מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת" (בראשית מט לב)
"ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו" (בראשית מט לג)

ראשי פסוקים: בכו בשמו

חלק ו - סופי פסוקים

"ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם"(בראשית יז ט)
"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר" (בראשית יז י)
"ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז יא)
"ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא" (בראשית יז יב)
"המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם" (בראשית יז יג)
"וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר" (בראשית יז יד)
"ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה" (בראשית יז טו)
"וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו" (בראשית יז טז)
"ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד" (בראשית יז יז)
"ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך" (בראשית יז יח)
"ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו" (בראשית יז יט)

ראשי פסוקים: רם אמר הודך

חלק ז - דילוגי אותיות (שווים)

אני אנסה לא להרחיב בנושא יותר מדי כיוון שבניגוד לשאר שיטות ההצפנה שראיתם עד כה ששם הרבה יותר קשה להצפין מידע
במקרה של ההצפנה על ידי דילוגי האותיות יותר קל למצוא דילוגים

בו נאמר שאם הייתי צריך למקם מהקל אל הקשה או אם תרצו מהסביר למצוא לפחות סביר אז הייתי ממקם את השיטות באופן הבא:

1. חלוקת תיבות מחדש
2. ראשי אמצעי וסופי פסוקים
3. ראשי אמצעי וסופי תיבות
4. דילוגי אותיות שווים
5. וכל שאר הצפנים הנותרים שבהם אין סדר או הפרש קבוע

חלוקת תיבות מחדש תמיד תהיה יותר קשה ולא סבירה וככל שהחלוקה החדשה מכילה יותר מילים אז כך הדבר יהיה יותר ויותר לא סביר
חלוקת תיבות מחדש זה לא משהו שאמור להיות בכלל ובמיוחד כאשר ישנו פסוק שלם שניתן לחלקו לתיבות שונות והוא מקבל משמעות חדשה
ולא רק זאת אלא החלוקה החדשה היא באותו ההקשר של החלוקה הקודמת - דוגמא לכך הובאה לכאן בחלק א בפסוק בראשית לו ח
אני לא חושב שתמצאו דוגמא חזקה שכזאת באף ספר אחר שמשפט יכול לחלק את עצמו מחדש וגם המשמעות החדשה שהוא מקבל קשורה לחלוקה הקודמת

במקרה של ראשי אמצעי וסופי פסוקים הסבירות פחות או יותר אותו הדבר (פלוס מינוס - בגלל הרכב אותיות שונות במספר שווה של אותיות)
אבל כיוון שבתורה רוב הפסוקים מתחילות באות וא"ו דבר זה גורם ל"קפיצה" משמעותית באי סבירות למצוא איזושהי מילה, צמד מילים או ביטוי בראשי הפסוקים
ולכן ראשי הפסוקים בדרגת קושי יותר גבוהה מאמצעי וסופי פסוקים

רמת הקושי של ראשי אמצעי וסופי פסוקים נמצאת בדרגה השניה כיוון שהיא מכילה בסך הכל 5844 אותיות בלבד
ואילו בדרגות האחרות 3, 4 ו-5 ישנם הרבה יותר אותיות ההבדל בין דרגה 3 ו4 הוא בעיקר בכמות האותיות

דרגה 5 מכילה את כל שאר האפשרויות והיא לא מוגבלת ברווחי אותיות שווים או בסדר קבוע כל שהוא בין עם זה באופן חלוקת התיבות או בסדר רישום האותיות בתורה ולכן בגלל שהיא לא מוגבלת כגון האחרים ניתן לקבל כל תוצאה שרוצים היא הכי קלה וסבירה ולכן אין צורך להביא דוגמאות של דרגה זאת
ואילו בדוגמאות האחרות ניתן לומר ככל שישנה סבירות נמוכה עד לנקודה של לא סביר בעליל ניתן וצריך לדון בהן בעומק ובכבד ראש ולא לזלזל בדבר

דרגה 5 הובאה רק לצורך פירוט מלא של כל אפשרויות ההצפנה הקימות שיש
דרגות 1-4 הן אילו שמעניינות אותנו כיוון שיש להן כל אחת את ההגבלה שלה

התחלה

כעת נתחיל מהדוגמא הראשונה שהראנו בחלק ב כיוון שהוא טיפה דומה לדילוגי אותיות
נראה דוגמא שכולם מכירים ולאחר מכן נרחיב טיפה עליה עם השוואה מדוגמא שראינו בחלק ג

אנו נדלג כל 7 אותיות החל ממתי שמסתיים יום השישי ומתחיל השבת
אנו נתחיל מהאות יו"ד שהוא גם המקום שבו שם השם מופיע בראשי תיבות: "יום הששי ויכלו השמים"

"יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה"

יוםהששי
ויכלוהש
מיםוהאר
ץוכלצבא
םויכלאל

ואנו נקבל את המילה "ישראל"

אז מה ראינו פה?

כאשר לקחנו את המקום ששם השם מופיע בו פעם ראשונה בראשי תיבות ודילגנו 7 אותיות בדילוגים שווים ללא רווחים
קיבלנו את המילה "ישראל" מעולה! אז בוא נמשיך וניקח זאת לשלב הבא!

שאלתם את עצמכם פעם שאם דבר זה נכון לגבי המיקום הראשון שמוזכר בו שם השם בראשי תיבות
אז מה לגבי המקום הראשון ששם השם מוזכר בסופי תיבות????

בוא נבדוק ביחד:

"ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה" (בראשית יב טו)

סופי תיבות: יהוה

אנו נדלג כל 7 אותיות גם פה נתחיל שוב פעם מן האות יו"ד

יפרעהוי
הללואתה
אלפרעהו
תקחהאשה

ואנו נקבל את המילה "יהוה"

תנסו לחשב את הסבירות שזה יהיה "במקרה"

שניהם בדילוגי תיבות שניהם בדילוגי אותיות שווים של 7 ושניהם הראשונים ששם השם מופיע בדילוגי תיבות

המחשה של העניין כדי שתוכלו לבדוק זאת ביתר קלות



למעשה בדילוגי האותיות שיוצר את המילה ישראל הביטוי הוא יותר ארוך



דילוגי אותיות: דבר ישראל ממש

קבורת יעקב

יאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך" (בראשית נ ו)
"ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים" (בראשית נ ז)

בהויאמ
רפרעהע
להוקבר
אתאביך

דילוגי אותיות: יעקב

(סמיכות דילוגי אותיות: "יעקב אהבי מערך" - לקבורו לידי אהובי מערת המכפלה)

בדי
פרע
הזק
ניב

דילוגי אותיות: יעקב (דילוג מינימלי בתורה)

(סמיכות דילוגי אותיות: "בפהן דרזי יעקב" - דיברו סודות יעקב)

שני דילוגים של השם יעקב שהמינימלי בתורה נוחת בדיוק בעת קבורתו
ובסמיכות לו מופיע אחד מדילוגים המינימלים הנוספים בתורה בפסוק שלפני?! וגם באותו הקשר בעניין קבורתו של יעקב?!

פשוט נפלא לראות את כל עניין הסמיכות של הדילוג המינימלי בין 2 הפסוקים




Valid XHTML Valid CSS