| סך הכל |
הופעות |
פסוק |
שורה |
| 1 | 1 | אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים | 1 |
| 2 | 1 | וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה | 2 |
| 3 | 1 | וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה | 3 |
| 4 | 1 | ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר | 4 |
| 5 | 1 | ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע | 5 |
| 6 | 1 | ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה | 6 |
| 7 | 1 | ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל | 7 |
| 8 | 1 | ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו | 8 |
| 9 | 1 | ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו | 9 |
| 10 | 1 | ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה | 10 |
| 11 | 1 | ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם | 11 |
| 12 | 1 | והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן | 12 |
| 14 | 2 | וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן | 13 |
| 15 | 1 | ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה | 14 |
| 16 | 1 | ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל | 15 |
| 17 | 1 | ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך | 16 |
| 18 | 1 | ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם | 17 |
| 19 | 1 | ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם | 18 |
| 20 | 1 | וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם | 19 |
| 21 | 1 | והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה | 20 |
| 22 | 1 | ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה | 21 |
| 23 | 1 | והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו | 22 |
| 24 | 1 | ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך | 23 |
| 25 | 1 | ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי | 24 |
| 26 | 1 | ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשוא | 25 |
| 28 | 2 | ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו | 26 |
| 29 | 1 | ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן | 27 |
| 30 | 1 | ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה | 28 |
| 31 | 1 | ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה | 29 |
| 32 | 1 | ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה | 30 |
| 33 | 1 | וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום | 31 |
| 34 | 1 | וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו | 32 |
| 35 | 1 | ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם | 33 |
| 36 | 1 | ונח מצא חן בעיני יהוה | 34 |
| 37 | 1 | ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה | 35 |
| 38 | 1 | ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה | 36 |
| 39 | 1 | והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו | 37 |
| 40 | 1 | ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח | 38 |
| 42 | 2 | וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי | 39 |
| 43 | 1 | ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו | 40 |
| 45 | 2 | הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה | 41 |
| 46 | 1 | וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם | 42 |
| 47 | 1 | ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות | 43 |
| 48 | 1 | ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר | 44 |
| 50 | 2 | על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ | 45 |
| 51 | 1 | ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך | 46 |
| 52 | 1 | וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן | 47 |
| 54 | 2 | וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו | 48 |
| 56 | 2 | ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה | 49 |
| 57 | 1 | וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם | 50 |
| 58 | 1 | אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה | 51 |
| 60 | 2 | וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער | 52 |
| 61 | 1 | ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד | 53 |
| 62 | 1 | ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה | 54 |
| 63 | 1 | ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה | 55 |
| 64 | 1 | ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ | 56 |
| 65 | 1 | אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד | 57 |
| 66 | 1 | ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר | 58 |
| 67 | 1 | והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך | 59 |
| 68 | 1 | והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה | 60 |
| 69 | 1 | ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה | 61 |
| 70 | 1 | ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה | 62 |
| 71 | 1 | ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת | 63 |
| 72 | 1 | ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי | 64 |
| 73 | 1 | ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך | 65 |
| 74 | 1 | וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור | 66 |
| 75 | 1 | ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה | 67 |
| 76 | 1 | ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב | 68 |
| 78 | 2 | ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך | 69 |
| 79 | 1 | ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי | 70 |
| 80 | 1 | ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים | 71 |
| 81 | 1 | וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום | 72 |
| 82 | 1 | ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי | 73 |
| 83 | 1 | היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן | 74 |
| 84 | 1 | ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה | 75 |
| 86 | 2 | כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו | 76 |
| 87 | 1 | ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד | 77 |
| 88 | 1 | ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה | 78 |
| 89 | 1 | ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם | 79 |
| 90 | 1 | וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו | 80 |
| 92 | 2 | כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה | 81 |
| 93 | 1 | ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו | 82 |
| 94 | 1 | ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר | 83 |
| 96 | 2 | ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים | 84 |
| 97 | 1 | וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה | 85 |
| 98 | 1 | כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם | 86 |
| 100 | 2 | ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 87 |
| 101 | 1 | ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם | 88 |
| 102 | 1 | ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני | 89 |
| 104 | 2 | ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה | 90 |
| 105 | 1 | ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים | 91 |
| 106 | 1 | ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך | 92 |
| 107 | 1 | ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל | 93 |
| 108 | 1 | ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו | 94 |
| 109 | 1 | יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם | 95 |
| 110 | 1 | ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם | 96 |
| 111 | 1 | והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא | 97 |
| 112 | 1 | ויקד האיש וישתחו ליהוה | 98 |
| 114 | 2 | ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני | 99 |
| 115 | 1 | ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים | 100 |
| 116 | 1 | ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים | 101 |
| 117 | 1 | ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי | 102 |
| 118 | 1 | ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה | 103 |
| 119 | 1 | ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני | 104 |
| 121 | 2 | ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו | 105 |
| 122 | 1 | ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב | 106 |
| 123 | 1 | הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה | 107 |
| 124 | 1 | ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה | 108 |
| 125 | 1 | ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני | 109 |
| 127 | 2 | ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו | 110 |
| 128 | 1 | ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה | 111 |
| 129 | 1 | ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר | 112 |
| 130 | 1 | וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך | 113 |
| 131 | 1 | ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה | 114 |
| 132 | 1 | ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ | 115 |
| 133 | 1 | וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי | 116 |
| 134 | 1 | ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר | 117 |
| 135 | 1 | ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך | 118 |
| 136 | 1 | אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה | 119 |
| 137 | 1 | הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי | 120 |
| 138 | 1 | ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני | 121 |
| 139 | 1 | ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה | 122 |
| 141 | 2 | והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך | 123 |
| 142 | 1 | וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי | 124 |
| 143 | 1 | ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים | 125 |
| 144 | 1 | וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה | 126 |
| 145 | 1 | ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי | 127 |
| 146 | 1 | ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון | 128 |
| 147 | 1 | ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת | 129 |
| 148 | 1 | ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר | 130 |
| 149 | 1 | ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך | 131 |
| 150 | 1 | כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי | 132 |
| 151 | 1 | ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך | 133 |
| 152 | 1 | והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו | 134 |
| 153 | 1 | ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך | 135 |
| 155 | 2 | ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה | 136 |
| 156 | 1 | וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו | 137 |
| 157 | 1 | ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי | 138 |
| 159 | 2 | וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו | 139 |
| 161 | 2 | ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה | 140 |
| 162 | 1 | ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר | 141 |
| 164 | 2 | אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח | 142 |
| 165 | 1 | לישועתך קויתי יהוה | 143 |
| 166 | 1 | וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל | 144 |
| 167 | 1 | וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני | 145 |
| 168 | 1 | ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו | 146 |
| 169 | 1 | ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר | 147 |
| 170 | 1 | לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים | 148 |
| 172 | 2 | ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו | 149 |
| 173 | 1 | ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה | 150 |
| 174 | 1 | ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה | 151 |
| 175 | 1 | ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו | 152 |
| 176 | 1 | למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב | 153 |
| 177 | 1 | ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג | 154 |
| 178 | 1 | ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי | 155 |
| 180 | 2 | ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה | 156 |
| 181 | 1 | ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו | 157 |
| 182 | 1 | ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך | 158 |
| 183 | 1 | ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם | 159 |
| 184 | 1 | ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל | 160 |
| 185 | 1 | ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו | 161 |
| 186 | 1 | ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו | 162 |
| 187 | 1 | ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו | 163 |
| 188 | 1 | וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם | 164 |
| 189 | 1 | ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו | 165 |
| 190 | 1 | ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר | 166 |
| 192 | 2 | ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח | 167 |
| 193 | 1 | ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב | 168 |
| 194 | 1 | ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה | 169 |
| 195 | 1 | ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו | 170 |
| 196 | 1 | וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני | 171 |
| 197 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו | 172 |
| 198 | 1 | וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה | 173 |
| 199 | 1 | וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם | 174 |
| 200 | 1 | לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים | 175 |
| 201 | 1 | ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים | 176 |
| 202 | 1 | והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה | 177 |
| 203 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 178 |
| 204 | 1 | וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים | 179 |
| 205 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים | 180 |
| 206 | 1 | הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם | 181 |
| 207 | 1 | ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים | 182 |
| 209 | 2 | וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך | 183 |
| 210 | 1 | ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה | 184 |
| 211 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך | 185 |
| 212 | 1 | וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם | 186 |
| 213 | 1 | ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו | 187 |
| 214 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 188 |
| 215 | 1 | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין | 189 |
| 216 | 1 | ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 190 |
| 217 | 1 | ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם | 191 |
| 218 | 1 | ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה | 192 |
| 220 | 2 | כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם | 193 |
| 221 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים | 194 |
| 222 | 1 | ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם | 195 |
| 223 | 1 | ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 196 |
| 224 | 1 | וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר | 197 |
| 226 | 2 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | 198 |
| 227 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים | 199 |
| 229 | 2 | ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה | 200 |
| 230 | 1 | ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו | 201 |
| 231 | 1 | ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה | 202 |
| 232 | 1 | ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת | 203 |
| 233 | 1 | וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 204 |
| 234 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים | 205 |
| 235 | 1 | ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 206 |
| 237 | 2 | ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני | 207 |
| 238 | 1 | והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ | 208 |
| 239 | 1 | ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב | 209 |
| 240 | 1 | ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו | 210 |
| 241 | 1 | דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו | 211 |
| 242 | 1 | ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי | 212 |
| 244 | 2 | ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה | 213 |
| 245 | 1 | ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה | 214 |
| 246 | 1 | ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד | 215 |
| 248 | 2 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | 216 |
| 249 | 1 | הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד | 217 |
| 250 | 1 | והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר | 218 |
| 252 | 2 | וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ | 219 |
| 253 | 1 | ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד | 220 |
| 254 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה | 221 |
| 256 | 2 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה | 222 |
| 258 | 2 | ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני | 223 |
| 259 | 1 | הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים | 224 |
| 260 | 1 | ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה | 225 |
| 261 | 1 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים | 226 |
| 263 | 2 | ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים | 227 |
| 264 | 1 | וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים | 228 |
| 265 | 1 | העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד | 229 |
| 267 | 2 | ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ | 230 |
| 268 | 1 | ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים | 231 |
| 269 | 1 | ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה | 232 |
| 270 | 1 | ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה | 233 |
| 271 | 1 | ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו | 234 |
| 272 | 1 | ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה | 235 |
| 273 | 1 | ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני | 236 |
| 274 | 1 | ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים | 237 |
| 275 | 1 | ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים | 238 |
| 276 | 1 | ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו | 239 |
| 277 | 1 | ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם | 240 |
| 278 | 1 | לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה | 241 |
| 279 | 1 | ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד | 242 |
| 280 | 1 | ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה | 243 |
| 281 | 1 | וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם | 244 |
| 282 | 1 | ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה | 245 |
| 283 | 1 | ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה | 246 |
| 284 | 1 | ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים | 247 |
| 285 | 1 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל | 248 |
| 286 | 1 | ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך | 249 |
| 287 | 1 | ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם | 250 |
| 288 | 1 | ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו | 251 |
| 290 | 2 | וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה | 252 |
| 291 | 1 | ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם | 253 |
| 292 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה | 254 |
| 293 | 1 | ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם | 255 |
| 294 | 1 | ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים | 256 |
| 295 | 1 | ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל | 257 |
| 296 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים | 258 |
| 297 | 1 | ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו | 259 |
| 298 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר | 260 |
| 299 | 1 | וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה | 261 |
| 300 | 1 | ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה | 262 |
| 301 | 1 | והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו | 263 |
| 303 | 2 | ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף | 264 |
| 304 | 1 | והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת | 265 |
| 305 | 1 | ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו | 266 |
| 306 | 1 | וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו | 267 |
| 307 | 1 | ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה | 268 |
| 308 | 1 | ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם | 269 |
| 309 | 1 | ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים | 270 |
| 310 | 1 | ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים | 271 |
| 312 | 2 | ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם | 272 |
| 313 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו | 273 |
| 314 | 1 | וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו | 274 |
| 315 | 1 | ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו | 275 |
| 316 | 1 | ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם | 276 |
| 317 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 277 |
| 318 | 1 | ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ | 278 |
| 319 | 1 | והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה | 279 |
| 320 | 1 | שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה | 280 |
| 321 | 1 | והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים | 281 |
| 323 | 2 | והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים | 282 |
| 324 | 1 | והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך | 283 |
| 326 | 2 | והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה | 284 |
| 327 | 1 | והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים | 285 |
| 329 | 2 | ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה | 286 |
| 330 | 1 | והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים | 287 |
| 331 | 1 | ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה | 288 |
| 332 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 289 |
| 333 | 1 | וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן | 290 |
| 334 | 1 | ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה | 291 |
| 335 | 1 | ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה | 292 |
| 336 | 1 | ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם | 293 |
| 337 | 1 | יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון | 294 |
| 338 | 1 | ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו | 295 |
| 339 | 1 | וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו | 296 |
| 340 | 1 | ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים | 297 |
| 341 | 1 | ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים | 298 |
| 342 | 1 | ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים | 299 |
| 343 | 1 | ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו | 300 |
| 344 | 1 | ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים | 301 |
| 345 | 1 | ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים | 302 |
| 348 | 3 | וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו | 303 |
| 350 | 2 | אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים | 304 |
| 352 | 2 | יהוה איש מלחמה יהוה שמו | 305 |
| 354 | 2 | ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב | 306 |
| 355 | 1 | מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא | 307 |
| 356 | 1 | תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית | 308 |
| 357 | 1 | תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך | 309 |
| 358 | 1 | יהוה ימלך לעלם ועד | 310 |
| 359 | 1 | כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים | 311 |
| 360 | 1 | ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים | 312 |
| 362 | 2 | ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו | 313 |
| 364 | 2 | ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך | 314 |
| 365 | 1 | ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב | 315 |
| 366 | 1 | ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא | 316 |
| 367 | 1 | ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים | 317 |
| 369 | 2 | ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו | 318 |
| 372 | 3 | ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה | 319 |
| 373 | 1 | ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם | 320 |
| 374 | 1 | ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן | 321 |
| 375 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 322 |
| 376 | 1 | שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם | 323 |
| 377 | 1 | ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה | 324 |
| 378 | 1 | זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו | 325 |
| 380 | 2 | ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר | 326 |
| 381 | 1 | ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה | 327 |
| 382 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי | 328 |
| 383 | 1 | ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי | 329 |
| 384 | 1 | ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים | 330 |
| 385 | 1 | ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם | 331 |
| 386 | 1 | כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת | 332 |
| 387 | 1 | ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם | 333 |
| 388 | 1 | וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה | 334 |
| 389 | 1 | ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני | 335 |
| 390 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת | 336 |
| 392 | 2 | ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין | 337 |
| 393 | 1 | ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים | 338 |
| 394 | 1 | ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי | 339 |
| 395 | 1 | ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר | 340 |
| 396 | 1 | וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים | 341 |
| 398 | 2 | ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה | 342 |
| 399 | 1 | ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים | 343 |
| 400 | 1 | ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים | 344 |
| 401 | 1 | עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם | 345 |
| 402 | 1 | ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל | 346 |
| 403 | 1 | ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה | 347 |
| 405 | 2 | ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה | 348 |
| 407 | 2 | ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה | 349 |
| 408 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם | 350 |
| 409 | 1 | והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני | 351 |
| 410 | 1 | והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד | 352 |
| 412 | 2 | וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה | 353 |
| 414 | 2 | ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב | 354 |
| 416 | 2 | וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה | 355 |
| 417 | 1 | ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו | 356 |
| 419 | 2 | ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם | 357 |
| 420 | 1 | אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני | 358 |
| 421 | 1 | לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי | 359 |
| 423 | 2 | לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא | 360 |
| 424 | 1 | ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך | 361 |
| 426 | 2 | כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו | 362 |
| 427 | 1 | כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך | 363 |
| 428 | 1 | ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם | 364 |
| 429 | 1 | שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם | 365 |
| 430 | 1 | זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו | 366 |
| 431 | 1 | שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה | 367 |
| 432 | 1 | ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו | 368 |
| 433 | 1 | ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך | 369 |
| 434 | 1 | ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק | 370 |
| 435 | 1 | ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו | 371 |
| 437 | 2 | ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה | 372 |
| 438 | 1 | ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל | 373 |
| 439 | 1 | וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים | 374 |
| 440 | 1 | ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע | 375 |
| 441 | 1 | ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה | 376 |
| 442 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם | 377 |
| 443 | 1 | וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן | 378 |
| 444 | 1 | ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל | 379 |
| 445 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 380 |
| 446 | 1 | באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל | 381 |
| 447 | 1 | ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן | 382 |
| 448 | 1 | ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד | 383 |
| 450 | 2 | ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד | 384 |
| 451 | 1 | והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות | 385 |
| 452 | 1 | ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה | 386 |
| 453 | 1 | והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה | 387 |
| 454 | 1 | ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד | 388 |
| 456 | 2 | והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא | 389 |
| 457 | 1 | וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה | 390 |
| 458 | 1 | ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה | 391 |
| 460 | 2 | ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה | 392 |
| 461 | 1 | ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה | 393 |
| 462 | 1 | והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה | 394 |
| 463 | 1 | ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה | 395 |
| 464 | 1 | עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם | 396 |
| 466 | 2 | וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם | 397 |
| 467 | 1 | ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם | 398 |
| 468 | 1 | וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה | 399 |
| 469 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 400 |
| 470 | 1 | כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם | 401 |
| 471 | 1 | זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה | 402 |
| 472 | 1 | כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה | 403 |
| 473 | 1 | העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם | 404 |
| 474 | 1 | ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם | 405 |
| 475 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 406 |
| 476 | 1 | בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה | 407 |
| 477 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 408 |
| 478 | 1 | ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה | 409 |
| 479 | 1 | והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה | 410 |
| 480 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 411 |
| 481 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לאמר | 412 |
| 482 | 1 | ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם | 413 |
| 483 | 1 | ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת | 414 |
| 484 | 1 | ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש | 415 |
| 485 | 1 | וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר | 416 |
| 486 | 1 | וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים | 417 |
| 487 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא | 418 |
| 489 | 2 | ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה | 419 |
| 490 | 1 | וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו | 420 |
| 491 | 1 | ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי | 421 |
| 492 | 1 | ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו | 422 |
| 493 | 1 | ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה | 423 |
| 494 | 1 | ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם | 424 |
| 495 | 1 | וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב | 425 |
| 496 | 1 | ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי | 426 |
| 497 | 1 | ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן | 427 |
| 498 | 1 | וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה | 428 |
| 499 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך | 429 |
| 500 | 1 | ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה | 430 |
| 501 | 1 | ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל | 431 |
| 502 | 1 | ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני | 432 |
| 503 | 1 | ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם | 433 |
| 504 | 1 | ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם | 434 |
| 505 | 1 | ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור | 435 |
| 506 | 1 | ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת | 436 |
| 507 | 1 | ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים | 437 |
| 509 | 2 | וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה | 438 |
| 512 | 3 | ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת | 439 |
| 513 | 1 | ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך | 440 |
| 514 | 1 | כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא | 441 |
| 515 | 1 | שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל | 442 |
| 516 | 1 | כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה | 443 |
| 517 | 1 | ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו | 444 |
| 518 | 1 | ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל | 445 |
| 519 | 1 | ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים | 446 |
| 520 | 1 | ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני | 447 |
| 521 | 1 | ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה | 448 |
| 522 | 1 | ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם | 449 |
| 523 | 1 | ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת | 450 |
| 524 | 1 | ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר | 451 |
| 526 | 2 | קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת | 452 |
| 527 | 1 | וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה | 453 |
| 528 | 1 | ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש | 454 |
| 529 | 1 | ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה | 455 |
| 530 | 1 | כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו | 456 |
| 532 | 2 | כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה | 457 |
| 533 | 1 | ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה | 458 |
| 535 | 2 | ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה | 459 |
| 536 | 1 | ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה | 460 |
| 537 | 1 | ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה | 461 |
| 538 | 1 | ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה | 462 |
| 539 | 1 | ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה | 463 |
| 540 | 1 | וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה | 464 |
| 541 | 1 | וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה | 465 |
| 542 | 1 | וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה | 466 |
| 543 | 1 | פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה | 467 |
| 544 | 1 | ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה | 468 |
| 545 | 1 | ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה | 469 |
| 546 | 1 | ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה | 470 |
| 547 | 1 | ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו | 471 |
| 548 | 1 | ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה | 472 |
| 549 | 1 | וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה | 473 |
| 550 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 474 |
| 551 | 1 | ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה | 475 |
| 552 | 1 | ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה | 476 |
| 553 | 1 | ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה | 477 |
| 555 | 2 | ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה | 478 |
| 557 | 2 | ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה | 479 |
| 558 | 1 | ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה | 480 |
| 559 | 1 | ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה | 481 |
| 560 | 1 | בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה | 482 |
| 561 | 1 | ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן | 483 |
| 562 | 1 | ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן | 484 |
| 563 | 1 | כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם | 485 |
| 564 | 1 | ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר | 486 |
| 565 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם | 487 |
| 566 | 1 | אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה | 488 |
| 567 | 1 | ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד | 489 |
| 568 | 1 | וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה | 490 |
| 569 | 1 | ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב | 491 |
| 570 | 1 | והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה | 492 |
| 571 | 1 | ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו | 493 |
| 572 | 1 | ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה | 494 |
| 573 | 1 | ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה | 495 |
| 574 | 1 | והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה | 496 |
| 575 | 1 | והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 497 |
| 576 | 1 | והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח | 498 |
| 577 | 1 | והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה | 499 |
| 578 | 1 | והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה | 500 |
| 580 | 2 | כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה | 501 |
| 581 | 1 | קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח | 502 |
| 582 | 1 | ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך | 503 |
| 583 | 1 | והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה | 504 |
| 584 | 1 | ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה | 505 |
| 585 | 1 | והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב | 506 |
| 586 | 1 | והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה | 507 |
| 587 | 1 | ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו | 508 |
| 588 | 1 | אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה | 509 |
| 589 | 1 | והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב | 510 |
| 590 | 1 | והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה | 511 |
| 591 | 1 | ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה | 512 |
| 592 | 1 | והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב | 513 |
| 593 | 1 | והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה | 514 |
| 594 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 515 |
| 595 | 1 | דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה | 516 |
| 596 | 1 | אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת | 517 |
| 598 | 2 | והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה | 518 |
| 599 | 1 | וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש | 519 |
| 600 | 1 | ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד | 520 |
| 601 | 1 | ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו | 521 |
| 603 | 2 | וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה | 522 |
| 604 | 1 | וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת | 523 |
| 605 | 1 | ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד | 524 |
| 606 | 1 | אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם | 525 |
| 607 | 1 | וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא | 526 |
| 608 | 1 | ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם | 527 |
| 609 | 1 | ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו | 528 |
| 610 | 1 | ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו | 529 |
| 611 | 1 | והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו | 530 |
| 612 | 1 | ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה | 531 |
| 613 | 1 | והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא | 532 |
| 614 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 533 |
| 616 | 2 | נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם | 534 |
| 617 | 1 | ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו | 535 |
| 618 | 1 | אשם הוא אשם אשם ליהוה | 536 |
| 619 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 537 |
| 620 | 1 | נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו | 538 |
| 621 | 1 | ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן | 539 |
| 622 | 1 | וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה | 540 |
| 623 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 541 |
| 624 | 1 | וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח | 542 |
| 625 | 1 | והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה | 543 |
| 626 | 1 | כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש | 544 |
| 627 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 545 |
| 628 | 1 | זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב | 546 |
| 629 | 1 | על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה | 547 |
| 630 | 1 | והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר | 548 |
| 631 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 549 |
| 632 | 1 | דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא | 550 |
| 633 | 1 | והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא | 551 |
| 634 | 1 | וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה | 552 |
| 635 | 1 | והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה | 553 |
| 636 | 1 | והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 554 |
| 637 | 1 | ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 555 |
| 638 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 556 |
| 639 | 1 | כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה | 557 |
| 640 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 558 |
| 642 | 2 | דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו | 559 |
| 644 | 2 | ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה | 560 |
| 646 | 2 | זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה | 561 |
| 647 | 1 | אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם | 562 |
| 649 | 2 | אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני | 563 |
| 650 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 564 |
| 651 | 1 | ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד | 565 |
| 652 | 1 | ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות | 566 |
| 653 | 1 | וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה | 567 |
| 654 | 1 | ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה | 568 |
| 655 | 1 | ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה | 569 |
| 657 | 2 | ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה | 570 |
| 658 | 1 | ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין | 571 |
| 659 | 1 | ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה | 572 |
| 660 | 1 | ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה | 573 |
| 662 | 2 | ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה | 574 |
| 663 | 1 | כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם | 575 |
| 664 | 1 | ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי | 576 |
| 665 | 1 | ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה | 577 |
| 666 | 1 | ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה | 578 |
| 668 | 2 | ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם | 579 |
| 669 | 1 | ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה | 580 |
| 671 | 2 | ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה | 581 |
| 672 | 1 | ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה | 582 |
| 673 | 1 | ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה | 583 |
| 674 | 1 | ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה | 584 |
| 675 | 1 | ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם | 585 |
| 676 | 1 | ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם | 586 |
| 677 | 1 | ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם | 587 |
| 679 | 2 | ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה | 588 |
| 680 | 1 | ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן | 589 |
| 681 | 1 | ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה | 590 |
| 682 | 1 | ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה | 591 |
| 683 | 1 | וידבר יהוה אל אהרן לאמר | 592 |
| 684 | 1 | ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה | 593 |
| 685 | 1 | וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא | 594 |
| 686 | 1 | ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי | 595 |
| 688 | 2 | שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה | 596 |
| 689 | 1 | מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה | 597 |
| 691 | 2 | וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה | 598 |
| 692 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם | 599 |
| 693 | 1 | כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ | 600 |
| 694 | 1 | כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני | 601 |
| 695 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 602 |
| 696 | 1 | והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה | 603 |
| 697 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 604 |
| 698 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 605 |
| 699 | 1 | והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד | 606 |
| 700 | 1 | ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה | 607 |
| 701 | 1 | וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה | 608 |
| 702 | 1 | והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה | 609 |
| 703 | 1 | והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה | 610 |
| 704 | 1 | ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה | 611 |
| 705 | 1 | והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה | 612 |
| 706 | 1 | והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה | 613 |
| 707 | 1 | את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה | 614 |
| 708 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 615 |
| 709 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 616 |
| 710 | 1 | וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן | 617 |
| 711 | 1 | ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו | 618 |
| 712 | 1 | ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה | 619 |
| 714 | 2 | וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו | 620 |
| 715 | 1 | ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת | 621 |
| 716 | 1 | ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד | 622 |
| 717 | 1 | ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל | 623 |
| 718 | 1 | והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת | 624 |
| 719 | 1 | והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה | 625 |
| 720 | 1 | ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת | 626 |
| 721 | 1 | ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות | 627 |
| 722 | 1 | ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב | 628 |
| 723 | 1 | כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו | 629 |
| 724 | 1 | והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה | 630 |
| 725 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 631 |
| 726 | 1 | דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר | 632 |
| 728 | 2 | ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו | 633 |
| 730 | 2 | למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם | 634 |
| 732 | 2 | וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה | 635 |
| 733 | 1 | ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו | 636 |
| 734 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 637 |
| 735 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם | 638 |
| 736 | 1 | את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם | 639 |
| 737 | 1 | ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה | 640 |
| 738 | 1 | איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה | 641 |
| 739 | 1 | ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה | 642 |
| 740 | 1 | ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם | 643 |
| 741 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 644 |
| 742 | 1 | דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם | 645 |
| 743 | 1 | איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם | 646 |
| 744 | 1 | אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם | 647 |
| 745 | 1 | וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו | 648 |
| 746 | 1 | ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 649 |
| 747 | 1 | וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם | 650 |
| 748 | 1 | ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה | 651 |
| 749 | 1 | לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה | 652 |
| 750 | 1 | לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה | 653 |
| 751 | 1 | לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה | 654 |
| 752 | 1 | והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם | 655 |
| 753 | 1 | וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא | 656 |
| 754 | 1 | ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה | 657 |
| 755 | 1 | ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם | 658 |
| 756 | 1 | ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה | 659 |
| 757 | 1 | את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה | 660 |
| 758 | 1 | אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם | 661 |
| 759 | 1 | מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה | 662 |
| 760 | 1 | כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 663 |
| 761 | 1 | מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים | 664 |
| 762 | 1 | ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה | 665 |
| 763 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 666 |
| 764 | 1 | והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם | 667 |
| 765 | 1 | ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם | 668 |
| 766 | 1 | ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים | 669 |
| 767 | 1 | והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי | 670 |
| 768 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו | 671 |
| 769 | 1 | קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש | 672 |
| 770 | 1 | וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם | 673 |
| 771 | 1 | ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה | 674 |
| 772 | 1 | ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו | 675 |
| 773 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 676 |
| 774 | 1 | כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב | 677 |
| 775 | 1 | אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם | 678 |
| 776 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 679 |
| 777 | 1 | דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה | 680 |
| 779 | 2 | אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה | 681 |
| 780 | 1 | נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה | 682 |
| 781 | 1 | ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם | 683 |
| 782 | 1 | ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה | 684 |
| 783 | 1 | והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם | 685 |
| 784 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 686 |
| 785 | 1 | דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה | 687 |
| 786 | 1 | ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו | 688 |
| 788 | 2 | עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה | 689 |
| 789 | 1 | ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו | 690 |
| 790 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 691 |
| 791 | 1 | שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה | 692 |
| 792 | 1 | וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו | 693 |
| 793 | 1 | ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה | 694 |
| 794 | 1 | ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה | 695 |
| 795 | 1 | ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם | 696 |
| 796 | 1 | המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה | 697 |
| 797 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 698 |
| 798 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי | 699 |
| 799 | 1 | ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם | 700 |
| 800 | 1 | אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם | 701 |
| 801 | 1 | בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה | 702 |
| 802 | 1 | ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו | 703 |
| 803 | 1 | והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו | 704 |
| 804 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 705 |
| 805 | 1 | והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן | 706 |
| 806 | 1 | ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה | 707 |
| 807 | 1 | ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין | 708 |
| 808 | 1 | עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה | 709 |
| 809 | 1 | ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה | 710 |
| 811 | 2 | והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה | 711 |
| 813 | 2 | והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן | 712 |
| 814 | 1 | ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם | 713 |
| 815 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 714 |
| 816 | 1 | כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה | 715 |
| 817 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 716 |
| 818 | 1 | אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה | 717 |
| 819 | 1 | וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם | 718 |
| 820 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 719 |
| 821 | 1 | דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה | 720 |
| 823 | 2 | שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו | 721 |
| 825 | 2 | אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו | 722 |
| 827 | 2 | מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה | 723 |
| 828 | 1 | אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון | 724 |
| 829 | 1 | ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים | 725 |
| 830 | 1 | וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו | 726 |
| 831 | 1 | למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 727 |
| 832 | 1 | וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל | 728 |
| 833 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 729 |
| 834 | 1 | מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם | 730 |
| 835 | 1 | על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד | 731 |
| 836 | 1 | ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה | 732 |
| 837 | 1 | ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה | 733 |
| 838 | 1 | ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם | 734 |
| 839 | 1 | והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם | 735 |
| 840 | 1 | ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה | 736 |
| 841 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 737 |
| 842 | 1 | ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת | 738 |
| 843 | 1 | משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם | 739 |
| 844 | 1 | וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה | 740 |
| 845 | 1 | וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר | 741 |
| 846 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה | 742 |
| 847 | 1 | ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר | 743 |
| 848 | 1 | ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם | 744 |
| 849 | 1 | אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים | 745 |
| 850 | 1 | כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם | 746 |
| 851 | 1 | לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם | 747 |
| 852 | 1 | את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה | 748 |
| 853 | 1 | אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות | 749 |
| 854 | 1 | ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם | 750 |
| 855 | 1 | וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה | 751 |
| 856 | 1 | אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה | 752 |
| 857 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 753 |
| 858 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה | 754 |
| 860 | 2 | ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש | 755 |
| 861 | 1 | ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן | 756 |
| 862 | 1 | ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום | 757 |
| 863 | 1 | ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף | 758 |
| 864 | 1 | והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו | 759 |
| 865 | 1 | ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה | 760 |
| 866 | 1 | וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה | 761 |
| 868 | 2 | אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא | 762 |
| 870 | 2 | אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה | 763 |
| 872 | 2 | וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה | 764 |
| 873 | 1 | וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה | 765 |
| 874 | 1 | אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני | 766 |
| 875 | 1 | וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר | 767 |
| 876 | 1 | כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני | 768 |
| 877 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 769 |
| 878 | 1 | ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו | 770 |
| 879 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 771 |
| 880 | 1 | והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה | 772 |
| 881 | 1 | ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו | 773 |
| 882 | 1 | ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני | 774 |
| 884 | 2 | וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם | 775 |
| 885 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 776 |
| 886 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 777 |
| 887 | 1 | כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה | 778 |
| 888 | 1 | וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר | 779 |
| 889 | 1 | ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה | 780 |
| 890 | 1 | כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף | 781 |
| 891 | 1 | ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם | 782 |
| 892 | 1 | ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל | 783 |
| 893 | 1 | ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל | 784 |
| 894 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 785 |
| 895 | 1 | קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה | 786 |
| 897 | 2 | ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה | 787 |
| 898 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 788 |
| 899 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 789 |
| 900 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 790 |
| 901 | 1 | אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה | 791 |
| 902 | 1 | אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה | 792 |
| 903 | 1 | אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה | 793 |
| 905 | 2 | על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה | 794 |
| 906 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 795 |
| 907 | 1 | ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל | 796 |
| 908 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 797 |
| 909 | 1 | דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא | 798 |
| 910 | 1 | ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו | 799 |
| 911 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 800 |
| 912 | 1 | והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה | 801 |
| 913 | 1 | והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים | 802 |
| 915 | 2 | והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה | 803 |
| 916 | 1 | ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח | 804 |
| 917 | 1 | או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת | 805 |
| 918 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 806 |
| 919 | 1 | דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה | 807 |
| 920 | 1 | כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו | 808 |
| 921 | 1 | כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא | 809 |
| 922 | 1 | כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה | 810 |
| 923 | 1 | והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו | 811 |
| 924 | 1 | והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים | 812 |
| 925 | 1 | והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו | 813 |
| 926 | 1 | ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו | 814 |
| 927 | 1 | והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין | 815 |
| 928 | 1 | זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו | 816 |
| 929 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 817 |
| 930 | 1 | יברכך יהוה וישמרך | 818 |
| 931 | 1 | יאר יהוה פניו אליך ויחנך | 819 |
| 932 | 1 | ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום | 820 |
| 933 | 1 | ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן | 821 |
| 934 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לאמר | 822 |
| 935 | 1 | ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח | 823 |
| 936 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 824 |
| 937 | 1 | ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה | 825 |
| 938 | 1 | וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה | 826 |
| 939 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 827 |
| 940 | 1 | והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים | 828 |
| 942 | 2 | והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה | 829 |
| 943 | 1 | והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים | 830 |
| 944 | 1 | והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה | 831 |
| 945 | 1 | ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל | 832 |
| 946 | 1 | ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם | 833 |
| 947 | 1 | ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם | 834 |
| 948 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 835 |
| 949 | 1 | וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר | 836 |
| 950 | 1 | ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל | 837 |
| 951 | 1 | ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל | 838 |
| 952 | 1 | ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם | 839 |
| 953 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 840 |
| 954 | 1 | דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה | 841 |
| 955 | 1 | והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא | 842 |
| 956 | 1 | וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ | 843 |
| 958 | 2 | על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו | 844 |
| 959 | 1 | ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו | 845 |
| 961 | 2 | ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו | 846 |
| 965 | 4 | על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה | 847 |
| 966 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 848 |
| 967 | 1 | וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם | 849 |
| 968 | 1 | וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם | 850 |
| 969 | 1 | ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה | 851 |
| 971 | 2 | ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל | 852 |
| 972 | 1 | והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך | 853 |
| 974 | 2 | ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה | 854 |
| 975 | 1 | וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה | 855 |
| 976 | 1 | ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך | 856 |
| 977 | 1 | ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל | 857 |
| 980 | 3 | ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה | 858 |
| 981 | 1 | ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש | 859 |
| 982 | 1 | ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה | 860 |
| 983 | 1 | וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע | 861 |
| 984 | 1 | ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי | 862 |
| 985 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך | 863 |
| 987 | 2 | ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם | 864 |
| 988 | 1 | עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים | 865 |
| 990 | 2 | ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא | 866 |
| 991 | 1 | ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל | 867 |
| 992 | 1 | וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו | 868 |
| 994 | 2 | ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם | 869 |
| 995 | 1 | ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ | 870 |
| 997 | 2 | הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד | 871 |
| 999 | 2 | ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה | 872 |
| 1000 | 1 | ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם | 873 |
| 1001 | 1 | וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם | 874 |
| 1002 | 1 | ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו | 875 |
| 1003 | 1 | פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה | 876 |
| 1004 | 1 | ויחר אף יהוה בם וילך | 877 |
| 1005 | 1 | ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה | 878 |
| 1006 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף | 879 |
| 1007 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 880 |
| 1008 | 1 | וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה | 881 |
| 1009 | 1 | ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה | 882 |
| 1010 | 1 | אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש | 883 |
| 1012 | 2 | אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם | 884 |
| 1013 | 1 | ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל | 885 |
| 1014 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו | 886 |
| 1015 | 1 | ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו | 887 |
| 1017 | 2 | ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה | 888 |
| 1018 | 1 | מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר | 889 |
| 1019 | 1 | יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים | 890 |
| 1020 | 1 | ויאמר יהוה סלחתי כדברך | 891 |
| 1021 | 1 | ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ | 892 |
| 1022 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 893 |
| 1023 | 1 | אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם | 894 |
| 1024 | 1 | אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו | 895 |
| 1025 | 1 | וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה | 896 |
| 1026 | 1 | וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו | 897 |
| 1027 | 1 | ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח | 898 |
| 1028 | 1 | אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם | 899 |
| 1030 | 2 | כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם | 900 |
| 1031 | 1 | ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה | 901 |
| 1032 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 902 |
| 1034 | 2 | ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן | 903 |
| 1035 | 1 | והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן | 904 |
| 1036 | 1 | ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה | 905 |
| 1037 | 1 | וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה | 906 |
| 1038 | 1 | ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה | 907 |
| 1039 | 1 | כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה | 908 |
| 1040 | 1 | וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה | 909 |
| 1041 | 1 | הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה | 910 |
| 1042 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 911 |
| 1043 | 1 | והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה | 912 |
| 1044 | 1 | מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם | 913 |
| 1045 | 1 | וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה | 914 |
| 1047 | 2 | את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם | 915 |
| 1048 | 1 | והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת | 916 |
| 1050 | 2 | וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם | 917 |
| 1051 | 1 | וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו | 918 |
| 1052 | 1 | והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה | 919 |
| 1053 | 1 | כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה | 920 |
| 1054 | 1 | ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה | 921 |
| 1055 | 1 | ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה | 922 |
| 1056 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לאמר | 923 |
| 1057 | 1 | והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם | 924 |
| 1059 | 2 | אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם | 925 |
| 1061 | 2 | ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה | 926 |
| 1062 | 1 | וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו | 927 |
| 1064 | 2 | ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי | 928 |
| 1065 | 1 | המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם | 929 |
| 1066 | 1 | לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו | 930 |
| 1067 | 1 | ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם | 931 |
| 1068 | 1 | ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר | 932 |
| 1069 | 1 | וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו | 933 |
| 1070 | 1 | ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה | 934 |
| 1071 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 935 |
| 1072 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 936 |
| 1073 | 1 | ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי | 937 |
| 1074 | 1 | אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני | 938 |
| 1076 | 2 | ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה | 939 |
| 1077 | 1 | ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת | 940 |
| 1078 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 941 |
| 1079 | 1 | את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל | 942 |
| 1081 | 2 | זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו | 943 |
| 1082 | 1 | וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה | 944 |
| 1083 | 1 | ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה | 945 |
| 1084 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 946 |
| 1085 | 1 | ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף | 947 |
| 1086 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 948 |
| 1087 | 1 | וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת | 949 |
| 1088 | 1 | ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו | 950 |
| 1089 | 1 | ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו | 951 |
| 1090 | 1 | ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה | 952 |
| 1091 | 1 | כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע | 953 |
| 1092 | 1 | ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם | 954 |
| 1093 | 1 | ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד | 955 |
| 1094 | 1 | וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם | 956 |
| 1095 | 1 | כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים | 957 |
| 1096 | 1 | בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו | 958 |
| 1097 | 1 | כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה | 959 |
| 1098 | 1 | אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה | 960 |
| 1100 | 2 | כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך | 961 |
| 1101 | 1 | ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל | 962 |
| 1102 | 1 | כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה | 963 |
| 1103 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 964 |
| 1104 | 1 | ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר | 965 |
| 1106 | 2 | כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן | 966 |
| 1107 | 1 | מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו | 967 |
| 1108 | 1 | וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 968 |
| 1109 | 1 | זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על | 969 |
| 1110 | 1 | כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו | 970 |
| 1111 | 1 | ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא | 971 |
| 1112 | 1 | וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה | 972 |
| 1113 | 1 | ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו | 973 |
| 1114 | 1 | ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם | 974 |
| 1115 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 975 |
| 1116 | 1 | ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו | 976 |
| 1117 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם | 977 |
| 1118 | 1 | המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם | 978 |
| 1119 | 1 | ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך | 979 |
| 1120 | 1 | ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר | 980 |
| 1121 | 1 | ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה | 981 |
| 1122 | 1 | וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם | 982 |
| 1123 | 1 | וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה | 983 |
| 1124 | 1 | וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל | 984 |
| 1126 | 2 | ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם | 985 |
| 1127 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי | 986 |
| 1128 | 1 | על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון | 987 |
| 1129 | 1 | ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים | 988 |
| 1130 | 1 | ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון | 989 |
| 1131 | 1 | ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם | 990 |
| 1132 | 1 | ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם | 991 |
| 1133 | 1 | ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה | 992 |
| 1134 | 1 | ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי | 993 |
| 1135 | 1 | ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו | 994 |
| 1136 | 1 | ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך | 995 |
| 1137 | 1 | ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה | 996 |
| 1138 | 1 | ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה | 997 |
| 1139 | 1 | ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול | 998 |
| 1140 | 1 | ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל | 999 |
| 1141 | 1 | ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים | 1000 |
| 1143 | 2 | ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו | 1001 |
| 1144 | 1 | ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי | 1002 |
| 1145 | 1 | ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי | 1003 |
| 1146 | 1 | ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק | 1004 |
| 1147 | 1 | ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי | 1005 |
| 1148 | 1 | וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר | 1006 |
| 1149 | 1 | מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה | 1007 |
| 1150 | 1 | ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר | 1008 |
| 1151 | 1 | ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר | 1009 |
| 1152 | 1 | ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה | 1010 |
| 1153 | 1 | לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו | 1011 |
| 1154 | 1 | ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה | 1012 |
| 1155 | 1 | וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו | 1013 |
| 1156 | 1 | כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים | 1014 |
| 1157 | 1 | ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד | 1015 |
| 1159 | 2 | אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר | 1016 |
| 1160 | 1 | ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל | 1017 |
| 1163 | 3 | ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל | 1018 |
| 1164 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1019 |
| 1165 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1020 |
| 1166 | 1 | ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר | 1021 |
| 1167 | 1 | מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים | 1022 |
| 1168 | 1 | ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה | 1023 |
| 1169 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1024 |
| 1170 | 1 | וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה | 1025 |
| 1171 | 1 | כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון | 1026 |
| 1172 | 1 | אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו | 1027 |
| 1173 | 1 | ויקרב משה את משפטן לפני יהוה | 1028 |
| 1174 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לאמר | 1029 |
| 1175 | 1 | ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה | 1030 |
| 1176 | 1 | ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל | 1031 |
| 1177 | 1 | וידבר משה אל יהוה לאמר | 1032 |
| 1178 | 1 | יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה | 1033 |
| 1179 | 1 | אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה | 1034 |
| 1180 | 1 | ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו | 1035 |
| 1181 | 1 | ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה | 1036 |
| 1182 | 1 | ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה | 1037 |
| 1183 | 1 | ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה | 1038 |
| 1184 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1039 |
| 1185 | 1 | ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד | 1040 |
| 1186 | 1 | עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה | 1041 |
| 1187 | 1 | ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה | 1042 |
| 1188 | 1 | ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה | 1043 |
| 1189 | 1 | ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם | 1044 |
| 1190 | 1 | ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה | 1045 |
| 1191 | 1 | ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו | 1046 |
| 1192 | 1 | ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה | 1047 |
| 1193 | 1 | והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם | 1048 |
| 1194 | 1 | כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו | 1049 |
| 1195 | 1 | וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו | 1050 |
| 1196 | 1 | והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה | 1051 |
| 1197 | 1 | ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם | 1052 |
| 1198 | 1 | מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה | 1053 |
| 1199 | 1 | והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם | 1054 |
| 1200 | 1 | ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים | 1055 |
| 1201 | 1 | והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו | 1056 |
| 1202 | 1 | והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם | 1057 |
| 1203 | 1 | אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם | 1058 |
| 1204 | 1 | ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה | 1059 |
| 1205 | 1 | וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה | 1060 |
| 1206 | 1 | איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה | 1061 |
| 1207 | 1 | ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה | 1062 |
| 1208 | 1 | ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה | 1063 |
| 1209 | 1 | ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה | 1064 |
| 1210 | 1 | ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה | 1065 |
| 1211 | 1 | אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה | 1066 |
| 1212 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1067 |
| 1213 | 1 | וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין | 1068 |
| 1214 | 1 | ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר | 1069 |
| 1216 | 2 | הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה | 1070 |
| 1217 | 1 | ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה | 1071 |
| 1218 | 1 | ויאמר יהוה אל משה לאמר | 1072 |
| 1219 | 1 | והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן | 1073 |
| 1220 | 1 | ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה | 1074 |
| 1221 | 1 | וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה | 1075 |
| 1222 | 1 | ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה | 1076 |
| 1223 | 1 | ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים | 1077 |
| 1224 | 1 | והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים | 1078 |
| 1225 | 1 | וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים | 1079 |
| 1226 | 1 | ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש | 1080 |
| 1228 | 2 | ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה | 1081 |
| 1230 | 2 | ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה | 1082 |
| 1232 | 2 | ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה | 1083 |
| 1233 | 1 | ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות | 1084 |
| 1234 | 1 | ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה | 1085 |
| 1235 | 1 | הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה | 1086 |
| 1236 | 1 | ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 1087 |
| 1237 | 1 | ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 1088 |
| 1238 | 1 | ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר | 1089 |
| 1239 | 1 | בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה | 1090 |
| 1241 | 2 | ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה | 1091 |
| 1242 | 1 | והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל | 1092 |
| 1243 | 1 | ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה | 1093 |
| 1244 | 1 | ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו | 1094 |
| 1247 | 3 | ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה | 1095 |
| 1248 | 1 | ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם | 1096 |
| 1249 | 1 | ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר | 1097 |
| 1250 | 1 | ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה | 1098 |
| 1251 | 1 | ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה | 1099 |
| 1252 | 1 | נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן | 1100 |
| 1253 | 1 | ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם | 1101 |
| 1255 | 2 | ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים | 1102 |
| 1256 | 1 | ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש | 1103 |
| 1257 | 1 | וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר | 1104 |
| 1258 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1105 |
| 1259 | 1 | ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה | 1106 |
| 1260 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1107 |
| 1261 | 1 | אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען | 1108 |
| 1262 | 1 | וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר | 1109 |
| 1263 | 1 | וידבר יהוה אל משה לאמר | 1110 |
| 1264 | 1 | ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל | 1111 |
| 1266 | 2 | ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו | 1112 |
| 1267 | 1 | ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים | 1113 |
| 1268 | 1 | זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים | 1114 |
| 1269 | 1 | כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד | 1115 |
| 1270 | 1 | אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו | 1116 |
| 1271 | 1 | ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם | 1117 |
| 1272 | 1 | יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה | 1118 |
| 1273 | 1 | ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם | 1119 |
| 1274 | 1 | יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב | 1120 |
| 1275 | 1 | יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם | 1121 |
| 1276 | 1 | ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע | 1122 |
| 1277 | 1 | ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 1123 |
| 1279 | 2 | ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת | 1124 |
| 1280 | 1 | ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 1125 |
| 1281 | 1 | ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם | 1126 |
| 1282 | 1 | ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו | 1127 |
| 1283 | 1 | יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם | 1128 |
| 1284 | 1 | ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה | 1129 |
| 1285 | 1 | ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם | 1130 |
| 1286 | 1 | וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר | 1131 |
| 1287 | 1 | זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה | 1132 |
| 1288 | 1 | גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם | 1133 |
| 1290 | 2 | ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה | 1134 |
| 1291 | 1 | ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם | 1135 |
| 1292 | 1 | ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה | 1136 |
| 1294 | 2 | ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם | 1137 |
| 1295 | 1 | ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים | 1138 |
| 1296 | 1 | ויאמר יהוה אלי לאמר | 1139 |
| 1298 | 2 | כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר | 1140 |
| 1299 | 1 | ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה | 1141 |
| 1300 | 1 | ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם | 1142 |
| 1301 | 1 | והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם | 1143 |
| 1302 | 1 | וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם | 1144 |
| 1303 | 1 | וידבר יהוה אלי לאמר | 1145 |
| 1304 | 1 | עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם | 1146 |
| 1305 | 1 | כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 1147 |
| 1306 | 1 | ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה | 1148 |
| 1307 | 1 | ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו | 1149 |
| 1308 | 1 | ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו | 1150 |
| 1309 | 1 | מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו | 1151 |
| 1310 | 1 | רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו | 1152 |
| 1311 | 1 | ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון | 1153 |
| 1312 | 1 | ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד | 1154 |
| 1313 | 1 | ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל | 1155 |
| 1315 | 2 | עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם | 1156 |
| 1317 | 2 | ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה | 1157 |
| 1318 | 1 | לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם | 1158 |
| 1319 | 1 | ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר | 1159 |
| 1320 | 1 | אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך | 1160 |
| 1322 | 2 | ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה | 1161 |
| 1323 | 1 | ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם | 1162 |
| 1324 | 1 | לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם | 1163 |
| 1326 | 2 | עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך | 1164 |
| 1327 | 1 | ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום | 1165 |
| 1328 | 1 | ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה | 1166 |
| 1329 | 1 | כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו | 1167 |
| 1331 | 2 | יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון | 1168 |
| 1332 | 1 | וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול | 1169 |
| 1333 | 1 | ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה | 1170 |
| 1334 | 1 | ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש | 1171 |
| 1335 | 1 | ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים | 1172 |
| 1336 | 1 | ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה | 1173 |
| 1338 | 2 | ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 1174 |
| 1340 | 2 | השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך | 1175 |
| 1341 | 1 | כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא | 1176 |
| 1342 | 1 | כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו | 1177 |
| 1344 | 2 | והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה | 1178 |
| 1345 | 1 | ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך | 1179 |
| 1346 | 1 | בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו | 1180 |
| 1347 | 1 | כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם | 1181 |
| 1348 | 1 | או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך | 1182 |
| 1349 | 1 | אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו | 1183 |
| 1350 | 1 | וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד | 1184 |
| 1351 | 1 | ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים | 1185 |
| 1352 | 1 | יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב | 1186 |
| 1353 | 1 | לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים | 1187 |
| 1354 | 1 | פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש | 1188 |
| 1356 | 2 | אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר | 1189 |
| 1357 | 1 | אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני | 1190 |
| 1358 | 1 | לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי | 1191 |
| 1360 | 2 | לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא | 1192 |
| 1361 | 1 | שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך | 1193 |
| 1362 | 1 | ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך | 1194 |
| 1364 | 2 | וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת | 1195 |
| 1366 | 2 | כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1196 |
| 1367 | 1 | את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי | 1197 |
| 1368 | 1 | ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי | 1198 |
| 1369 | 1 | ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו | 1199 |
| 1371 | 2 | קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו | 1200 |
| 1373 | 2 | וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו | 1201 |
| 1374 | 1 | ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל | 1202 |
| 1375 | 1 | בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון | 1203 |
| 1376 | 1 | וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה | 1204 |
| 1377 | 1 | למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך | 1205 |
| 1378 | 1 | ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש | 1206 |
| 1380 | 2 | שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד | 1207 |
| 1381 | 1 | ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך | 1208 |
| 1382 | 1 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית | 1209 |
| 1383 | 1 | השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | 1210 |
| 1384 | 1 | את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע | 1211 |
| 1386 | 2 | כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה | 1212 |
| 1387 | 1 | לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה | 1213 |
| 1388 | 1 | שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך | 1214 |
| 1390 | 2 | ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך | 1215 |
| 1391 | 1 | להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה | 1216 |
| 1392 | 1 | כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם | 1217 |
| 1393 | 1 | ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה | 1218 |
| 1394 | 1 | ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו | 1219 |
| 1396 | 2 | ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה | 1220 |
| 1397 | 1 | וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו | 1221 |
| 1398 | 1 | כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך | 1222 |
| 1399 | 1 | ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם | 1223 |
| 1400 | 1 | כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר | 1224 |
| 1402 | 2 | כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה | 1225 |
| 1403 | 1 | לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים | 1226 |
| 1405 | 2 | כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים | 1227 |
| 1406 | 1 | וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור | 1228 |
| 1407 | 1 | והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך | 1229 |
| 1408 | 1 | והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך | 1230 |
| 1409 | 1 | ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך | 1231 |
| 1410 | 1 | לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים | 1232 |
| 1412 | 2 | המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם | 1233 |
| 1413 | 1 | וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך | 1234 |
| 1414 | 1 | לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא | 1235 |
| 1415 | 1 | ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה | 1236 |
| 1416 | 1 | ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם | 1237 |
| 1417 | 1 | פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא | 1238 |
| 1418 | 1 | כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם | 1239 |
| 1419 | 1 | וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא | 1240 |
| 1420 | 1 | ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם | 1241 |
| 1421 | 1 | וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך | 1242 |
| 1422 | 1 | ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו | 1243 |
| 1423 | 1 | כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר | 1244 |
| 1424 | 1 | ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך | 1245 |
| 1425 | 1 | השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום | 1246 |
| 1426 | 1 | ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | 1247 |
| 1427 | 1 | וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה | 1248 |
| 1428 | 1 | והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון | 1249 |
| 1430 | 2 | כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם | 1250 |
| 1432 | 2 | וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך | 1251 |
| 1435 | 3 | אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך | 1252 |
| 1437 | 2 | לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב | 1253 |
| 1438 | 1 | וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה | 1254 |
| 1440 | 2 | זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה | 1255 |
| 1442 | 2 | ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם | 1256 |
| 1443 | 1 | בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי | 1257 |
| 1445 | 2 | ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל | 1258 |
| 1446 | 1 | ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית | 1259 |
| 1447 | 1 | ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה | 1260 |
| 1448 | 1 | ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא | 1261 |
| 1450 | 2 | וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם | 1262 |
| 1452 | 2 | ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו | 1263 |
| 1454 | 2 | כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא | 1264 |
| 1455 | 1 | ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא | 1265 |
| 1456 | 1 | ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה | 1266 |
| 1458 | 2 | ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו | 1267 |
| 1459 | 1 | ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם | 1268 |
| 1461 | 2 | ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם | 1269 |
| 1463 | 2 | ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה | 1270 |
| 1464 | 1 | פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר | 1271 |
| 1465 | 1 | בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ | 1272 |
| 1467 | 2 | ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי | 1273 |
| 1468 | 1 | ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה | 1274 |
| 1471 | 3 | בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה | 1275 |
| 1473 | 2 | על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו | 1276 |
| 1475 | 2 | ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך | 1277 |
| 1476 | 1 | ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם | 1278 |
| 1479 | 3 | ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך | 1279 |
| 1480 | 1 | לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך | 1280 |
| 1481 | 1 | הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה | 1281 |
| 1482 | 1 | רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה | 1282 |
| 1483 | 1 | כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד | 1283 |
| 1484 | 1 | את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע | 1284 |
| 1485 | 1 | בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב | 1285 |
| 1486 | 1 | ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים | 1286 |
| 1487 | 1 | וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה | 1287 |
| 1488 | 1 | ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה | 1288 |
| 1489 | 1 | כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה | 1289 |
| 1490 | 1 | ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש | 1290 |
| 1492 | 2 | ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה | 1291 |
| 1493 | 1 | והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם | 1292 |
| 1495 | 2 | וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם | 1293 |
| 1496 | 1 | למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ | 1294 |
| 1497 | 1 | כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו | 1295 |
| 1498 | 1 | והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם | 1296 |
| 1499 | 1 | לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם | 1297 |
| 1500 | 1 | את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום | 1298 |
| 1501 | 1 | והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם | 1299 |
| 1502 | 1 | והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל | 1300 |
| 1503 | 1 | כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה | 1301 |
| 1504 | 1 | אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה | 1302 |
| 1505 | 1 | לא תעשון כן ליהוה אלהיכם | 1303 |
| 1506 | 1 | כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה | 1304 |
| 1508 | 2 | ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך | 1305 |
| 1509 | 1 | כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1306 |
| 1510 | 1 | ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח | 1307 |
| 1512 | 2 | והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה | 1308 |
| 1513 | 1 | ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם | 1309 |
| 1514 | 1 | כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך | 1310 |
| 1515 | 1 | רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל | 1311 |
| 1518 | 3 | כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך | 1312 |
| 1519 | 1 | כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר | 1313 |
| 1521 | 2 | כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך | 1314 |
| 1522 | 1 | לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה | 1315 |
| 1523 | 1 | רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה | 1316 |
| 1525 | 2 | ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל | 1317 |
| 1526 | 1 | שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך | 1318 |
| 1527 | 1 | כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם | 1319 |
| 1529 | 2 | לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם | 1320 |
| 1531 | 2 | לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם | 1321 |
| 1532 | 1 | אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון | 1322 |
| 1534 | 2 | והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך | 1323 |
| 1535 | 1 | וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים | 1324 |
| 1536 | 1 | כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר | 1325 |
| 1537 | 1 | ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד | 1326 |
| 1538 | 1 | ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך | 1327 |
| 1540 | 2 | כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך | 1328 |
| 1541 | 1 | בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת | 1329 |
| 1543 | 2 | כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה | 1330 |
| 1544 | 1 | לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו | 1331 |
| 1546 | 2 | ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים | 1332 |
| 1548 | 2 | וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך | 1333 |
| 1549 | 1 | ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו | 1334 |
| 1550 | 1 | ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך | 1335 |
| 1551 | 1 | ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה | 1336 |
| 1552 | 1 | וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה | 1337 |
| 1554 | 2 | אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה | 1338 |
| 1555 | 1 | רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום | 1339 |
| 1556 | 1 | כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו | 1340 |
| 1557 | 1 | כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון | 1341 |
| 1558 | 1 | השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | 1342 |
| 1559 | 1 | נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך | 1343 |
| 1560 | 1 | העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו | 1344 |
| 1561 | 1 | וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום | 1345 |
| 1562 | 1 | לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה | 1346 |
| 1563 | 1 | כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך | 1347 |
| 1565 | 2 | לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך | 1348 |
| 1566 | 1 | וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך | 1349 |
| 1568 | 2 | שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה | 1350 |
| 1570 | 2 | וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם | 1351 |
| 1571 | 1 | לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1352 |
| 1572 | 1 | כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים | 1353 |
| 1573 | 1 | ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך | 1354 |
| 1574 | 1 | ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה | 1355 |
| 1576 | 2 | ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך | 1356 |
| 1578 | 2 | ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם | 1357 |
| 1581 | 3 | שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח | 1358 |
| 1583 | 2 | שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם | 1359 |
| 1584 | 1 | איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך | 1360 |
| 1585 | 1 | שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק | 1361 |
| 1586 | 1 | צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1362 |
| 1587 | 1 | לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך | 1363 |
| 1588 | 1 | ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך | 1364 |
| 1590 | 2 | לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא | 1365 |
| 1592 | 2 | כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו | 1366 |
| 1593 | 1 | כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו | 1367 |
| 1594 | 1 | ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך | 1368 |
| 1595 | 1 | והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל | 1369 |
| 1596 | 1 | כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי | 1370 |
| 1597 | 1 | שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא | 1371 |
| 1598 | 1 | רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד | 1372 |
| 1599 | 1 | והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם | 1373 |
| 1600 | 1 | לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון | 1374 |
| 1601 | 1 | ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו | 1375 |
| 1603 | 2 | כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים | 1376 |
| 1604 | 1 | וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה | 1377 |
| 1606 | 2 | ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה | 1378 |
| 1607 | 1 | כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם | 1379 |
| 1609 | 2 | כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך | 1380 |
| 1610 | 1 | תמים תהיה עם יהוה אלהיך | 1381 |
| 1611 | 1 | כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך | 1382 |
| 1612 | 1 | נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון | 1383 |
| 1614 | 2 | ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות | 1384 |
| 1615 | 1 | ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו | 1385 |
| 1616 | 1 | וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה | 1386 |
| 1618 | 2 | אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו | 1387 |
| 1620 | 2 | כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם | 1388 |
| 1621 | 1 | שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה | 1389 |
| 1622 | 1 | תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח | 1390 |
| 1623 | 1 | ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך | 1391 |
| 1624 | 1 | כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה | 1392 |
| 1625 | 1 | ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים | 1393 |
| 1626 | 1 | לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה | 1394 |
| 1627 | 1 | ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם | 1395 |
| 1628 | 1 | כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים | 1396 |
| 1629 | 1 | כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם | 1397 |
| 1630 | 1 | ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב | 1398 |
| 1631 | 1 | רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך | 1399 |
| 1632 | 1 | רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה | 1400 |
| 1633 | 1 | כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך | 1401 |
| 1634 | 1 | למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם | 1402 |
| 1635 | 1 | כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו | 1403 |
| 1637 | 2 | ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע | 1404 |
| 1638 | 1 | כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם | 1405 |
| 1639 | 1 | ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה | 1406 |
| 1640 | 1 | כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו | 1407 |
| 1641 | 1 | לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 1408 |
| 1642 | 1 | לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה | 1409 |
| 1643 | 1 | לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל יהוה | 1410 |
| 1645 | 2 | לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה | 1411 |
| 1647 | 2 | לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם | 1412 |
| 1650 | 3 | ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך | 1413 |
| 1651 | 1 | בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה | 1414 |
| 1652 | 1 | כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך | 1415 |
| 1654 | 2 | לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם | 1416 |
| 1655 | 1 | לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה | 1417 |
| 1657 | 2 | כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא | 1418 |
| 1658 | 1 | מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך | 1419 |
| 1660 | 2 | לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 1420 |
| 1661 | 1 | זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים | 1421 |
| 1662 | 1 | השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך | 1422 |
| 1663 | 1 | ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | 1423 |
| 1664 | 1 | וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה | 1424 |
| 1665 | 1 | כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך | 1425 |
| 1666 | 1 | אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1426 |
| 1667 | 1 | כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול | 1427 |
| 1669 | 2 | והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח | 1428 |
| 1670 | 1 | והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה | 1429 |
| 1672 | 2 | ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם | 1430 |
| 1674 | 2 | ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו | 1431 |
| 1675 | 1 | ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך | 1432 |
| 1676 | 1 | וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב | 1433 |
| 1678 | 2 | ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו | 1434 |
| 1679 | 1 | ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים | 1435 |
| 1682 | 3 | ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך | 1436 |
| 1683 | 1 | ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך | 1437 |
| 1684 | 1 | ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי | 1438 |
| 1685 | 1 | לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני | 1439 |
| 1686 | 1 | היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך | 1440 |
| 1687 | 1 | את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו | 1441 |
| 1688 | 1 | ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו | 1442 |
| 1689 | 1 | ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר | 1443 |
| 1690 | 1 | והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד | 1444 |
| 1692 | 2 | וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך | 1445 |
| 1693 | 1 | ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל | 1446 |
| 1695 | 2 | אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך | 1447 |
| 1696 | 1 | וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך | 1448 |
| 1697 | 1 | וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך | 1449 |
| 1698 | 1 | ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום | 1450 |
| 1699 | 1 | ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן | 1451 |
| 1701 | 2 | והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ | 1452 |
| 1702 | 1 | ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך | 1453 |
| 1703 | 1 | יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך | 1454 |
| 1705 | 2 | יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך | 1455 |
| 1707 | 2 | יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו | 1456 |
| 1708 | 1 | וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך | 1457 |
| 1710 | 2 | והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך | 1458 |
| 1711 | 1 | יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה | 1459 |
| 1713 | 2 | ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות | 1460 |
| 1714 | 1 | והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך | 1461 |
| 1715 | 1 | ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני | 1462 |
| 1716 | 1 | ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה | 1463 |
| 1717 | 1 | יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך | 1464 |
| 1718 | 1 | יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך | 1465 |
| 1719 | 1 | יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ | 1466 |
| 1720 | 1 | יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא | 1467 |
| 1721 | 1 | יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב | 1468 |
| 1722 | 1 | יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך | 1469 |
| 1723 | 1 | יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן | 1470 |
| 1724 | 1 | והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה | 1471 |
| 1725 | 1 | ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך | 1472 |
| 1726 | 1 | תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל | 1473 |
| 1727 | 1 | ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך | 1474 |
| 1728 | 1 | ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו | 1475 |
| 1729 | 1 | והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך | 1476 |
| 1730 | 1 | ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך | 1477 |
| 1731 | 1 | אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך | 1478 |
| 1732 | 1 | והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים | 1479 |
| 1733 | 1 | גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך | 1480 |
| 1734 | 1 | ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך | 1481 |
| 1736 | 2 | והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה | 1482 |
| 1737 | 1 | והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן | 1483 |
| 1738 | 1 | ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש | 1484 |
| 1739 | 1 | והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה | 1485 |
| 1740 | 1 | אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב | 1486 |
| 1741 | 1 | ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו | 1487 |
| 1742 | 1 | ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה | 1488 |
| 1743 | 1 | לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם | 1489 |
| 1744 | 1 | אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל | 1490 |
| 1746 | 2 | לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום | 1491 |
| 1747 | 1 | כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום | 1492 |
| 1748 | 1 | פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה | 1493 |
| 1751 | 3 | לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים | 1494 |
| 1752 | 1 | והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה | 1495 |
| 1753 | 1 | ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה | 1496 |
| 1754 | 1 | גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו | 1497 |
| 1755 | 1 | ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה | 1498 |
| 1756 | 1 | ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים | 1499 |
| 1757 | 1 | ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה | 1500 |
| 1758 | 1 | ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה | 1501 |
| 1759 | 1 | הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת | 1502 |
| 1760 | 1 | והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה | 1503 |
| 1761 | 1 | ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך | 1504 |
| 1763 | 2 | ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה | 1505 |
| 1764 | 1 | אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך | 1506 |
| 1765 | 1 | והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך | 1507 |
| 1767 | 2 | ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך | 1508 |
| 1768 | 1 | ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך | 1509 |
| 1769 | 1 | ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום | 1510 |
| 1771 | 2 | והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך | 1511 |
| 1773 | 2 | כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך | 1512 |
| 1775 | 2 | אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה | 1513 |
| 1777 | 2 | לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם | 1514 |
| 1778 | 1 | ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה | 1515 |
| 1780 | 2 | יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה | 1516 |
| 1781 | 1 | ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם | 1517 |
| 1782 | 1 | ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם | 1518 |
| 1783 | 1 | חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך | 1519 |
| 1784 | 1 | ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם | 1520 |
| 1785 | 1 | ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת | 1521 |
| 1786 | 1 | ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל | 1522 |
| 1787 | 1 | בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם | 1523 |
| 1788 | 1 | הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת | 1524 |
| 1789 | 1 | ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה | 1525 |
| 1790 | 1 | ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד | 1526 |
| 1791 | 1 | וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל | 1527 |
| 1792 | 1 | ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו | 1528 |
| 1793 | 1 | ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר | 1529 |
| 1794 | 1 | לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד | 1530 |
| 1795 | 1 | כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי | 1531 |
| 1796 | 1 | כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם | 1532 |
| 1797 | 1 | כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו | 1533 |
| 1798 | 1 | ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך | 1534 |
| 1799 | 1 | כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו | 1535 |
| 1800 | 1 | יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר | 1536 |
| 1801 | 1 | וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו | 1537 |
| 1802 | 1 | לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת | 1538 |
| 1803 | 1 | איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם | 1539 |
| 1804 | 1 | כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב | 1540 |
| 1805 | 1 | וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר | 1541 |
| 1806 | 1 | ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו | 1542 |
| 1807 | 1 | וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה | 1543 |
| 1808 | 1 | ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון | 1544 |
| 1809 | 1 | לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן | 1545 |
| 1810 | 1 | וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת | 1546 |
| 1811 | 1 | וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל | 1547 |
| 1812 | 1 | ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה | 1548 |
| 1813 | 1 | אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך | 1549 |
| 1814 | 1 | ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן | 1550 |
| 1815 | 1 | ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר | 1551 |
| 1817 | 2 | וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה | 1552 |
| 1818 | 1 | ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה | 1553 |
| 1819 | 1 | ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים | 1554 |
| 1820 | 1 | לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו | 1555 |
