ספר הזהר הקדוש - כרך ב - פרשת בראשית

מאמר גליף גלופי בטהירו עלאה אות א בריש הורמנותא דמלכא גליף גלופי בטהירו עלאה בוצינא דקרדינותא ונפיק גו - סתים דסתימו - מרזא דאין סוף - קוטרא בגולמא נעיץ בעזקא לא חוור ולא אוכם ולא סומק ולא ירוק ולא גוון כלל כד מדיד משיחא עביד גוונין לאנהרא לגו בגו בוצינא נפיק חד נביעו דמניה אצטבעו גוונין לתתא תרגום בתחילת רצונו של המלך חקק חקיקה באור העליון מאור חשוך ויצא מתוכו [מאור] סתום [יותר] מסתום - מסוד של אין סוף - קיטור גולמי נעוץ ב[צורת]טבעת לא לבן ולא שחור ולא אדום ולא ירוק ולא גוון כלל כשמדד "משיחא" עשה גוונין להאיר לתוכו מתוך מאור [חשוך זה] יצא מעיין אחד שממנו נצבעו גוונים למטה אות ב סתים גו סתימין - מרזא דאין סוף - בקע ולא בקע אוירא דיליה לא אתיידע כלל עד דמגו דחיקו דבקיעותיה נהיר נקודה חדא סתימא עלאה בתר ההיא נקודה לא אתיידע כלל ובגין כך אקרי ראשית מאמר קדמאה דכלא תרגום סתום מתוך סתומים - מסוד של אין סוף - בקע ולא בקע האויר שלו לא נתודע כלל עד שמתוך חיק בקיעותיה האירה נקודה אחת סתומה עליונה אחרי הנקודה ההיא לא נתודע כלל ומשום זה נקראת ראשית מאמר ראשון של הכל מאמר זהר הרקיע אות ג והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד זהר סתימא דסתימין בטש אוירא דיליה ואנהיר בהאי נקודה וכדין אתפשט האי ראשית ועביד ליה היכלא ליקריה ולתושבחתיה תמן זרע זרעא דקודשא לאולדא לתועלתא דעלמא ורזא דא זרע קדש מצבתה תרגום והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד זהר סתום של סתומים הפיץ [את] האויר שלו והאיר בנקודה הזו וכדין התפשט הראשית הזה ועשה לו היכל לכבודו ולתהילהו שם זרע זרע של קודש להולדה לתועלת של עולם וזה סוד זרע קודש מצבתה אות ד זהר דזרע זרעא ליקריה כהאי זרעא דמשי דארגוון טב דאתחפי לגו ועביד ליה היכלא דאיהו תושבחתא דיליה ותועלתא דכלא בהאי ראשית ברא ההוא סתימא דלא אתיידע להיכלא דא היכלא דא אקרי אלהים תרגום זהר שזרע זרע לכבודו זרע כזה של משי של הארגמן הטוב שמתעטף לתוכו ועשה לו היכל שהוא התהילה שלו והתועלת של הכל בזה הראשית ברא [את] הסתום ההוא שלא נתודע להיכל הזה היכל זה נקרא אלהים אות ה ורזא דא בראשית ברא אלהים זהר דמניה כלהו מאמרות אתבריאו ברזא דאתפשטותא דנקודה דזהר סתים דא אי בהאי כתיב ברא לית תווהא דכתיב: ויברא אלהים את האדם בצלמו תרגום וזה סוד "בראשית ברא אלהים" זהר שממנו כל המאמרות נבראו בסוד של התפשטות של נקודה של זהר סתום זה אם בזה כתוב "ברא" אין תמיה שכתוב: "ויברא אלהים את האדם בצלמו" אות ו זהר רזא דא בראשית קדמאה דכלא שמיה אהיה שמא קדישא גליפא בסטרוי אלהים גליפא בעיטרא אשר היכלא טמיר וגניז שריאותא דרזא דראשית אשר ראש דנפיק מראשית תרגום זהר - זה סוד בראשית - ראשון שהכל שמו השם הקדוש - אהיה - חקוק בצדדיו אלהים חקוק בעטרה אשר היכל נסתר וגנוז שההתחלה של סוד של ראשית אשר ראש שיוצא מראשית אות ז וכד אתתקן לבתר נקודה והיכלא כחדא כדין בראשית כליל ראשיתא עלאה בחכמתא לבתר אתחלף גוון ההוא היכלא ואקרי בית נקודה עלאה אקרי ראש כליל דא בדא ברזא בראשית כד איהו כלא כחדא בכללא חדא עד לא הוי ישובא בביתא כיון דאזדרע לתקונא דישובא כדין אקרי אלהים טמירא סתימא תרגום ולאחר כשנתתקן נקודה וההיכל כאחד אז בראשית כולל התחלה עליונה בחוכמה לאחר [מכן] התחלף גוון ההיכל ההוא ונקרא בית נקודה עליונה נקרא ראש כלול זה בזה בסוד בראשית כשהוא הכל כאחד - בכלל אחד עוד לא יש [=שאין] ישוב בבית כיון שנזרע לתיקון של הישוב אז נקרא אלהים נסתר סתום אות ח זהר סתים וגניז עד בנין בגויה לאולדא וביתא קיימא בפשיטו דתקונא דאינון זרע קדש ועד לא אתעדיאת ולא אתפשט פשיטו דישובא לא אקרי אלהים אלא כלא בכללא בראשית לבתר דאתתקן בשמא דאלהים אפיק אינון תולדין מההוא זרעא דאזדרע ביה מאן ההוא זרעא אינון אתוון גליפן רזא דאורייתא דנפקו מההיא נקודה אות ט ההיא נקודה זרע בגו ההוא היכלא רזא דתלת נקודין: חלם שורק חירק ואתכלילו דא בדא ואתעבידו רזא חדא קול דנפיק בחבורא חדא בשעתא דנפק נפקת בת זוגיה בהדיה דכליל כל אתוון דכתיב את השמים קול ובת זוגו האי קול דאיהו שמים איהו אהיה בתראה זהר דכליל כל אתוון וגוונין כגוונא דא אות י עד הכא יהוה אלהינו יהוה אלין תלתא דרגין לקבל רזא דא עלאה בראשית ברא אלהים בראשית רזא קדמאה ברא רזא סתימא לאתפשטא מתמן כלא אלהים רזא לקיימא כלא לתתא את השמים דלא לאפרשא לון דכר ונוקבא כחדא אות יא את כד נטיל אתוון כלהון כללא דכלהו אתוון אינון רישא וסופא לבתר אתוסף הא לאתחברא כלהו אתוון בהא ואתקרי אתה ועל דא ואתה מחיה את כלם את רזא אדני והכי אקרי השמים דא יהוה רזא עלאה אות יב ואת תקונא דדכר ונוקבא ואת רזא ויהוה וכלא חד הארץ דא אלהים כגוונא עלאה למעבד פירין ואיבין שמא דא כלילא בתלת דוכתי ומתמן אתפרש שמא דא לכמה סטרין עד הכא רזא דסתרא דסתרין דגליף ובני וקיים בארח סתים בסתרא דחד קרא אות יג מכאן ולהלאה בראשית ברא שית מקצה השמים ועד קצה השמים שית סטרין דמתפשטן מרזא עלאה באתפשטותא דברא מגו נקודה קדמאה ברא אתפשטותא דחד נקודה דלעילא והכא אגליף רזא שמא דארבעין ותרין אתוון אות יד והמשכילים יזהירו כגוונא דתנועי דמנגני ובנגונא דלהון אזלין אבתרייהו אתוון ונקודי ומתנענען אבתרייהו כחיילין בתר מלכיהון גופא אתוון ורוחא נקודי כלהו נטלי במטלניהון בתר תנועי וקיימי בקיומייהו כד נגונא דטעמי נטיל נטלי אתוון ונקודי אבתרייהו כד איהו פסיק אינון לא נטלין וקיימי בקיומייהו מאמר טעמי נקודי ואתוון אות טו והמשכילים יזהירו אתוון ונקודי כזהר נגונא דטעמי הרקיע אתפשטותא דנגונא כגון אינון דמתפשטי בפשיטו ואזלי בנגונא ומצדיקי הרבים אינון פסוקי דטעמי דפסקי במטלניהון דבגין כך אשתמע מלה יזהירו אתוון ונקודי ונהרין כחדא במטלניהו ברזא דסתימו במטלנותא באינון שבילין סתימין מהאי אתפשט כלא והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע אינון קיימין וסמכין דההוא אפריון המשכילים אינון קיימין וסמכין עלאין דאינון מסתכלי בסכלתנו בכל מה דאצטריך ההוא אפריון וסמכין דיליה סתרא דא כמה דאת אמר אשרי משכיל אל דל יזהירו דאי לא יזהירו ולא נהרין לא יכלין לעיינא ולאסתכלא בההוא אפריון בכל מה דאצטריך אות טז כזהר הרקיע ההוא דקיימא על גבי אינון משכילים דכתיב ביה ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא זהר דהוא נהיר לאורייתא זהר דנהיר לאינון ראשי דההיא חיה ואינון ראשי אינון משכילים דנהרין תדיר ומסתכלן לההוא רקיע לההוא נהירו דנפיק מתמן ודא איהו נהירו דאורייתא דנהיר תדיר ולא פסיק מאמר והארץ היתה תהו אות יז והארץ היתה תהו ובהו וגו' היתה דייקא מקדמת דנא תלגא גו מייא נפקא מינה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא ואקיש בה אשא תקיפא והוה בה פסולת ואתעדיאת ואתעבידת תהו ומאתר דזוהמא קינא דפסולת ובהו ברירו דאתבריר מגו פסולת ואתיישב בה חשך רזא דאשא תקיפא וההוא חשך חפי על גבי ההוא תהו על גבי ההוא פסולת ואתתקנת מיניה אות יח ורוח אלהים רוח קודשא דנפיק מאלהים חיים ודא מרחפת על פני המים בתר דהאי רוח נשיב אבריר דקיקו חד מגו ההוא פסולת כטיסא דזוהמא כד אתבריר ואצניף ואצריף זמנא ותרין עד דאשתאר ההוא זוהמא דלית ביה זוהמא כלל אות יט כד האי תהו אבריר ואצריף נפיק מניהרוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים ההוא דחמא אליהו אבריר בהו ואצריף ונפק מניה רעש דכתיב ואחר הרוח רעש אבריר חשך ואכליל ברזא דיליה אש דכתיב ואחר הרעש אש אבריר רוח ואתכליל ברזא דיליה קול דממה דקה אות כ תהו אתר דלית ביה גוון ולא דיוקנא ולא אתכליל ברזא דדיוקנא השתא איהו בדיוקנא כד מסתכלן ביה לית ליה דיוקנא כלל לכלא אית לבושא לאתלבשא בר האי אות כא בהו להאי אית ליה ציורא ודיוקנא: אבנין משקעין גו גליפא דתהו נפקי גו גליפא דמשקען תמן ומתמן משכי תועלתא לעלמא בציורא דלבושא משכי תועלתא מעילא לתתא וסלקי מתתא לעילא אות כב ועל דא נקובין ומפולמין הני תליין באוירא לזמנין תליין באוירא דסלקי מתמן לעילא לזמנין מטמרין ביומא דעיבא ומפקי מיין מגו תהומא לאתזנא תהו מתמן דהא כדין חדוה ושטותא דקא אתפשט תהו בעלמא אות כג חשך הוא אשא אוכמא תקיף בגוון אשא סומקא תקיף בחיזו אשא ירוקא תקיף בציור אשא חוורא גוון דכליל כלא חשך תקיף בכל אשין ודא אתקיף לתהו חשך הוא אשא ולאו איהו אשא חשוכא בר כד אתקיף לתהו ורזא דא ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו וגו' חשך פני רע דאסבר אנפין לרע וכדין אקרי חשך דשרי עליה לאתקפא ליה ורזא דא וחשך על פני תהום אות כד רוח הוא קול דשארי על בהו ואתקיף ליה ואנהיג ליה בכל מה דאצטריך ורזא דא קול יהוה על המים וכן ורוח אלהים מרחפת על פני המים אבנין משקען גו תהומי דנפקי מייא מנהון ועל דא אקרון פני המים רוח אנהיג ואתקיף לאינון פנים פני תהום דא כמה דאצטריך ליה ודא כמה דאצטריך ליה אות כה תהו עליה שריא שם שדי בהו עליה שריא שם צבאות חשך עליה שריא שם אלהים רוח עליה שריא שם יהוה אות כו רוח חזק מפרק הרים לא ברוח יהוה וגו' שמא דא לא הוי ביה דהא שדי שלטא עליה ברזא דתהו ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה דהא שם צבאות שלטא ביה ברזא דבהו ועל דא אקרי בהו רעש דלאו איהו בלא רעש אות כז ואחר הרעש אש לא באש יהוה דהא שמא דאלהים שלטא ביה מסטרא דחשך ואחר האש קול דממה דקה הכא אשתכח שם יהוה ארבע פרקין הכא דאינון פרקי גופא ואברין ידיען דאינון ארבעה ואינון תריסר והכא שמא גליפא דתריסר אתוון דאתמסר לאליהו במערה מאמר יהי אור אות כח ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור מהכא איהו שירותא לאשכחא גניזין היך אתברי עלמא בפרט דעד הכא הוה בכלל ובתר אתהדר כלל למהוי כלל ופרט וכלל אות כט עד הכא הוה כלא תליא באוירא מרזא דאין סוף כיון דאתפשט חילא בהיכלא עלאה רזא דאלהים כתיב ביה אמירה ויאמר אלהים דהא לעילא לא כתיב ביה אמירה בפרט ואף על גב דבראשית מאמר הוא אבל לא כתיב ביה ויאמר אות ל דא ויאמר איהו קיימא למשאל ולמנדע ויאמר חילא דאתרם וארמותא בחשאי מרזא דאין סוף ברזא דמחשבה ויאמר אלהים השתא אוליד ההוא היכלא ממה דאתעדיאת מזרעא דקדש ואוליד בחשאי וההוא דאתייליד אשתמע לבר מאן דאוליד ליה אוליד בחשאי דלא אשתמע כלל כיון דנפק מניה מאן דנפק אתעביד קול דאשתמע לבר אות לא יהי אור כל מה דנפק ברזא דא נפק יהי על רזא דאבא ואימא דאיהו יה ולבתר אתהדר לנקודה קדמאה למהוי שירותא לאתפשטא למלה אחרא אות לב אור ויהי אור אור דכבר הוה אור דא רזא סתימא אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא בקע בקדמיתא ואפיק חד נקודה סתימא מרזא דיליה דהא אין סוף בקע מאוירא דיליה וגלי האי נקודה י כיון דהאי י אתפשט מה דאשתאר אשתכח אור מההוא רזא דההוא אויר סתימאה אות לג כד אשתכח מניה נקודה קדמאה י אתגלי לבתר עליה מטי ולא מטי כיון דאתפשט נפק ואיהו הוא אור דאשתאר מאויר והיינו אור דכבר הוה והא קיימא נפק ואסתלק ואתגניז ואשתאר חד נקודה מניה למהוי מטי תדיר בארח גניזו בההיא נקודה מטי ולא מטי נהיר ביה בארח נקודה קדמאה דנפק מניה ובגין כך כלא אחיד דא בדא נהיר בהאי ובהאי אות לד כד סליק כלא סלקין ואתאחדן ביה ואיהו מטי ואגניז באתר דאין סוף וכלא חד אתעביד ההיא נקודה דאור אור איהו ואתפשט ונהירו ביה שבע אתוון דאלפא ביתא ולא אקרישו ולחים הוו נפק חשך לבתר ונפקו ביה שבע אתוון אחרן דאלפא ביתא ולא אקרישו וקיימו לחים נפק רקיע דאפריש מחלוקת דתרין סטרין ונפקו ביה תמניא אתוון אחרנין כדין כב דלגו שבע אתוון דהאי סטרא ושבע דהאי סטרא ואתגליפו כלהו בההוא רקיע והוו קיימי לחים אקריש ההוא רקיע ואקרישו אתוון ואגלימו ואתציירו בציורייהו ואגליף תמן אורייתא לאנהרא לבר אות לה יהי אור דהוא אל גדול רזא דנפיק מאויר קדמאה ויהי רזא דחשך דאקרי אלהים אור דאתכליל שמאלא בימינא וכדין מרזא דאל הוי אלהים אתכליל ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא אות לו וירא אלהים את האור כי טוב דא עמודא דאמצעיתא כי טוב אנהיר עילא ותתא ולכל שאר סטרין ברזא יהוה שמא דאחיד לכל סטרין ויבדל אלהים וגו' אפריש מחלוקת למהוי כלא שלים אות לז ויקרא אלהים וגו' מהו ויקרא קרא וזמין לאפקא מהאי אור שלים דקיימא באמצעיתא חד נהירו דאיהו יסודא דעלמא דעליה קיימין עלמין ומההוא אור שלים עמודא דאמצעיתא אתפשט יסודא חי עלמין דאיהו יום מסטרא דימינא ולחשך קרא לילה קרא וזמין ואפיק מסטרא דחשך חד נוקבא סיהרא דשלטא בליליא ואקרי לילה רזא דאדני אדון כל הארץ אות לח עאל ימינא בההוא עמודא שלים דבאמצעיתא כליל ברזא דשמאלא וסליק לעילא עד נקודה קדמאה ונטיל ואחיד תמן מלה דתלת נקודין חלם שורק חירק זרע קדש דהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא ואתחבר כלא בעמודא דאמצעיתא ואפיק יסודא דעלמא ובגין כך אקרי כל דאחיד לכלא בנהירו דתיאובתא אות לט שמאלא להיט בתוקפא וארח בכולהו דרגין ארח ריחא ומההוא להיטו דאשא אפיק ההיא נוקבא סיהרא וההוא להיטו הוה חשך בגין דהוה מחשך ותרין סטרין אלין אפיקו תרין דרגין אלין חד דכר וחד נוקבא אות מ יסודא אחיד בעמודא דאמצעיתא מההוא תוספת נהורא דהוה ביה דכיון דההוא עמודא דאמצעיתא אשתלים ועביד שלם לכל סטרין כדין אתוסף ביה נהירו מעילא ומכל סטרין בחדוה דכלא ביה ומההוא תוספת דחדוה נפיק יסודא דעלמין ואקרי מוסף מהכא נפקין כל חיילין לתתא ורוחין ונשמתין קדישין ברזא יהוה צבאות אל אלהי הרוחות אות מא לילה אדון כל הארץ מסטרא דשמאלא מההוא חשך ובגין דההוא חשך תיאובתיה לאתכללא בימינא וחלש תוקפיה אתפשט מניה האי לילה כד שארי לאתפשטא האי לילה עד לא אסתיים ההוא חשך עאל ואתכליל בימינא וימינא אחיד ליה ואשתאר בגריעו האי לילה אות מב וכמה דחשך תיאובתיה לאתכללא באור הכי לילה תיאובתיה לאתכללא ביום חשך גרע נהוריה ובגין כך אפיק דרגא בגריעו ולא בנהירו חשך לא נהיר אלא כד אתכליל באור לילה דנפק מניה לא נהיר אלא כד אתכליל ביום גריעו דלילה לא אשתלים אלא במוסף מה דאתוסף הכא גרע הכא אות מג במוסף הוה ביה רזא דנקודה עלאה ורזא דעמודא דאמצעיתא בכל סטרין ובגין כך אתוסף ביה תרין אתוון בליליא גריעו ביה אלין תרין כדין קרא כתיב ויקרא וגרע מיניה וי וכתיב קרא לילה הכא רזא דשמא דשבעין ותרין אתוון גליפא דכתרא עלאה מאמר יהי רקיע אות מד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים וגו' הכא בפרט רזא לאפרשא בין מיין עלאין לתתאין ברזא דשמאלא הכא מחלוקת ברזא דשמאלא דעד הכא רזא דימינא הוא והכא איהו רזא דשמאלא ובגין כך אסגיאו מחלוקת בגין דא לימינא ימינא איהו שלימא דכלא ובגין כך בימינא כתיב כלא דהא ביה תליא כל שלימו כד אתער שמאלא אתער מחלוקת ובההוא מחלוקת אתתקף אשא דרוגזא ונפק מניה מההוא מחלוקת גיהנם וגיהנם בשמאלא אתער ואתדבק אות מה חכמתא דמשה בהא אסתכל ובעובדא דבראשית אשגח בעובדא דבראשית הוה מחלוקת שמאלא בימינא ובההוא מחלוקת דאתער ביה שמאלא נפק ביה גיהנם ואתדבק ביה עמודא דאמצעיתא דאיהו יום תליתאי עאל בינייהו ואפריש מחלוקת ואסכים לתרין סטרין וגיהנם נחית לתתא ושמאלא אתכליל בימינא והוה שלמא בכלא אות מו כגוונא דא מחלוקת קרח באהרן שמאלא בימינא אסתכל משה בעובדא דבראשית אמר לי אתחזי לאפרשא מחלוקת בין ימינא לשמאלא אשתדל לאסכמא בינייהו ולא בעי שמאלא ואתתקף קרח בתוקפיה אות מז אמר ודאי גיהנם בתוקפא דמחלוקת שמאלא אצטריך לאתדבקא הוא לא בעי לאתדבקא לעילא ולאתכללא בימינא ודאי יחות לתתא בתוקפא דרוגזא דיליה אות מח ועל דא לא בעא קרח לאסכמא האי מחלוקת בידא דמשה בגין דלא הוה לשם שמים ולא חייש ליקרא דלעילא ואכחיש עובדא דבראשית כיון דחמא משה דהוה מכחיש עובדא דבראשית ואתדחא איהו לבר כדין ויחר למשה מאד אות מט ויחר למשה על דאכחישו ליה דלא אסכים ההוא מחלוקת מאד על דאכחישו עובדא דבראשית ובכלא אכחיש קרח בעילא ובתתא דכתיב בהצותם על יהוה הא תתא ועילא ועל דא אתדבק כמה דאתחזי ליה אות נ מחלוקת דאתתקן כגוונא דלעילא וסליק ולא נחית ואתקיים בארח מישר דא מחלוקת דשמאי והלל וקבה אפריש בינייהו ואסכים לון ודא הוה מחלוקת לשם שמים ושמים אפריש מחלוקת ועל דא אתקיים ודא הוה כגוונא דעובדא דבראשית וקרח בעובדא דבראשית אכחיש בכלא ופלוגתא דשמים הוה ובעא לאכחשא מלי דאורייתא ודאי באתדבקותא דגיהנם הוה ועל דא אתדבק בהדיה אות נא ורזא דא בספרא דאדם חשך כד אתער אתער בתוקפיה וברא ביה גיהנם ואתדבק בהדיה בההוא מחלוקת כיון דשכיך רוגזא ותוקפא אתער מחלוקת בגוונא אחרא מחלוקת דרחימו אות נב ותרין מחלוקת הוו חד שירותא וחד סיומא ודא איהו ארחהון דצדיקייא שירותא דלהון בקשיו וסופא דלהון בנייחא קרח הוה שירותא דמחלוקת כפום רוגזא ותוקפא ואתדבק בגיהנם שמאי סופא דמחלוקת כד רוגזא בנייחא אצטריך לאתערא מחלוקת דרחימו ולאסכמא עי דשמים אות נג ורזא דא יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל דא מחלוקת קדמאה אתערו דרוגזא ותוקפא בעא לאפרשא ואתער גיהנם עד דרוגזא ותוקפא אצטנן וכדין ויעש אלהים את הרקיע וגו' אתער מחלוקת דרחימו וחביבו וקיומא דעלמא וברזא דא מחלוקת שמאי והלל דתורה שבעל פה עאלת ברחימו גבי תורה שבכתב והוו בקיומא שלים אות נד הבדלה איהי ודאי בשמאלא כתיב הכא הבדלה ויהי מבדיל וכתיב ויבדל וכתיב התם המעט מכם כי הבדיל וגו' וכתיב בעת ההיא הבדיל יהוה את שבט הלוי דהא ודאי לית הבדלה אלא בשני באתר שמאלא אות נה ואי תימא הבדלה בשני איהו ודאי אמאי הבדלה בלוי דאיהו תליתאה הבדלה בשמעון אצטריך דאיהו שני אלא אעג דלוי איהו תליתאה לדעתא דיעקב שני הוה ולעולם בשני הוה וכלא בארח מישר בארח שלים כדקא יאות אות נו הבדלה במוצאי שבת בין אינון דשליטין ביומי חול לשבת וכד נפיק שבת סלקא מגיהנם חד סטרא מעינא בישא דבעא לשלטאה בשעתא דאמרין ישראל ומעשה ידינו כוננה עלינו ונפיק מההוא דרגא דאקרי שמאלא ובעי לאתערבא בזרעא דישראל ולשלטאה עלייהו דישראל אות נז וישראל עבדי עובדא בהדס וביין ואמרי הבדלה ואתפרש מנייהו ומאיך ההוא סטרא ועאל לדוכתיה בשאול אתר דקרח וסיעתיה תמן דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ואינון לא נחתי תמן עד דעבדי ישראל הבדלה מנהון דכתיב הבדלו מתוך העדה וגו' אות נח ולעולם הבדלה בשני דאיהו שמאלא בשירותא ותוקפא ורוגזא דאתער שמאלא במחלוקת עד לא שכיך בנייחא ואתברי ביה גיהנם כדין אתבריאו כל אינון מלאכים דקטרגי למאריהון לעילא ואכיל לון נורא ואתוקדו וכן כל שאר אינון דמתבטלי ולית לון קיומא ואתאכלו בנורא כגוונא דא קרח לתתא וכלא כגוונא דא אות נט יהי רקיע אתפשט פשיטו דא מן דא אל קטפא ימינא אל גדול אתפשט פשיטו מן גו מייא לאשתלמא שמא דא אל ולאתכללא בההוא פשיטו דא בדא ואתפשט מאל אלהים הים אלין אתפשטו ואתהפכו למהוי מיין תתאין ימה ההוא פשיטו דאתפשט בשני מיין עלאין הים זה הים גדול הים מיין עלאין הפוכא דאלין אתוון ימה מיין תתאין כיון דאתתקנו אתעבידו כלא כללא חדא ואתפשט שמא דא בכמה דוכתי אות ס מיין עלאין דכורין ומיין תתאין נוקבי בקדמיתא הוו מים במים עד דאתפרשו לאשתמודעא מיין עלאין ותתאין דא אלהים ודא אדני ודא ה' עילאה וה' תתאה מה כתיב ויעש אלהים את הרקיע אתפשטותא דא נטל שמא דא אלהים מיין עלאין ומיין תתאין אדני ועם כל דא כיון דאשתלימו מיין דכורין במיין נוקבין שמא דאלהים אתפשט בכלא אות סא ואעג דאפריש בין מיין עלאין לתתאין מחלוקת לא אתבטל עד יום תליתאי ואסכים מחלוקת ואתיישב כלא בדוכתיה כדקא יאות ובגין מחלוקת דא אעפ דאיהו קיומא דעלמא לא כתיב כי טוב בשני דלא אשתלים עובדא ומיין עלאין ומיין תתאין הוו כחדא ולא הוו תולדין בעלמא עד דאתפרשו ואשתמודעו ובגין כך עבדו תולדין אות סב ועם כל דא אעג דהבדלה הוי בשני ומחלוקת ביה הוה יום תליתאי אסכים בכלא דהוא שמא דאיגלף בגליפוי הוה לאסתכמא מיין עלאין ומיין תתאין ה' עלאה ה' תתאה ו' בינייהו לאשלמא בתרין סטרין וסימנא דא מי הירדן מיין עלאין קמו נד אחד מיין תתאין נחתו לימא וישראל אזלי באמצעיתא אות סג חמש רקיעין כתיבי הכא וחי העולמים אזיל בהו ואנהיג בהו וכלהו כלילן דא בדא ואלמלא האי מחלוקת דאסתכם עי דאמצעיתא לא אתכלילו ולא אשתיירו דא בדא חמש מאה שנין אינון דאילנא דחיי דביק בהו למעבד איבין ותולדין לעלמא וכל מימוי דבראשית דנגדין ואתמשכן מבראשית אתפלגו תחותוי על ידיה ודוד מלכא נקיט כלא ואיהו פליג לבתר דכתיב ויחלק לכל העם לכל המון וגו' וכתיב תתן להם ילקוטון וכתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף וגו' אות סד בשעתא דאתער מחלוקת בתוקפא דשמאלא אסגי ואתקף הורפילא דטיפסא ונפקו מתמן טסירין ואקרישו מיד בלא לחותא כלל והוו דכר ונוקבא ומנהון אתפרשו זינין בישין לזינייהו והכא תקיפו דרוח מסאבא בכל אינון תוקפין טסירין ואינון רזא דערלה אלין אתקפו בזינין תקיפין חד אפעה וחד נחש ותרוויהו חד אפעה אוליד לשבעה שנין בחבורא חדא אתהדר כלא לשבע שנין דנחש אות סה הכא איהו רזא דגיהנם דאקרי בשבע שמהן יצר הרע בשבע שמהן אקרי ובכמה דרגין אתפשט מסאבו מהכא לעלמא וכלא מרזא דשמאלא טב וביש ואיהו ישובא דעלמא הכא שמא גליפא דתמני סרי אתוון ממנא על גשמי רצון נדבה וברכה ישובא דעלמא מאמר יקוו המים אות סו ויאמר אלה'ים יקוו ה'מים וגו' בארח קו למהוי בארח מישר דהא מרזא דההיא נקודה קדמאה נפיק כלא בסתימו עד דמטי ואתכניש להיכלא עלאה ומתמן נפיק בקו מישר לשאר דרגין עד דמטי לההוא אתר חד דכניש כלא בכלל דכר ונוקבא ומאן איהו חי עלמין אות סז המים דנפקי מלעילא מאת ה' עלאה מתחת השמים ו' זעירא ועל דא ו' ו' חד שמים וחד מתחת השמים כדין ותראה היבשה דא ה' תתאה דא אתגלי וכל שאר אתכסי ומגו האי בתראה אשתמע בסוכלתנו ההוא דאתכסי אות סח אל מקום אחד בגין דהכא הוא קשורא דיחודא דעלמא עלאה יהוה אחד ושמו אחד תרין יחודין חד דעלמא עלאה לאתיחדא בדרגוי וחד דעלמא תתאה לאתיחדא בדרגוי קשורא דיחודא דעלמא עלאה עד הכא איהו חי עלמין תמן אתבסים ואתקשר עלמא עלאה ביחודא דיליה ובגין כך אקרי מקום אחד כל דרגין וכל שייפין מתכנשין תמן והוו כלהו ביה חד בלא פרודא כלל ולית דרגא דאתיחדן תמן ביחודא חד אלא האי וביה אתכסיין כלהו בארח סתים בתיאובתא חד עד הכא בדרגא דא אתייחד עלמא דאתגלייא בעלמא דאתכסייא אות סט עלמא דאתגלייא אתייחד אוף הכי לתתא ועלמא דאתגלייא איהו עלמא תתאה ואראה את יהוה ויראו את אלהי ישראל וכבוד יהוה נראה וירא כבוד יהוה כמראה הקשת וגו' כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ודא איהו רזא ותראה היבשה אות ע כמראה הקשת זה חי עלמין וזהו את קשתי נתתי בענן דא מלכות נתתי מן יומא דאתברי עלמא ביומא דעיבא דאתחזי קשת מראה דמות כבוד יהוה אתער שמאלא לאתתקפא נפקת רחל ותקש בלדתה מיכאל בסטרא דא רפאל בסטרא דא גבריאל בסטרא דא ואינון גוונין דאתחזיין בההוא דמות חיור וסומק וירוק אות עא כן מראה הנגה סביב נהירו דאתכסייא בגלגולא דחיזו דעינא הוא מראה דמות כבוד יהוה גוונין דאתיחדא יחודא תתאה לפום יחודא דאתייחד יחודא דלעילא אות עב יהוה אלהינו יהוה גוונין סתימין דלא אתחזן ואתקשרן אל מקום אחד יחודא חדא בעלאה גוונין בקשת לתתא לאתיחדא בהו חוור סומק וירוק כגוונין סתימין ואינון יחודא אחרא רזא ושמו אחד בשכמלו יחודא דלתתא יחודא עלאה שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד דא לקביל דא אות עג יקוו מדידו דקו ומשחתא הכא שית תיבין והכא שית תיבין משחתא בוצינא דקרדינותא דכתיב מי מדד בשעלו מים ודא איהו יקוו המים הכא שעורא דיוצר עלמין יוד הא ואו הא אות עד קדוש קדוש קדוש דא איהו יקוו המים יהוה צבאות דא איהו אל מקום אחד ברזא דשמא דא מלא כל הארץ כבודו דא ותראה היבשה רזא גליפא שמא דיחודא כוזו במוכסז כוזו מאמר תדשא הארץ דשא אות עה תדשא הארץ דשא עשב וגו' השתא אפיקת חילא באינון מיין דאתכנשו לאתר חד ונגדין בגויה גו טמירו סתימאה ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין די כל אינון בני מהימנותא מתקנן לון בתקונא דמהימנותא בההיא פולחנא דמאריהון אות עו ורזא דא מצמיח חציר לבהמה וגו' דא בהמה דרביעא על אלף טורין ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר וחציר דא אינון מלאכין שליטין לפום שעתא דאתבריאו בשני וקיימין למיכלא דהאי בהמה בגין דאית אשא אכלא אשא אות עז ועשב לעבודת האדם עשב דא אלין אופנין וחיות וכרובים דכלהו מתקנן גו תקונייהו וקיימין לאתתקנא בשעתא דבני נשא אתיין לפולחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא דדא איהו עבודת האדם ועשב דא אזדמן ואתעתד לעבודת האדם לאתתקנא בתקוניה כדקא יאות אות עח וכד אינון מתתקנן בההיא עבודת האדם לבתר מנייהו נפקי מזוני וטרפין לעלמא דכתיב להוציא לחם מן הארץ ודא איהו עשב מזריע זרע דהא חציר לא מזריע זרע איהו אלא אזדמן למיכלא דאשא קדישא ועשב לתקונא דעלמא אות עט וכל דא להוציא לחם מן הארץ כל תקונין דבני נשא דקא מתקני להאי עשב הארץ דפולחנא דלהון למאריהון לספקא על ידיהון מההיא ארץ טרפי ומזוני להאי עלמא ולאתברכא בני נשא מברכן דלעילא אות פ עץ פרי עושה פרי דרגא על דרגא דכר ונוקבא כמה דעץ פרי אפיק חילא דעץ עושה פרי אוף הכא אפיק איהו ומאן איהו אלין אינון כרובים ותמרות מאי תמרות אלין אינון דסלקי בתננא דקרבנא ומתתקני בהדיה ואקמן תמרות עשן וכלהו קיימין בתקונייהו לעבודת האדם מה דלא קיימא כן חציר דהא אתעתד למיכל דכתיב הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל אות פא עץ פרי עושה פרי דיוקנא דכר ונוקבא ודמות פניהם פני אדם אלין לאו אינון כאינון כרובים אלין אפי רברבן בדיקנא חתימא כרובים אפי זוטרי כרביין פני אדם כל דיוקנין כלילן בהו בגין דאינון אפין רברבין ומצטיירין בהו ציורין גלופין כגלופי שמא מפרש בארבע סטרי דעלמא מזרח מערב צפון ודרום אות פב מיכאל רשים ברשימו לצד דרום וכל אנפין מסתכלין לגביה פני אדם פני אריה פני שור פני נשר אדם איהו דכר ונוקבא ולא איקרי אדם בר הני ומניה אצטיירין ציורין דרכב אלהים רבותים דכתיב רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אות פג שנאן כללא דכלהו ציורין שור נשר אריה ן' דא איהו אדם פשיטו דאתכליל כחדא ברזא דכר ונוקבא וכלהו אלפין ורבבן כלהו נפקי מהני רזא שנאן ומהני דיוקנין מתפרשין כל חד וחד בסטרייהו כמה דאתחזי לון אות פד ואלין אינון דקא משלבן חד בחד וכליל חד בחד למהוי כל חד וחד כליל בחבריה שור נשר אריה אדם אתנהגן ברזא דארבע שמהן גליפן סלקין לאתנהגא ולאסתכלא אות פה סליק לאתנהגא ולאסתכלא שור לאנפי אדם סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין גוונין ואיהו אל כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא אות פו סליק לאתנהגא ולאסתכלא נשר לאנפי אדם סליק שמא אחרא מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין לאתנהרא ולאסתלקא בסליקו בעטורא דלעילא ואיהו גדול כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא אות פז סליק לאתנהגא ולאסתכלא אריה לאנפי אדם סליק שמא אחרא מתעטרא מתחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין לאתתקפא ולאתישרא בתוקפא ואיהו גבור כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא אות פח אדם אסתכל בכלהו וכלהו סלקין ומסתכלין ביה כדין כלהו אצטיירו בגלופייהו בציורא דא ברזא דשמא חד דאקרי נורא וכדין כתיב עלייהו ודמות פניהם פני אדם כלהו כלילן בהאי דיוקנא והאי דיוקנא כליל לון אות פט ועל רזא דא אקרי קבה האל הגדול הגבור והנורא דהא שמהן אלין גליפין אינון לעילא ברזא דרתיכא עלאה כלילא בארבע אתוון יהוה דאיהו שמא דכליל כלא דיוקנין אלין מחקקן גליפן בכורסייא וכורסייא גליפא מרקמא בהו חד לימינא וחד לשמאלא וחד לקמא וחד לאחורא רשימא בארבע סטרין דעלמא אות צ כרסייא כד סלקא רשימא בארבע דיוקנין אלין אלין ארבע שמהן עלאין נטלין להאי כרסייא וכרסייא אתכליל בהו עד דנקטא ולקטא נפשין וענוגין דכסופין כיון דנקטא ולקטא אינון ענוגין וכסופין נחתא מלייא כאילנא דמליא ענפין לכל סטר ומלי אבין אות צא כיון דנחתא נפקי אלין ארבע דיוקנין מצטיירין בציורייהו גליפן מנהרין נציצין מלהטין ואינון זרעין זרעא על עלמא כדין אתקרי עשב מזריע זרע עשב דאינון זרעין זרעא על עלמא אות צב נפקא דיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין כדין כתיב עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ לא אפיק זרעא אלא לתועלתא על הארץ אשר זרעו בו דייקא מכאן דלית רשו לבר נש לאפקא זרעא מניה לבטלא אות צג דשא דהכא לאו איהו מזריע זרע ובגין כך אתבטל ולא קיימא בקיומא כהני אחרנין דלית לון דיוקנא לאצטיירא ולאתגלפא בדיוקנא וציורא כלל אלא אתחזון ולא אתחזון כל אינון דלא אצטיירו בציורא ודיוקנא לית לון קיומא קיימי לפום שעתא ואתאכילו באשא דאכלא אשא ומהדרין כמלקדמין וכן בכל יומא אות צד בר נש לתתא אית ליה דיוקנא וציורא ולא איהו בקיומא כגוונא דהני דלעילא ציורא ודיוקנא דלעילא מצטיירין בציוריהון כמה דהויין בלא מלבושא אחרא לאצטיירא ובגין כך אינון בקיומא תדיר ציורא דאדם לתתא מצטיירין בציורייהו במלבושא ולא כגוונא אחרא ובגין כך קיימין בקיומא זמן ועידן אות צה ובכל ליליא וליליא מתפשט רוחא מהאי מלבושא וסלקא וההוא אשא דאכלא אכיל ליה ובתר אתהדר כמלקדמין ומצטיירין בלבושייהו ובגין כך לית לון קיומא כאינון דיוקנין דלעיל ועל דא כתיב חדשים לבקרים בני נשא דאינון חדשים בכל יומא ויומא מאי טעמא רבה אמונתך רבה איהו ולא זעירא אות צו רבה אמונתך ודאי רבה דיכלא לנטלא כל בני עלמא ולאכללא לון בגוה עלאה ותתאה אתר רב וסגי איהו דכליל כלא ולא אתמליא יתיר ורזא דא כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו' אזלי לגבי ימא וימא נטיל לון ואכיל לון בגויה ולא אתמליא ובתר אפיק לון כמלקדמין ואזלי ובגד רבה אמונתך אות צז ביומא דא כתיב כי טוב כי טוב תרי זמני בגין דיומא דא אחיד לתרין סטרין ואפריש מחלוקת אמר להאי סטרא כי טוב ולהאי סטרא כי טוב ואסכים בינייהו ובגין כך אית ביה תרין זמנין ויאמר ויאמר הכא רזא דשמא דארבע אתוון גליפא מחקקא סליק לתריסר אתוון בארבע דיוקנין בארבע סטרין רשים על כורסיא קדישא מאמר יהי מארת אות צח ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' מארת חסר דאתברי אסכרה לרביי דבתר דאתגניז נהירו אור קדמאה אתברי קליפה למוחא וההיא קליפה אתפשט ואפיק קליפה אחרא כיון דנפקת סלקא ונחתא מטת לגבי אנפי זוטרי בעאת לאתדבקא בהו ולאצטיירא בגווייהו ולא בעאת לאפרשא מנייהו אפרש לה קבה מתמן ונחית לה לתתא כד ברא אדם בגין לאתקנא האי בהאי עלמא אות צט כיון דחמאת לחוה דקא מתדבקא בסטרוי דאדם דשפירו דלעילא וחמאת דיוקנא שלים פרחא מתמן ובעאת כמלקדמין לאתדבקא באנפי זוטרי אינון נטרי תרעין דלעיל לא שבקו לה נזף קבה בה ואטיל לה בשפולי ימא אות ק ויתבת תמן עד דחטא אדם ואנתתיה כדין אפיק לה קבה משפולי ימא ושלטא על כל אינון רביי אפי זוטרי דבני נשא דאתחזון לאענשא בחובי דאבוהון ואיהי אזלא משטטא בעלמא קריבת לתרעי גע דארעא וחמת כרובים נטרי תרעי דגע ויתבא תמן לגבי ההוא להט החרב בגין דהיא נפקת מסטרא דההוא להט אות קא בשעתא דההוא להט אתהפך ערקת ומשטטת בעלמא ואשכחת רביי דאתחזון לאתענשא וחייכת בהו וקטילת לון ודא איהו בגריעו דסיהרא דאזעירת נהורא ודא מארת כד אתיליד קין לא יכלא לאתדבקא ביה לבתר אתקריבת בהדיה ואולידת רוחין וטיסין אות קב אדם מאה ותלתין שנין שימש ברוחין נוקבין עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עזא ועזאל ואולידת מנייהו ומינה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהי אזלת ומשוטטת בליליא ואזלת בעלמא וחייכת בבני נשא ועבדי לון דאושדון קרי ובכל אתר דאשכחן בני נשא ניימין יחידאין בביתא שרן עלייהו ואחידן לון ומתדבקן בהו ונטלי מנייהו תאובתא ואולידן מנייהו ותו פגעין ביה במרעין ולא ידע וכל דא בגריעו דסיהרא אות קג מארת כד אתתקנת סיהרא אתהפכן אתוון אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החוסים בו מגן הוא על כל אינון רוחין בישין וקסטירין דמשטטי בעלמא בגריעו דילה לכל אינון דאחידן ביה בהימנותיה דקבה אות קד שלמה מלכא כד נחית לעמקא דאגוזא דכתיב אל גנת אגוז ירדתי נטל קליפה דאגוזא ואסתכל בכל אינון קליפין וידע דכל אינון ענוגין דהנהו רוחין קליפין דאגוזא לאו איהו אלא לאתדבקא בבני נשא ולאסתאב לון דכתיב ותענוגות בני האדם שדה ושדות אות קה תו תענוגי בני אדם דמתענגי בשינתא דליליא נפקא מנייהו שדה ושדות וכלא אצטריך קבה למברי בעלמא ולאתקנא עלמא בהו וכלא מוחא לגו וכמה קליפין חפאן למוחא וכל עלמא כהאי גוונא עילא ותתא אות קו מריש רזא דנקודה עלאה עד סופא דכל דרגין כלא איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עד דאשתכח דהאי קליפה להאי והאי להאי אות קז נקודה קדמאה הוה נהירו פנימאה דלית ליה שעורא למנדע זכיכו ודקיקו ונקיו דיליה עד דאתפשט פשיטו וההוא פשיטו דההיא נקודה אתעביד חד היכלא לאתלבשא ההיא נקודה נהירו דלא ידיע לסגיאו זכוכא דיליה אות קח היכלא דאיהו לבושא לההיא נקודה סתימא איהי נהירו דלית ליה שעורא ועם כל דא לאו דקיק וזכיך איהו כההיא נקודה קדמאה טמיר וגניז ההוא היכלא אתפשט פשיטו אור קדמאה וההוא פשיטו איהו לבושא לההוא היכלא דקיק וזכיך פנימאה יתיר אות קט מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא ואתלבש דא בדא עד דאשתכח דא לבושא לדא ודא לדא דא מוחא ודא קליפה ואעג דדא לבושא אתעביד איהו מוחא לדרגא אחרא וכלא כגוונא דא אתעביד הכי לתתא עד כי בצלם דא איהו בר נש בהאי עלמא מוחא וקליפה רוחא וגופא וכלא איהו תקונא דעלמא אות קי כד הות סיהרא בשמשא בדבקותא חדא הות סיהרא בנהירו כיון דאתפרשא מן שמשא ואתפקדת על חילהא אזעירת גרמה אזעירת נהורא ואתברון קליפין על קליפין לגניזו דמוחא וכלא תקונא דמוחא ועל דא יהי מארת חסר וכל דא לתקונא דעלמא ודא הוא דכתיב להאיר על הארץ מאמר ב' המראות הגדולים אות קיא ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ויעש רבויא ותקונא דכלא כדקא יאות את שני המאורות הגדולים בקדמיתא בחבורא חדא רזא דא שמא שלים כחדא יהוה אלהים אעג דלא איהו באתגליא אלא בארח סתים אות קיב הגדולים דאתבריאו בשמא דא כדא לאתקרי בהו שמא דכלא מצפץ מצפץ אלין שמהן עלאין דתליסר מכילן דרחמי הגדולים אלין אתרביאו וסלקין לעילא בגין דאינון עלאין מרזא עלאה וסלקין לתועלתא דעלמא דאתקיימא בהון עלמין כגוונא דא שני המאורות תרוייהו כחדא סליקו ברבותא חדא אות קיג לא אתיישב סיהרא לגבי שמשא דא אכסיף מקמי דא סיהרא אמרה איכה תרעה שמשא אמרה איכה תרביץ בצהרים שרגא זעירא אכדין צהיר בצהרים שלמה אהיה כעוטיה אכדין בכסופא כדין אזעירת גרמה למהוי רישא לתתאי דכתיב צאי לך בעקבי הצאן אמר לה קבה זילי ואזעירי גרמך אות קיד ומתמן לית לה נהורא בר משמשא דבקדמיתא הוו יתבי כחדא בשקולא לבתר אזעירת גרמה בכל אינון דרגין דילה אעג דאיהי רישא עלייהו דהא לית אתתא ברבוייא בר בבעלה כחדא את המאור הגדול יהוה ואת המאור הקטן אלהים סוף כל דרגין סופא דמחשבה בקדמיתא אתרשים איהי לעילא באתוון דשמא קדישא את רביעאה דיליה ולבתר אזעירת גרמה לאתקרי בשמא דאלהים אות קטו ועם כל דא סלקא לכל סטרין לעיל באת ה' בחבורא דאתוון דשמא קדישא לבתר אתפשטו דרגין מסטרא דא ומסטרא דא דרגין דאתפשטו מסטרא דלעילא אקרון ממשלת היום דרגין דאתפשטון מסטרא דלתתא אקרון ממשלת הלילה אות קטז ואת הכוכבים שאר חילין ומשיריין דלית לון חושבנא דכלהו תליין בההוא רקיע השמים חי העולמים דכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ דא ארץ עלאה לתתא כדוגמא דא חי העולמים ודא להאיר על הארץ דא ארץ תתאה כדוגמא דלעיל אות קיז מלכותא דדוד אתתקן ביומא דא רגלא וסמכא רביעאה דכורסייא אתתקנו אתוון ואתיישרו על דוכתייהו ועם כל דא עד יום שתיתאה דאתתקן דיוקנא דאדם תקונא כדקא יאות לא אתיישב בדוכתיה וכדין אתתקן כורסיא עלאה וכורסיא תתאה ועלמין כלהו אתיישבו בדוכתייהו ואתוון כלהו אתתקנן על גלגלוי בפשיטו דטופסירא דקוטרא אות קיח ויומא רביעאה איהו יומא מאיס מבונים כמה דאת אמר אבן מאסו הבונים ההד בני אמי נחרו בי דהא נהורא דא אזעירת גרמה ונהירו דילה וקליפין אתקנו על דוכתייהו כל אינון נהורין דנהרן כלהו תליין בהאי רקיע השמים לאתקנא בהו כורסייא דדוד אות קיט אלין נהורין מציירין ציורא דלתתא לאתקנא ציורא דכלהו דאינון בכללא דאדם ציורא פנימאה דכל ציורא פנימאה אקרי הכי ומהכא כל ציורא דאתכליל באתפשטו דא אקרי אדם ההד אדם אתם אתם קרויין אדם ולא שאר עמין עעכום אות קכ וכל רוחא אקרי אדם רוחא דסטר קדישא גופא דיליה לבושא איהו ועל דא כתיב עור ובשר תלבישני וגו' בשרא דאדם לבושא איהו ובכל אתר כתיב בשר אדם אדם לגו בשר לבושא דאדם גופא דיליה אות קכא סירין דלתתא דאתהתך בהתוכא דרוחא דא אצטיירו מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא כגון ציורא דבעירי דכיין שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור וגו' אינון דבעיין לאתכללא בלבושא דאדם ההוא רוחא פנימאה דאינון סטרין סליק בההוא שמא דאתקרי בה גופא דיליה לבושא דההוא שמא בשר שור שור איהו פנימאה דההוא גופא בשר דיליה לבושא וכן כלהו אות קכב כגוונא דא בסטרא אחרא מסאבא רוחא דאתפשט בשאר עמין עעכום נפקא מסטרא מסאבא דלאו איהו אדם ובגין כך לא סליק בשמא דא שמא דההוא רוחא טמא לא סליק בשמא דאדם ולית ביה חולקא גופא דיליה לבושא דההוא טמא בשר טמא יטמא לגו בשר לבושא דיליה בגין כך בעוד דשרי ההוא רוחא בההוא גופא אתקרי טמא נפק רוחא מההוא לבושא לא אקרי טמא ולא סליק ההוא לבושא בשמא אות קכג סטרין לתתא דאתהתך בהתוכא דרוחא דא אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא כגון ציורי בעירי מסאבי ואורייתא פתח בהו וזה לכם הטמא כגון חזיר ועופי ובעירי דההוא סטרא רוחא סליק בההוא שמא גופא לבושא דיליה וגופא בשר חזיר אקרי חזיר לגו בשרא לבושא דיליה ובגין כך אלין תרין סטרין מתפרשן אלין אתכלילו ברזא דאדם ואלין אתכלילו ברזא דטמא כל זינא אזיל לזיניה ואתהדר לזיניה אות קכד נהורין עלאין דקא מנהרין נהרן בההוא רקיע השמים וכו' לאצטיירא לתתא ציורין כדקא חזי דכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וגו' ולמשול ביום ובלילה שלטנו דתרין נהורין דא איהו שלטנו כדקא חזי אות קכה מאור גדול שלטנו ביממא מאור קטן שלטנו בליליא ורזא דא מהכא שלטנותא דדכורא ביממא למנאה ביתיה דאצטריך ולאעלא ביה טרפא ומזונא כיון דעאל ליליא ונוקבא נקיט כלא לית שלטנו דביתא בר בנוקבא דהא כדין שלטנו דילה דכתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היא ולא הוא ממשלת היום דדכורא ממשלת הלילה דנוקבא אות קכו מאור גדול דא הוא שמשא ואית ביה תרין עשר פתחין אית ביה תרי עשר שעתי ושמשא שליט על יומא מאור קטן אית ביה תרי עשר פתחין ודא סיהרא ושלטא על ליליא וליליא אית ביה תריסר שעתי ועל דא ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד שמשא ותריסר פתחין אתעבידן יג מכילן דרחמי ליל סיהרא ותריסר פתחין אתעבידו יג ואתעבידו שמשא וסיהרא חד יום ולילה אחד ההד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ורזא דא לעילא אות קכז ואת הככבים כיון דנוקבא פקידת ביתא ואתכניסת לבעלה לית שולטנו לביתא אלא לעולמתן דאשתארן בביתא לאתקנא כל תקוני ביתא ובתר אתהדר ביתא לשלטנו דדכורא ביממא כלא כדקא חזי מאמר מאורי אור ומאורי אש אות קכח ויעש אלהים את שני המאורות דא מאור ודא מאור בגין כך אינון נהורין דסלקי לעילא אקרון מאורי אור ואינון נהורין דנחתין לתתא אקרון מאורי אש דאינון דרגין לתתא ושלטי כל יומי דחול ועל דא כד נפיק שבתא מברכין על שרגא דהא אתיהיב לון רשו לשלטאה אות קכט אצבען דבר נש אינון סתרא דדרגין ורזין דלעילא ואית בהו פנימאין ואחורים אחורים אינון לבר ואינון רמז לטופרין דאצבען ובגין כך אית רשו לאסתכלא בטופרין במוצאי שבת דהא נהרין מההוא שרגא ונהרין מההוא אש לשלטאה אות קל אלין אתחזיין אצבען לגו לא אית רשו לאתחזייא בההוא שרגא דהא מלעילא נהרין ואקרון פנים פנימאין ורזא דא וראית את אחורי ופני לא יראו דלא יסתכל בר נש במוצאי שבת באצבען לגו בשעתא דאמר בורא מאורי האש וראית את אחורי אלין פנים דלבר דאתרמיזו בטופרי ופני לא יראו אלין אצבען לגו אלין שלטי בשבתא ואלין שלטי בחול אות קלא וביומא דשבתא קבה שליט בלחודוי באינון פנים פנימאין על כורסי יקריה וכלהו אתכלילן ביה ושלטנותא דיליה איהו ובגין כך אחסין נייחא לכל עלמין וירתין ירותא דיומא דא עמא קדישא דאקרון עמא חד בארעא מאורי אור מסטרא דימינא דאיהו אור קדמאה דהוה ביומא קדמאה דביומא דשבתא נהרין אינון מאורי אור בלחודייהו ושלטין ומנייהו נהרין כלהו לתתא אות קלב וכד נפיק שבתא גניזין מאורי אור דלא אתגליין ומאורי האש שלטין כל חד וחד על דוכתייהו אימתי שלטין במוצאי שבת עד מעלי יומא דשבתא ועל דא אצטריכו לאתנהרא מההוא שרגא במוצאי שבת אות קלג והחיות רצוא ושוב דלא יכיל עינא למשלט בהו בגין דאינון רצוא ושוב חיות דאתגליין אינון דההוא אופן קאים בגוייהו ומאן איהו דא מטטרון דאיהו רב ויקיר משאר אלין ועלאה חמש מאה פרסי אות קלד חיות דמטמרן אינון תחות תרין אתוון עלאין דאתכסיין יה אתוון שליטין על וה אלין רתיכא לאלין וההוא טמירא לכל טמירין דלא אתידע כלל שליט על כלא ורכיב על כלא חיות דאתגליין אינון לתתא תחות אלין עלאין דמטמרן ואתנהרן מנייהו ונטלין בגינייהו אות קלה חיות עלאין כלהו כלילן ברקיע השמים ועלייהו כתיב יהי מארת ברקיע השמים והיו למאורות ברקיע השמים כלהו תליין בההוא רקיע השמים רקיע שעל גבי החיות דא ההוא דכתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח דא ההוא קדמון אות קלו דהא מתמן ולהלאה לית מאן דיכיל לאסתכלא ולמנדע מאי טעמא משום דאיהו סתים במחשבה ומחשבה דקבה טמירא סתימא עלאה מחשבה דבר נש בכל עלמא לאתדבקא ולמנדע לה מלין דתליין במחשבה עלאה לית מאן דיכיל לאתדבקא לון מחשבה ממש על אחת כמה וכמה לגו מן מחשבה מאן איהו דעביד רעיוני דהא לית סוכלתנו למשאל כש למנדע מאמר ג' נהורין אות קלז אין סוף לית ביה רשומא כלל ולא תליא שאלתא ביה ולא רעיונא לאסתכלותא דמחשבה כלל מגו סתימא דסתימא מריש נחיתו דאין סוף נהיר נהירו דקיק ולא ידיע סתים בסתימו כחדודא דמחטא רזא סתימא דמחשבה לא ידיע עד דאתפשט נהירו מניה באתר דאית ביה רשימין דאתוון כלהו מתמן נפקן אות קלח בריש כלא א רישא וסופא דכל דרגין רשימו דאתרשים ביה דרגין כלהו ולא אקרי אלא אחד לאחזאה דאעג דאית ביה דיוקנין סגיאין לאו איהו אלא חד ודאי איהו את דעלאין ותתאין תליין ביה אות קלט ראשיתא דאלף טמירו דרזא דמחשבה עלאה וההוא אתפשטו דההוא רקיע עלאה כלא סתים בההוא רישא בגין דכד נפיק א' מהאי רקיע בדיוקנא דרזא דרישא דמחשבה נפקא בההוא אמצעיתא דאלף שית דרגין כלילן ביה רזא דכלהו חיות טמירין עלאין מגו מחשבה אות קמ חד נהירו דנהיר ואתגניז דא נהירא דאת ט דבראשית חום היום דהוה אברהם יתיב פתח האהל דאיהו פתחא מתתא לעילא וחום היום נהיר על ההוא פתחא ונהרא מתמן אות קמא תנינא נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב רזא דצלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אסתכלותא דערב וחשוכן כלהו לגביה בהאי פנות ערב אסתכן יעקב בההוא ממנא דעשו אות קמב תליתאה נהירו דכליל תרין אלין נהירו דנהיר באסוותא רזא דכתיב ביעקב ויזרח לו השמש וגו' ודאי כד אתכליל בההוא פנות ערב מכאן ולהלאה והוא צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל אות קמג על ירכו ירכו כתיב ולא ירכיו דא דרגא רביעאה דלא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל ועליה כתיב וגם נצח ישראל וגו' כדין אתתקן דהוה חלשא מכד אסתכן יעקב אבינו בממנא דעשו אות קמד ויגע בכף ירכו כד אתא לגבי דיעקב נטל תוקפא מההוא פנות ערב בדינא תקיפא ויעקב הוה אתכליל ביה ולא יכיל ליה וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו נטל תוקפא דדינא מתמן בגין דירכא איהו לבר מגופא דיעקב גופא הוה וגופיה הוה כליל ברזא דתרין דרגין ברזא דאקרי אדם כיון דנטל תוקפא לבר מגופא מיד ותקע כף ירך יעקב אות קמה ולא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל ועל דא נצח ישראל כתיב ביה כי לא אדם הוא יהושע אתנבי מהודו של משה דכתיב ונתתה מהודך עליו הוד דא דרגא חמישאה נצח ירכא שמאלא דיעקב ובגין כך אתא דוד וכליל ליה בימינא דכתיב נעימות בימינך נצח ימינך לא כתיב אלא בימינך אות קמו מאי טעמא אתחלש ירכא דיעקב בגין דאתקרב ביה סטר מסאבא ונקיט תוקפא מניה ואתעכב עד שמואל ועל דא אתא לאדכרא דדא איהו ירכא דישראל דכתיב וגם נצח ישראל ועל דא כל מילוי הוו בדינא בשירותא ובסופא אות קמז ותו קבה כליל ליה לבתר בהוד אימתי לבתר דמשח מלכין ועל דא שקיל איהו כמשה ואהרן מה משה ואהרן בתרין סטרין דלעילא אף הוא לתתא כגוונא דאינון תרין סטרי ומאן אינון נצח והוד כגוונא דמשה ואהרן דלעילא וכלהו דרגין אחידן דא בדא דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו דהא שית סטרין אתכלילו ואחידן דא בדא מאמר משה ויעקב אות קמח כמה דאלין אחידן משה ואהרן ושמואל אוף הכי אחידן יעקב משה ויוסף יעקב מאריה דביתא מית יעקב נטל משה ביתא ומני לה בחייו יוסף עי דיעקב ומשה הוה צדיק אות קמט יעקב ביוסף נטל ביתא דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף משה לא שימש בה עד דנטל ליה ליוסף כד נפקת שכינתא מן גלותא לא יכיל לאזדווגא בה אלא ביוסף דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו אמאי כתיב עמו אלא גופא לא אזדווג בנוקבא עד דאזדווג בהדי ברית ועל דא משה נטל ליה ליוסף עמיה כיון דהוה עמיה שמש בנוקבא כדקא יאות ובגין כך יעקב משה ויוסף כחדא אזלי אות קנ יעקב מית וגופיה אעלו ליה בארעא קדישא יוסף מית גופיה לא אתקבר בארעא קדישא אלא גרמוי משה לא האי ולא האי אמאי אלא יעקב בעלה קדמאה דמטרוניתא הוה מית יעקב אזדווגת ביה במשה ובעוד דהוה משה בהאי עלמא מני לה כדקא יאות ואיהו הוה בעלה תניינא אות קנא יעקב אעילו ליה לארעא קדישא גופיה שלים בגין דאיהו גופא יוסף גרמוי ולא גופיה בגין דגרמין אינון חיילין ומשריין דלעילא וכלהו נפקי מההוא צדיק וצדיק צבאות אקרי מאי טעמא בגין דכל צבאות ומשריין עלאין מניה נפקין ועל דא גרמוי דאינון צבאות אעלו בארעא אות קנב משה הוה לבר ולא עאל תמן לא גופיה ולא גרמוי אלא עאלת שכינתא בארעא בתר דמית משה ואתהדרת לבעלה קדמאה ודא איהו יעקב מכאן נוקבא דאתנסיבת בתרין בההוא עלמא אהדרת לקדמאה משה הוה לבר כיון דבעלה קדמאה הוה בארעא אות קנג משה זכה בחייו מה דלא זכה ביה יעקב יעקב שימש בה בההוא עלמא משה בהאי עלמא ואי תימא דגריעו דמשה הוה לאו הכי אלא כד נפקי ישראל ממצרים מסטרא דיובלא הוה וכל אינון שתין רברבן מעלמא עלאה הוו ובההוא דיוקנא אזלו במדברא וחד מנהון לא עאלו בארעא אלא בניהון תולדין דלהון כדקא חזי דאינון תקונא דסיהרא וכל עובדי ארעא תקונא דסיהרא הוה אות קנד משה שימש בסיהרא בעוד דאיהו בגופא ומני לה לרעותיה כד אתפטר מהאי עלמא סליק בסליקו עלאה ברוחא קדישא ואתהדר ברוחא ליובלא עלאה ותמן אתדבק באינון שתין רבוא דהוו דיליה מה דלא הוה כן ליעקב דהוא אתהדר ברוחא לגו שמטה מה דלא הוה כן בחייו כיון דביתא אחרא הוה ליה אות קנה וארעא קדישא בתקונא אתתקנת בחילא דלעילא ועל דא לא אתחזון למהוי כלהו כחדא אינון דעלמא עלאה הוו בלחודייהו כלהו ברוחא ואינון דעלמא תתאה הוו בלחודייהו כלהו בגופא ולא אתחזון למהוי אלין ואלין גו סיהרא אלא אלין גו סיהרא ואלין לבר לנהרא אלין מגו אות קנו אלין וכלהו דעאלו בארעא דיוקנא דקדמאי הוו ולא הוו בסליקו עלאה כוותייהו בגין דלא יהא דרא ולא הוה מקדמת דנא כאינון קדמאי דאתחזיא להון זיו יקרא דמאריהון אפין באפין אות קנז יעקב שימש בנשוי בגופא לבתר אתדבק רוחא ברוחא משה אתפרש מאתתיה ושימש כד איהו בגופא בההוא רוחא קדישא לבתר אתדבק רוחא ברוחא עלאה טמירא דלעילא וכל דרגין הוו מתדבקן כלהו כחדא רוחא דמשה דיובלא איהו גופיה דשמטה רוחא דיעקב לאתדבקא בשמטה גופיה דנשוי הוה בהאי עלמא אות קנח כל אינון נהורין עלאין בדיוקנא דלהון לתתא בארעא וכלהו תליין ברקיע השמים הכא רזא דתרין שמהן כלילן כחדא ושכלולא דלהון תלתא ואתהדרן לחד דא לקבל דא ואיהו שמא גליפא מחקקא כלילן בהאי ברזא דמהימנותא מאמר נעשה אדם אות קנט ויאמר אלהים נעשה אדם סוד יהוה ליראיו וגו' פתח ההוא סבא דסבין ואמר שמעון שמעון מאן הוא דאמר ויאמר אלהים נעשה אדם מאי ניהו הכא האי אלהים אדהכי פרח ההוא סבא דסבין ולא חמא ליה וכמה דשמע רבי שמעון דהוה קרי ליה שמעון ולא רבי שמעון אמר לחברוי ודאי האי הוא קבה דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב הא כען איהו שעתא למפתח בהאי רזא דודאי הכא אית רזא דלא אתיהיב רשו לאתגליא וכען משמע דרשותא אתיהיב לאתגליא אות קס פתח ואמר למלכא דהוה ליה כמה בניינין למבני והוה ליה אומנא וההוא אומנא לא הוה עבד מדעם אלא מרשו דמלכא כמה דאת אמר ואהיה אצלו אמון מלכא ודאי איהו חכמה עלאה לעילא ועמודא דאמצעיתא מלכא לתתא אלהים אומנא לעילא ודא אימא עלאה אלהים אומנא לתתא ודא שכינתא דלתתא אות קסא ואתתא לית לה רשו למעבד מדעם בלא רשו בעלה וכל בניינין דהוו בארח אצילותא הוה אמר אבא באמירה לגבי אימא יהא כדין וכדין ומיד הוה כמה דאת אמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור ויאמר הוה אמר לאלהים יהי אור מארי דבניינא איהו אומר ואומנא עביד מיד והכי כל בניינין בארח אצילותא הוה אמר יהי רקיע יהי מארת וכלא אתעביד מיד אות קסב כד מטא לעלמא דפרודא דאיהו עולם הנבדלים אמר אומנא למארי בניינא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר מארי בניינא ודאי טב הוא למעבד ליה אבל עתיד הוא למחטי קמך בגין דאיהו כסיל ההד בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו אות קסג איהי אמרה בתר דחוביה תליא באמא ולא באבא אנא בעינא למברי ליה בדיוקנא דילי הדא הוא דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו ולא בעא לאשתתפא ביה אבא אות קסד בזמנא דחב מה כתיב ובפשעיכם שלחה אמכם אמר מלכא לאימא ולא אמרית לך דעתיד הוא למחטי בההוא זמנא תריך ליה ותריך אמא עמיה ובגין דא כתיב בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו בן חכם דא אדם דאיהו בארח אצילות ובן כסיל דא אדם דבריאה אות קסה קמו כלהו חברייא ואמרו רבי רבי וכי אית פרודא בין אבא ואמא דמסטרא דאבא איהו באורח אצילות ומסטרא דאימא בבריאה אמר לון חברייא חברייא לאו הכי הוא דהא אדם דאצילותא דכר ונוקבא הוה מסטרא דאבא ואמא ודא איהו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור יהי אור מסטרא דאבא ויהי אור מסטרא דאמא ודא איהו אדם דו פרצופין אות קסו אבל להאי לית ביה צלם ודמות אלא אמא עלאה הוה ליה חד כנוי דסליק לחושבן אלהים וההוא כנוי איהו אור וחשך ובגין ההוא חשך דהוה בההוא כנוי אמר אבא דעתיד למחטי לאדם דבריאה דאיהו אור לבוש עלאה אות קסז והאי איהו אור דברא קבה ביום ראשון דגנזו לצדיקייא וההוא חשך דאתברי ביומא קדמאה לרשיעייא כמה דאת אמר ורשעים בחשך ידמו ובגין ההוא חשך דהוה עתיד למחטי לההוא אור לא בעא אבא לאשתתפא ביה ובגין דא אמר נעשה אדם בצלמנו ההוא אור כדמותנו ההוא חשך דאיהו לבושא לאור כגוונא דגופא דאיהו לבושא לנשמתא ההד עור ובשר תלבישני חדו כלהו ואמרו זכאה חולקנא דזכינא למשמע מלין דלא אשתמעו עד כען אות קסח פתח עוד רבי שמעון ואמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגו' אמר חברייא שמעו מלין עתיקין דבעינא לגלאה בתר דאתיהיב רשו עלאה למימר מאי ניהו דאמר ראו עתה כי אני אני הוא אלא דא הוא עלת על כל עלאין ההוא דאתקרי עלת העלות עלת מאלין עלות דלא יעביד חד מאלין עלות שום עובדא עד דנטיל רשות מההוא דעליה כמה דאוקימנא לעילא בנעשה אדם מאמר אני אני הוא אות קסט נעשה ודאי על תרין אתמר דאמר דא לההוא דלעילא מניה נעשה ולא עביד מדעם אלא ברשו ואמירה מההוא דלעילא מיניה וההוא דלעילא מיניה לא עביד מדעם עד דנטיל עצה מחבריה אבל ההוא דאתקרי עלת על כל עלות דלית לעילא מניה ולא לתתא שוה ליה כמה דאת אמר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש אמר ראו עתה כי אניי הוא ואין אלהים עמדי דנטיל עצה מניה כגוונא דההוא דאמר ויאמר אלהים נעשה אדם אות קע קמו כלהו חברייא ואמרו רבי הב לנא רשו למללא בהאי אתר אמרו והא לא אוקמת לעילא דעלת העלות אמר לכתר נעשה אדם אמר לון הוו שמעין אודנייכו מה דפומכון ממללן והא לא אמרית לכו השתא דאית דאתקרי עלת העלות ולאו איהו ההוא דאתקרי עלת על כל עלות דלעלת על כל עלות לית ליה תניינא דנטיל עצה מניה דאיהו יחיד קדם כלא ולית ליה שותפא אות קעא ובגין דא אמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי דנטיל עצה מניה דלא אית ליה תניינא ולא שותפא ולא חושבנא דאית אחד בשתוף כגון דכר ונוקבא ואתמר בהון כי אחד קראתיו אבל איהו חד בלא חושבן ולא שתוף ובגין דא אמר ואין אלהים עמדי קמו כלהו ואשתטחו קמיה ואמרו זכאה בר נש דמאריה אסתכם עמיה לגלאה רזין טמירין דלא הוו מתגליין למלאכייא קדישיא אות קעב אמר לון חברייא אית לן לאשלמא קרא דכמה רזין טמירין אית בהאי קרא אני אמית ואחיה וגו' אני אמית ואחיה בספירן אחיה מסטרא דימינא חיי ומסטרא דשמאלא מותא ואי לא אסתכמן תרוייהו בעמודא דאמצעיתא לא אתקיים דינא דאינון במותב תלתא כחדא אות קעג ולזמנין אסתכמו תלתא למעבד דינא וייתי יד דאיהי פשוטה לקבל שבים דאיהו יהוה יוד הא ואו הא ודא שכינתא אתקרי יד ימין מסטרא דחסד יד שמאל מסטרא דגבורה יד יהוה מסטרא דעמודא דאמצעיתא כד בר נש תב בתיובתא האי יד שזיב ליה מן דינא אבל כד דן עלת על כל העלות אתמר ביה ואין מידי מציל אות קעד ועוד תלת זמנין אתמר בהאי קרא אני אני אני דאית בהון א' א' א' י' י' י' דאתרמיזו ביוד הי ואו הי יוד הא ואו הא ואית בהון ג' ווין ו' ו'' ו'אחיה ו'אני ו'אין דאתרמיזו באלין שמהן אות קעה ועם כל דא דהאי קרא הא אוקמוה חברייא לגבי אלהים אחרים כמא דאת אמרת ראו עתה כי אני אני הוא דא קבה ושכינתיה דאתמר בהו אני והו ואין אלהים עמדי דא סמאל ונחש אני אמית ואחיה אני אמית בשכינתי למאן דאיהו חייב ואני אחיה בה למאן דאיהו זכאי ואין מידי מציל דא יד יהוה דאיהו יהוה יוד הא ואו הא ואיהו כוזו במוכסז כוזו וכלא קשוט אבל מה דאתמר לעילא עלת עלאה דאיהו עלת על כל העלות והאי רזא לא אתמסר לכל חכימא ונביאה אות קעו תא חזי כמה עלות אינון סתימין דאינון מתלבשין ואינון מורכבין בספירן וספירן מרכבה לגבייהו דאינון טמירין ממחשבתא דבני נשא ועלייהו אתמר כי גבוה מעל גבוה שומר וגו' נהורין מצוחצחין אלין על אלין ואלין דמקבלין אינון חשוכין מאחרנין דעלייהו דמקבלין מנייהו ועלת העלות לית נהורא קיימא קמיה דכל נהורין מתחשכן קמיה מאמר ב' נעשה אדם אות קעז דבר אחר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו הא אוקמוה חברייא על מלאכי השרת דאינון אמרי האי קרא אמר להו בתר דהוו ידעין מה דהוה ומה דעתיד למהוי ואינון הוו ידעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד ליה אות קעח ולא עוד אלא דעזא ועזאל הוו מקטרגי עליה דבזמנא דאמר שכינתא לקבה נעשה אדם אמרו מה אדם ותדעהו מה את בעי למברי אדם ותדעהו דעתיד למחטי קמך באתתא דיליה דאיהי חשך דאור איהו דכורא וחשך נוקבא שמאלא חשך דבריאה בההוא זמנא שכינתא אמרת לון בהאי דאתון מקטרגין אתון עתידים למנפל כדכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה וגו' וטעו בהון ואפיל לון שכינתא מקדושה דלהון אות קעט אמרו חברייא רבי רבי אדהכי עזא ועזאל לא הוו משקרין במלולייהו דודאי בנוקבא עתיד אדם למחטי אמר להו הכי אמרת שכינתא אתון אזדמנתון לקטרגא קדמי יתיר מחילא דמרומא אי אתון הויתון שפירין מאדם בעובדייכו יאות לכו לקטרגא עליה אבל איהו עתיד למחטי באתתא חדא אתון בנשין סגיאין חביתון יתיר מבני נשא כמה דכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' את בת האדם לא נאמר אלא את בנות האדם ולא עוד אלא אם אדם חב הא אקדים ליה תשובה לאהדרא למאריה לאתקנא במה דחב אות קפ אמרו ליה חברייא אי הכי אמאי כולי האי אר שמעון לחברייא אי לא דהוה הכי דברא קבה יצרא טבא ובישא דאינון אור וחשך לא הוה זכו וחובה לאדם דבריאה אלא דאתברי מתרווייהו ובגין דא ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' אמרו ליה כולי האי אמאי ולא הוה שפיר דלא אתברי דלא למיחב ולגרמא כל מה דגרים לעילא ולא הוה ליה לא עונש ולא שכר אות קפא אמר לון מן הדין הוה ליה למברייה כך בגין דאורייתא בגיניה אתבריאת דכתיב בה עונשא לרשיעייא ואגרא לצדיקייא ולא הוה אגרא לצדיקייא ועונשא לרשיעייא אלא בגין אדם דבריאה לא תהו בראה לשבת יצרה אמרו ודאי כען שמענא מה דלא שמענא עד השתא דודאי לא ברא קודשא בריך הוא מילתא דלאו איהו צריך אות קפב ולא עוד אלא אורייתא דבריאה איהי לבושא דשכינתא ואי אדם לא הוה עתיד למברי הות שכינתא בלא כסוייא כגוונא דעני ובגין דא כל מאן דחב כאלו אפשיט לשכינתא מלבושהא והאי איהו עונשא דאדם אות קפג וכל מאן דמקיים פקודין דאורייתא כאלו הוא לביש לשכינתא בלבושהא ובגין דא אוקמוה בכסויא דציצית ותפילין כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב בגלותא והא אוקמוה תא חזי חשך איהו אוכמא דאורייתא אור חוורו דאורייתא מאמר תפלה לעני אות קפד ואי צלותא לאו איהי שלימא כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה כמא דאת אמרת כל רודפיה השיגוה וגו' ובגין דא מצלין והוא רחום יכפר עון דא סמאל דאיהו נחש ולא ישחית דא משחית והרבה להשיב אפו דא אף ולא יעיר כל חמתו דא חמה בגין דלא ירדפון בתר צלותא וכמה מלאכי חבלה תליין מנייהו שבעה ממנן אינון ותליין מנייהו שבעין ובכל רקיעא ורקיעא אינון מקטרגין ותליין מנייהו עשרה אלף רבוא אות קפה ואי צלותא סלקא שלימא בעטופא דמצוה ותפילין על רישא ודרועא אתמר בהו וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך שם יהוה אוקמוה דאיהי תפלין דרישא ומאן דחזי שם יהוה על רישא בצלותא דאיהו אדני מיד כלהון ברחין ההד יפול מצדך אלף וגו' אות קפו ויעקב בגין דחמא ברוחא דקודשא דוחקא דגלותא בתראה בסוף יומייא ויירא יעקב מאד ויצר לו ופליג עמא קדישא בגלותא לג' סטרין כמה דאת אמר וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ברישא בגלותא דאדום ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים ובגין דחמא בתר כן עניותא וצערא דלהון אמר ושבתי בשלום אל בית אבי ואמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש אות קפז ודוד בגין גלותא אמר רעב ועיף וצמא במדבר ובגין דחמא שכינתא חרבה ויבשה הוה נטיל צערא בגינהא לבתר דחמא דהדרין ישראל בחדוה תקין עשר מיני נגונין ובסוף כלהו אמר תפלה לעני כי יעטוף והיא צלותא דעטיף כל צלותין קדמהא עד דייעול צלותא דיליה ובגין דא אקדים עני לכלהו אות קפח מאן צלותא דעני דא צלותא דערבית דאיהי רשות בפני עצמה בלא בעלה ובגין דאיהי בלא בעלה איהי עניה יבשה וצדיק עני יבש דא זרעא דיעקב דאיהו ברשות כל אומין דעלמא ודמיא לצלותא דערבית דאיהי ליליא דגלותא אות קפט וצלותא דשבת איהי צדקה לעני כמה דאוקמוה מארי מתניתין שמש בשבת צדקה לעניים ובגין דא צריך בר נש למהוי איהו כעני לתרעא דמלכא בצלותא דעמידה בכל שית יומין דחול בגין שכינתא ומתעטף לה בעטופא דמצוה דציצית כעני ויהא בתפילין כאביון לגבי תרעא דאיהו אדני דהכי סליק לחושבן היכל ודא איהו אדני שפתי תפתח אות קצ וכד אפתח פומיה בצלותא דערבית נשרא קא נחית ביומין דחולא לקבלא בגדפהא צלותא דליליא ודא נוריאל אתקרי אוריאל מסטרא דחסד ונוריאל מסטרא דגבורה דאיהו נור דליק דאתמר ביה נהר דינור וגו' אות קצא ובצלותא דשחרית אריה נחית לקבלא צלותא בדרועוי וגדפוי דארבע גדפין לכל חיה דא מיכאל ובצלותא דמנחה שור נחית לקבלא בקרנוי וגדפוי ודא גבריאל אות קצב ובשבת נחית קבה בג' אבהן לקבלא בת יחידא דיליה בהון ודא רזא דשבת ש' בת יחידא דיליה בההוא זמנא חיוון עלאין דאתקריאו בשמא דיהוה פתחין ואמרין שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם אות קצג בההוא זמנא מתפתחין שבעה היכלין היכל קדמאה היכלא דאהבה תניינא היכלא דיראה תליתאה היכלא דרחמי רביעאה היכלא דנבואה דאספקלריא דנהרא חמישאה היכלא דנבואה דאספקלריא דלא נהרא שתיתאה היכלא דצדק שביעאה היכלא דדין אות קצד ועלייהו אתמר בראשית ברא שית אלהים היכלא שביעאה והכי אינון ז' היכלין לתתא ולקבלייהו שבעה קלין דהבו ליהוה ויח אזכרות דביה דבהון שט קבה ביח עלמין ברכב אלהים רבותים אלפי שנאן דאינון יח רבוון עלמין וכמה נטורי תרעין אית להיכלין דמקבלין צלותין וכל צלותא לא תיעול אלא במדה במשקל אות קצה ולית מאן דקאים קמי תרעא דצלותא ועליה אתמר לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער דאיהו תרעא דמלכא בגין דצלותא איהי מצוה ודא שכינתא ואורייתא דאיהו קבה לא צריך הפסקה בינייהו וצריך לסלקא תורה ומצוה ברחימו ודחילו אות קצו דכל פקודין דעשה ולא תעשה כלהו תליין מן שם יהוה כמה דאוקימנא רזא דא שמי עם יה שסה מצות לא תעשה זכרי עם וה רמח מצות עשה והא הכא שסה ורמח ואינון רמח תיבין דבקש ואתייהיבו מרחימו ודחילו דאת ה' ובגין דא תקינו הבוחר בעמו ישראל באהבה ואינון כלילן באברהם דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי אות קצז ישראל דסליק ביוד הא ואו הא ורזא דמלה ישראל עלה במחשבה להבראות מחשבה חשב מה וביה תשכח שמא קדישא ובגין יעקב דאיהו ישראל אתמר ויברא אלהים את האדם בצלמו בדיוקנא דמאריה אות קצח בני חיי ומזוני מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו בני בכורי ישראל ואיהו עץ החיים ואיהו אילנא דמזון לכלא ביה ובגין דא אינון ישראל מזונא דיליה צלותא דחשיבא לקרבנא אות קצט ובגלותא אתמר הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ושכינתא איהי קרבנא דקבה מניה בימינא ושמאלא וגופא וכד סלקא לגביה צריך לאכללא עמיה כל עשר ספירן דלית קדושה פחות מעשרה דאיהי קדושה דיליה ובגין דא כד בר נש בעי לסלקא צלותיה בכל תנועין אי חיויא בעי לקטרגא לצלותא צריך למעבד ליה קירטא ורזא דמלה זרקא מקף שופר הולך סגולתא מאמר הקירטא אות ר פתח רבי שמעון ואמר עלאין שמעו תתאין אתכנשו אלין מארי מתיבתא דלעילא ותתא אליהו באומאה עלך טול רשו ונחית הכא דהא קרבא סגיאה אזדמן חנוך ממנא נחות הכא אנת וכל מארי מתיבתא דתחות ידך דלא ליקרא דילי עבידנא אלא ליקרא דשכינתא אות רא פתח כמלקדמין ואמר זרקא ודאי במיתך לסלקא צלותא לההוא אתר ידיע כמה דההיא אבנא דקירטא דאזדריקת לאתר ידיע הכי צריך לסלקא מחשבתיה בצלותיה בההיא תגא אבן מוכללת ומעוטרת דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם דצריך לסלקא לה תמן אות רב ובההוא אתר דסליק לה לגבי בעלה אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק אעג דאתמר ביה ואתה תשופנו עקב ההיא אבן דאיהי י' דיעקב דאתמר בה משם רועה אבן ישראל לא יפסיק וצריך לסלקא עד אין סוף וכד נחית לה אתמר ביה כל הכורע כורע בברוך דצריך לנחתא עד אין תכלית ולא יפסיק מניה לא לעילא ולא לתתא אות רג לזמנין איהו בעלה ו' בצדיק בשית פרקין דתרין שוקין נחית לגבה בתרין שוקין לזמנין איהו בעלה ו' בתרין שית פרקין דסליקת לגביה בתרין דרועין לזמנין איהו בן אבא ואמא בן יה צריך לסלקא לעילא לה' וכד סלקת תמן לזמנין איהו בהפוכא ו' בין י' י' כגוונא דא א צריך לסלקא לה לגבי דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה אות רד וכד איהי סליקת לעילא ברישא דכל רישין סלקא ובגינה מלאכיא אמרין איה מקום כבודו וכד סליקת לא' כגוונא דא א איהי תגא ברישא דא' עטרה על רישיה כתר וכד נחתא נקודה לתתא ואתעטרת נחיתת ביה כגוונא דא א וכד סליקת אתקרי תגא ברזא דטעמי וכד נחיתת אתקריאת נקודה וכד מתיחד עמה איהי ז' כלילא מניה אות ברית דאיהי שביעאה דכלא אות רה ובודאי האי אבנא היא בניינא דכל עלמין ובגין דא אבן שלמה וצדק יהיה לך איהי מדה בין כל ספירה וספירה דכל ספירה בה סליקת לעשר שיעור דילה ובה אתעבידת אמה עשר אמות אורך בין כל ספירה וספירה ורזא דמלה עשר אמות אורך הקרש ובין כלא מאה איהו י' בין פרק ופרק ויוד עשר זמנין סלקא למאה והפוכא דמאה אמה אות רו כל מדה ומדה אתקרי עולם ואינון יו שיעור ומדה ו' שקל י' מדה דיליה ושעורא דמדה חמש אמות ארך וחמש אמות רחב ואינון לקבל שעורא דכל רקיע דמהלך תק אורכיה ותק פותייה ואינון ה' ה' אות רז הרי לך שעור קומה באתוון ה' דאת ו' איהו רקיע השמים חמש רקיעין דיליה ה' אלין אתקריאו ה' שמים ה' חמש רקיעין דכלילן בשמים חמש עלאין שמי השמים ואינון ה' ה' חמש בחמש ו' רקיע שתיתאה לון י' שביעאה לון שבעה בשבעה וסלקין יד והכי אינון ארעין שבעה על גבי שבעה כגלדי בצלים וכלהו רמיזן בתרין עיינין אות רח י' אתקרי עולם קטן ו' עולם אריך וכל מאן דבעי למשאל שאלתין לגבי עולם אריך צריך לארכא ביה וכל מאן דשאיל בעולם קצר צריך לקצרא ועל דא אוקמוה במקום שאמרו לקצר אין אדם רשאי להאריך אות רט לקצר בצלותין אל נא רפא נא לה בנקודה די' להאריך ולהתנפל ואתנפל לפני יהוה כראשונה מ' יום ומ' לילה כלא מ' ם' י' נקודה באמצע אתעביד מים מסטרא דחסד צריך לארכא בצלותא אות רי ובשמא קדישא וסליק יהוה ברביע לארכא בתנועה דא דאיהו רזא דתקיעה לקצר מסטרא דשברים בינוני לא בקצירו ולא באריכו בתרועה בעמודא דאמצעיתא דאיהי שלשלת דתרוייהו שקל הקדש אות ריא לקביל רביע דסליק איהו חולם שברים לקביל שבא דא בעא לסלקא קלא ודא בעא לנחתא לה ובגין דא אינון שברים בחשאי שכינתא תתאה וקלא לא ישתמע כמה דאת אמר וקולה לא ישמע תרועה דא שלשלת אחיד בתרוייהו אות ריב ואית כגוונא דרקיע המאריך ביה תיבה ואיהי נקודה חיריק כגוונא דחלם לית נקודה דלית כגוונא דילה בטעמי סגול לגבי סגולתא שבא לגבי זקף גדול כלהו תשכח לון נקודי לגבי טעמי למאן דידע רזין טמירין אות ריג פתח ואמר זרקא מקף שופר הולך סגולתא פתח נקודת ימין יהוה מלך נקודת סגול שמאלא יהוה מלך באמצעיתא יהוה ימלוך לתתא רבי אחא אמר יהוה מלך דא עלמא עלאה יהוה מלך דא תפארת יהוה ימלוך דא ארון הברית מאמר ברא עלמין ומחריבן אות ריד אלה ת'ולדות ה'שמים ו'הארץ הא אוקמוה כל אתר דכתיב אלה פסל את הראשונים ואלין תולדין דתהו דאתרמיזו בקרא תניינא והארץ היתה תהו ואלין אינון דאתמר דקבה ברא עלמין ומחריבן ובגין דא ארעא הוה תוהה ובוהה אות ריה איך ברא קבה עלמין לחרבא לון שפיר הוה דלא לברי לון אלא ודאי הכא איכא רזא מאי איהו ומחריבן דקבה לא ישצי עובדי ידוי ולא עוד אלא דא שמיא אתמר בהו כי שמים כעשן נמלחו וגו' אם כן קבה עביד ומחי אות ריו אלא רזא דמלה כדין הוא דקבה ברא עלמא וברייה באורייתא כמה דאוקמוה בראשית דאתמר בה יהוה קנני ראשית דרכו ובהאי ראשית ברא ית שמיא וית ארעא ואיהי סמיך לון ביה בגין דברית כתיב ביה בבראשית ואתמר ביה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ואלין אינון דאתמר בהון השמים שמים ליהוה וגו' ואיהי ארץ החיים כלילא משבע ארעין דעלייהו אמר דוד מלכא אתהלך לפני יהוה בארצות החיים אות ריז וברא שמיא וארעא בתריה על תהו ולית תמן יסודא דאיהו ברית דסמיך לון בגין דא קבה בעא למתן אורייתא לאומין דעלמא עעכום דאיהו ברית מילה ממש ולא בעו לקבלא ליה ואשתארת ארעא חרבה ויבשה אות ריח ודא איהו יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה יקוו המים דא אורייתא אל מקום אחד אלין ישראל בגין דנשמתייהו תליין מההוא אתר דאתמר ביה ברוך כבוד יהוה ממקומו כבוד יהוה שכינתא תתאה ממקומו שכינתא עלאה וכיון דאינון נשמתייהו מתמן שריא עלייהו ודאי יהוה ואתמר בהון כי חלק יהוה עמו ודא איהו יקוו המים אל מקום אחד אות ריט ואורייתא איהי ישובא דעלמא ואומין דעלמא עעכום דלא קבילו לה אשתארו חרבין ויבשין ודא איהו דקבה ברא עלמין ומחריבן אלין דלא נטרי פקודי אורייתא לא דישצי איהו עובדוי כמה דחשבין בני נשא ולמה ישצי לון לבנוי דאתמר בהון בהבראם בה' בראם אות רכ ואלין אינון דמתגיירין מאומין דעלמא בגינייהו נפלת ה' זעירא דאברהם באלף חמישאה דהוא ה' דאיהו חרב ויבש חרב בבית ראשון ויבש בבית שני אות רכא ומשה בגין דבעא לאעלא גיורין תחות גדפוי דשכינתא וחשיב דהוו מאלין דאתבריאו בה' והב בהון את ה' דאברהם גרמו ליה ירידה כמא דאת אמרת לך רד כי שחת עמך ובגין דלא קבילו לאת ה' בדחילו דיוד וברחימו דה' נחית איהו מדרגיה דאיהו ו' אות רכב ואת ו' נחתת עמיה בגין דלא יתאביד בינייהו דעתיד איהו ברזא דגלגולא לאתערבא בינייהו בגלותא בין ערב רב דאינון נשמתייהו מסטרא דאלין דאתמר בהון כי שמים כעשן נמלחו וגו' ואלין אינון דלא בעא נח רחמי עלייהו ואתמר בהון וימחו מן הארץ בגין דהוו מאלין דאתמר בהון תמחה את זכר עמלק ומשה לא אסתמר מנייהו ואפיל ה' בינייהו ובגין דא איהו לא יעול לארעא דישראל עד דיתוב ה' לאתרה ובגין דא נחת איהו מדרגיה ונחית ביה ו' ובגין דא ה' נפלת ו' יוקים לה ו' דמשה אות רכג ובגין דהא זעירא ה' דאברהם דאיהי דהבראם אתזער איהו בגינה אתמר ביה מוליך לימין משה וגו' ואפיק לה מתמן בחילא דו' ואייתי לה עמיה מיד שריא עליה יה ואשתלים אומאה כי יד על כס יה מלחמה ליהוה וגו' מאי מדר דר דא משה דאתמר ביה דור הולך ודור בא והא אוקמוה דלית דור פחות מששים רבוא ודא משה דאתמר ביה דאנתתא חדא ילדה ששים רבוא בכרס אחת מאמר ה' מינים דערב רב אות רכד וחמש מינין אינון בערב רב ואינון נ'פילים ג'בורים ע'נקים ר'פאים ע'מלקים ובגינייהו נפלה ה' זעירא מאתרהא בלעם ובלק מסטרא דעמלק הוו טול עם מן בלעם לק מן בלק אשתאר בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ אות רכה ואלין אינון דאשתארו מאלין דאתמר בהון וימח את כל היקום ומאלין דאשתארו מנהון בגלותא רביעאה אינון רישין בקיומא סגי ואינון קיימין על ישראל כלי חמס ועלייהו אתמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם אלין אינון עמלקים אות רכו נפילים עלייהו אתמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ואלין אינון מינא תניינא מאלין נפילים מלעילא דכד בעא קבה למעבד אדם דאמר נעשה אדם בצלמנו וגו' בעא למעבד ליה רישא על עלאין למהוי איהו פקיד על כלהו ולמהוי אינון פקידין על ידוי כגוונא דיוסף דאתמר ביה ויפקד פקידים על הארץ אות רכז אינון בעו לקטרגא ליה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וגו' דעתיד למחטי קמך אמר לון קבה אי אתון הויתון לתתא כותיה יתיר הויתון חבין מניה מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' חשקו בהון וקבה אפיל לון לתתא בשלשלאן אות רכח ואינון עזא ועזאל דמנייהו נשמתהון דערב רב דאינון נפילים דאפילו גרמייהו לזנות בתר נשיא דאינון טבאן ובגין דא אפיל לון קבה מעלמא דאתי דלא יהא לון חולקא תמן ויהיב לון אגרייהו בהאי עלמא כמה דאת אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו' אות רכט גבורים מינא תליתאה עלייהו אתמר המה הגבורים וגו' אנשי השם ואינון מסטרא דאלין דאתמר בהון הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם דבנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון סת ועטרה על רישוי ולא לשמא דיהוה אלא למעבד לון שם ההד ונעשה לנו שם ומסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאינון כעפרא דארעא וגזלין לון ואתברת עבידתא ועלייהו אתמר והמים גברו מאד מאד על הארץ אות רל רפאים מינא רביעאה אם יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מנייהו ואית לון רשו לשזבא לון ולא בעאן ומתרפין מאורייתא ומאלין דמשתדלין בה למעבד טב עם עכום עלייהו אתמר רפאים בל יקומו בזמנא דייתי פקידה לישראל אתמר בהון ותאבד כל זכר למו אות רלא ענקים מינא חמישאה דאינון מזלזלין לאלין דאתמר בהון וענקים לגרגרותיך ועלייהו אתמר רפאים יחשבו אף הם כענקים שקילין דא לדא אלין אינון דאהדרו עלמא לתהו ובהו ורזא דמלה חרב בי מקדשא והארץ היתה תהו ובהו דאיהי עקרא וישובא דעלמא מיד דייתי אור דאיהו קבה יתמחון מן עלמא ויתאבדון אבל פורקנא לאו איהי תליא אלא בעמלק עד דיתמחי דביה אומאה והא אוקמוה מאמר משה וב' משיחין אות רלב דבר אחר אלה תולדות השמים וגו' אלין אינון דאתמר בהון אלה אלהיך ישראל ביומא דיתמחון אלין כאלו ההוא יומא עביד קבה שמיא וארעא ההד ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים בההוא זמנא יהא קבה עם שכינתיה ויתחדש עלמא ההד כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' דא איהו ביום עשות אות רלג בההוא זמנא ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד וגו' אבל בקדמיתא עד דיתמחון אלין לא נחית מטרא דאורייתא וישראל דדמיין לעשבין ולאילנין לא יצמחון ורזא דמלה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה וגו' בגין דאדם אין דאינון ישראל בבי מקדשא לעבוד את האדמה בקרבנין אות רלד דבר אחר וכל שיח השדה דא משיח ראשון טרם יהיה בארעא וכל עשב השדה טרם יצמח דא משיח שני ולמה בגין דלית תמן משה למפלח לשכינתא דעליה אתמר ואדם אין לעבוד את האדמה ורזא דמלה לא יסור שבט מיהודה דא משיח בן דוד ומחוקק מבין רגליו דא משיח בן יוסף עד כי יבא שילה דא משה חושבן דא כדא ולו יקהת עמים אתוון ולוי קהת אות רלה דבר אחר וכל שיח השדה אלין צדיקיא דאינון מסטרא דצדיק חי עלמין שיח ש' חי ש תלת ענפין דאילנא ואינון ג' אבהן ומן חי עלמין אות רלו לשון אחר וכל עשב השדה עב שין תלת עלין דאינון ש' יאהדונהי ואינון עב ענפין דתליין בהון כחושבן עב כלהו לא מתאחדין באתרא דאיהי שכינתא עד דייתי ההוא דאקרי אדם דאיהו יוד הא ואו הא ודא איהו ואדם אין לעבוד את האדמה אות רלז ובגין דא אתמר ביה וכל עשב השדה טרם יצמח עד דיצמח צדיק ומניה אמת מארץ תצמח דאתמר ביה ותשלך אמת ארצה ותלמידי חכמים דאינון דשאין לא צמחין בגלותא עד דאמת מארץ תצמח ודא משה דאתמר ביה תורת אמת היתה בפיהו דלא יהא מאן דדריש לשכינתא כותיה ובגין דא ואדם אין לעבוד אות רלח ומיד דאיהו ייתי מיד ואד יעלה מן הארץ אד מן אדני סליק ליה ו' ואתעביד בה אדון כל הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה מניה אתשקיין ישראל לתתא בע' אנפין דאורייתא אות רלט דבר אחר ואד יעלה מן הארץ תרגומו ועננא יסתלק מן ארעא ההיא דאתמר בה כי ענן יהוה על המשכן וגו' וביה מתשקיין תלמידי חכמים בארעא אות רמ בההוא זמנא וייצר יהוה אלהים את האדם אלין ישראל בההוא זמנא קבה צייר לון בציורין דעלמא דין ועלמא דאתי וייצר בההוא זמנא קבה עייל לון בשמיה בציורא דב' יודין י' י' ו' בינייהו דאינון סלקין לחושבן יהוה ויהון מצויירין באנפוי באנפין דילהון בתרין יודין בחוטמא דילהון באת ו' אות רמא ובגין דא אמר קרא כי מראש צורים אראנו אלין אינון ציורין דשמא קדישא ויהון מצויירין באנפייהו בתרין לוחין יקירין דאינון י' י' דאיהו ו' חרות עלייהו אות רמב ועוד צייר לון לכל דור בבת זוגיה עלאה דא יה ואינון ו' יחודא דתרוייהו וצייר לון באינון דציורא דלעילא דאיהו ישראל עמודא דאמצעיתא כליל שכינתא עלאה ותתאה דאינון קש ערבית וקש שחרית ועלייהו אתמר עצם מעצמי ובשר מבשרי אות רמג ומיד בההוא זמנא נטע לון לישראל בגנתא דעדן קדישא ההד ויטע יהוה אלהים אבא ואמא גן דא שכינתא תתאה עדן דא אמא עלאה את האדם דא עמודא דאמצעיתא איהי תהא נטע דיליה בת זוגיה ולא תזוז מניה לעלם ותהא עדונא דיליה וישראל קבה נטע לון בההוא זמנא נטעא קדישא בעלמא כמה דאת אמר נצר מטעי מעשה ידי להתפאר אות רמד ויצמח יהוה אלהים אבא ואמא כל עץ נחמד דא צדיק וטוב למאכל דא עמודא דאמצעיתא דביה הוא זמין מזון לכלא דכלא ביה ולא אתפרנס צדיק אלא מניה ושכינתא מניה ולא צריכין לתתאין אלא כולהו נזונין לתתא על ידיה דבגלותא לא הוה לשכינתא ולחי עלמין מזונא אלא בחי ברכאן דצלותא אבל בההוא זמנא איהו יהא מזונא לכלא אות רמה ועץ החיים דהוא אילנא דחיי יהא נטיע בגו גנתא דאתמר ביה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ושכינתא לא שלטא עלה אילנא דסטרא אחרא דאינון ערב רב דאינון עץ הדעת טוב ורע ולא תקבל בה עוד טמא ההד יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ובגד לא מקבלין גרים לימות המשיח ותהא שכינתא כגפנא דלא מקבלא נטעא ממינא אחרא אות רמו וישראל יהון כל עץ נחמד למראה ויתחזר עלייהו שופרא דאתמר ביה השליך משמים ארץ תפארת ישראל ועץ הדעת טוב ורע אדחיין מנייהו ולא מתדבקין ולא מתערבין בהון דהא אתמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו דאינון ערב רב וגלי לון קבה דביום אכלך ממנו גרמו דאבדו ב' אבדין דאינון בית ראשון ובית שני ודא איהו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ב' פעמים ואינון גרמו דצדיק יחרב ויבש בבית ראשון דאיהי שכינתא עלאה ובבית שני דאיהי שכינתא תתאה דא איהו ונהר יחרב ויבש ונהר דא יחרב בה' תתאה בגין דאסתלק מניה נביעו די' לאין סוף אות רמז ומיד דיפקון ישראל מן גלותא עמא קדישא לחוד מיד נהר דהוה חרב ויבש אתמר ביה ונהר יוצא מעדן דא ו' להשקות את הגן ונהר דא עמודא דאמצעיתא יוצא מעדן דא אמא עלאה להשקות את הגן דא שכינתא תתאה אות רמח דבההוא זמנא אתמר במשה ובישראל אז תתענג על יהוה בענג דאיהו ע' עדן נ' נהר ג' גן ויתקיים קרא אז ישיר משה וגו' שר לא נאמר אלא ישיר ואתהפך לערב רב ענג לנגע ולאומין דעלמא כגוונא דפרעה ומצראי דפרח בהון שחין אבעבועות אבל לישראל יהא ענג אות רמט ודא איהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דאינון חסד דרועא ימינא ובההוא זמנא הרוצה להחכים ידרים ומחנה מיכאל אתשקיין מניה ועמיה מטה יהודה ותרין שבטין גבורה דרועא שמאלא ובההוא זמנא הרוצה להעשיר יצפין ומחנה גבריאל אתשקיין מניה ועמיה מטה דן ותרין שבטין נצח שוקא ימינא ומניה אתשקיין משרייא דנוריאל ועמיה מטה ראובן ותרין שבטין עמיה הוד שוקא שמאלא דעלה אתמר ליעקב והוא צולע על ירכו ומניה אתשקיין משרייא דרפאל דאיהו ממנא על אסוותא דגלותא ועמיה מטה אפרים ותרין שבטין אות רנ דבר אחר ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים אלין אינון ארבעה דנכנסו לפרדס חד עאל בפישון דאיהו פי שונה הלכות תניינא עאל בגיחון ותמן הוא קבור ההוא דאתמר ביה כל הולך על גחון גבריאל גבר אל עליה אתמר לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין דאתגלייא תמן ודא איהו רמז ולחכימא ברמיזא אות רנא תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא דביה פריה ורביה בן זומא ובן עזאי דעאלו בקליפין דאורייתא הוו לקאן בהון רבי עקיבא דעאל במוחא אתמר ביה דעאל בשלם ונפק בשלם מאמר אבני שיש טהור אות רנב א"ר אלעזר אבא יומא חד הוינא בבי מדרשא ושאילו חברייא מאי ניהו דאר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני אדהכי הא סבא דסבין קא נחית אמר לון רבנן במאי קא תשתדלון אמרו ליה ודאי בהא דאר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש וכו' אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא והא אוקמוה במתיבתא עלאה ובגין דלא תטעון נחיתנא לכו ובגין לאתגלייא רזא דא בינייכו דאיהי רזא עלאה טמירא מבני דרא אות רנג בודאי אבני שיש טהור אינון דמנהון מיין דכיין נפקין ואינון רמיזין באת א רישא וסופא ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים מאן דאכיל מניה וחי לעולם ואלין ב' יודין אינון רמיזין בוייצר ואינון תרין יצירות יצירה דעלאין ויצירה דתתאין ואינון חכמה בראש וחכמה בסוף תעלומות חכמה ודאי אינון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה אות רנד ואינון לקבל ב' עיינין דבהון תרין דמעין נחתו בימא רבא ואמאי נחתו בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל ולא זכו בהון ואתברו ונפלו ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני ואמאי נפלו בגין דפרח ו' מנייהו דאיהו ו' דוייצר ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דמתמן אתייהיבת אורייתא באיסור והתר מימינא חיי ומשמאלא מותא אות רנה ובגד אר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים לא תהוו שקילין אבני שיש טהור לאבנין אחרנין דאינון חיי ומותא דמתמן לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ולא עוד אלא אתון תסתכנון גרמייכו בגין דאלין דעץ הדעת טוב ורע אינון בפרודא ואבני שיש טהור אינון ביחודא בלא פרודא כלל ואי תימרון דהא אסתלק עץ החיים מנייהו ונפלו ואית פרודא בינייהו דובר שקרים לא יכון לנגד עיני דהא לית תמן פרודא לעילא דאלין דאתברו מאינון הוו אתו לנשקא ליה פרח ואסתלק מנייהו מאמר ב' ונהר יוצא מעדן אות רנו דבר אחר ונהר יוצא מעדן בודאי לעילא בעץ חיים תמן לית קליפין נוכראין ההד לא יגורך רע אבל בעץ דלתתא אית קליפין נוכראין ודאי ואיהו נטוע בגנתא דעדן דזעיר אנפין דאיהו חנוך מטטרון דגע דלעילא דקבה לית תמן ערטומא למיהוי תמן נפתל ועקש ובגין דא ונהר יוצא וגו' יכילנא למימר במטטרון יוצא מעדן מעדון דיליה להשקות את הגן גן דיליה פרדס דיליה דתמן עאלו בן עזאי ובן זומא ואלישע וקליפין דיליה מסטרא דא טוב ומסטרא דא רע ודא איסור והתר כשר ופסול טומאה וטהרה אות רנז קם חד סבא ואמר רבי רבי הכי הוא ודאי אבל עץ חיים לא אתקרי איהו אלא הכי הוא רזא דמלה וייצר חד יצירה דטוב וחד יצירה דרע דא איהו עץ הדעת טוב ורע עץ דא אדם זעירא מסטרא דחיים מניה ומסטרא דמותא מניה תמן ב' יצירות דיליה דאינון איסור והתר ועליה אתמר וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה אות רנח ויפח באפיו נשמת חיים דא שכינתא עלאה עדן תיובתא ועלה אתמר ועץ החיים בתוך הגן דא עמודא דאמצעיתא הגן שכינתא תתאה תלת קטירין אינון נשמתא רוחא נפשא לגביה ובהון ויהי האדם לנפש חיה דאיהו מפיו ממש אתקרי לשכינתא דאיהי נשמת חיים מיד דאמר מלין אלין סליק לעילא אר שמעון חברייא בודאי מלאכא הוה ובודאי סמך אית לנא מכל אתר מאמר ויניחהו בגן עדן אות רנט פתח קרא אבתריה ויקח יהוה אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן וגו' ויקח מאן נטיל ליה אלא נטיל ליה מד' יסודין דאתמר בהון ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים אפריש ליה מנהון ושוי ליה בגנתא דעדן אות רס כגוונא דא יעבד קבה לבר נש דאתברי מד' יסודין בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באורייתא קבה נטיל ליה מתמן ועלייהו אתמר ומשם יפרד אפריש נפשיה מתאוה דילהון ושוי ליה בגנתא דיליה דאיהי שכינתא לעבדה בפקודין דעשה ולשמרה בפקודין דלא תעשה אי זכה לנטרא לה איהו יהא רישא על ד' יסודין ואתעביד נהר דאתשקיין על ידיה ולא על ידא אחרא ואשתמודעין ביה דאיהו רבון ושליט עלייהו אות רסא ואי עבר על אורייתא אתשקיין ממרירו דאילנא דרע דאיהו יצר הרע וכל אברין דאינון מד' יסודין אתמר בהון וימררו את חייהם וגו' וימררו במרירו דמרה ולגבי אברין קדישין דגופא דאינון מסטרא דטוב עלייהו אתמר ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה וגו' כגוונא דא אמרו מארי מתניתין וימררו את חייהם בעבודה קשה בקושיא בחומר בקל וחומר ובלבנים בלבון הלכתא ובכל עבודה בשדה דא ברייתא את כל עבודתם וגו' דא משנה אות רסב אם תייבין בתיובתא אתמר בהון ויורהו יהוה עץ ודא עץ חיים וביה וימתקו המים ודא משה משיח דאתמר ביה ומטה האלהים בידי מטה דא מטטרון מסטריה חיים ומסטריה מיתה כד אתהפך למטה איהו עזר מסטרא דטוב כד אתהפך לחויא איהו כנגדו מיד וינס משה מפניו אות רסג וקבה מסר ליה בידא דמשה ואיהו אורייתא דבעל פה דביה איסור והתר מיד דמחא ביה בטינרא נטל ליה קבה בידיה ואתמר ביה וירד אליו בשבט למחאה ליה ביה ושבט איהו יצר הרע חויא וכלא איהו בגלותא מחמת דיליה אות רסד ועוד ומשם יפרד זכאה איהו בר נש דאשתדל באורייתא דבזמנא דנטיל ליה קבה מהאי גופא מד' יסודין אתפרש מתמן ואזיל למהוי רישא דד' חיוון ואתמר בהון על כפים ישאונך וגו' מאמר ע"ז ש"ד ג"ע אות רסה ויצו יהוה אלהים וגו' הא אוקמוה לית צו אלא עז דמתמן אלהים אחרים ואיהי בכבד דמנה תכבד העבודה דאיהי עבודה זרה ליה והכבד כועס והא אוקמוה כל הכועס כאלו עובד עז דא איהו ויצו אות רסו על האדם דא שפיכות דמים כמה דאת אמר באדם דמו ישפך ודא מרה חרבא דמלאך המות כמה דאת אמר ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות לאמר דא גלוי עריות ודא טחול עליה אתמר אכלה ומחתה פיה וגו' דטחול לית ליה פומא וערקין ואתשקיא מעכירו דדמא אוכמא דכבד ולא אשכחנא ליה פומא ודא איהו אכלה ומחתה פיה וגו' כל שופכי דמים ממרה אינון דערקין דדמא דלבא מיד דחזאן מרה כלהון ברחין קדמה אות רסז ועריין כלהו אתכסיין בחשוכא בדם אוכמא דטחול מאן דעבר על שפיכת דמא ועז וגע גליא נשמתיה בכבד מרה טחול ודיינין ליה בגיהנם ותלת ממנן עלייהו משחית אף וחימה אות רסח טו עריין אינון כחושבן יה ושית אחרנין כחושבן ו' קדם דגלו ישראל בגלותא ושכינתא עמהון מני קבה לישראל ערות אמך לא תגלה ודא גלותא איהו גלוי ערותא דשכינתא ההד ובפשעיכם שולחה אמכם ועל גע גלו ישראל ושכינתא בגלותא ודא איהי ערוה דשכינתא והאי ערוה איהי לילית אמא דערב רב וערב רב אינון עריות דילה ועריות דישראל דלעילא דעליה אתמר ערות אביך לא תגלה אות רסט ואינון אפרישין בין ה' ה' דלא אתקריב ו' בינייהו ההד ערות אשה ובתה לא תגלה ואינון שכינתא עלאה ותתאה דבזמנא דערב רב דאינון נ'פילים ג'בורים ע'מלקים ר'פאים ע'נקים בין ה' ה' לית רשו לקבה לקרבא בינייהו ורזא דמלה ונהר יחרב ויבש יחרב בה' עלאה ויבש בה' תתאה בגין דלא יתפרנסון ערב רב מן ו' דאיהו עץ החיים ובגד לית קריבו לו' בין ה' ה' בזמנא דערב רב בינייהו אות רע ולית רשו לאת י' לקרבא בה' תניינא ההד ערות כלתך לא תגלה ואינון אפרישו בין ו' לה' עלאה ההד ערות אשת אביך לא תגלה די' איהו אב ה' אם ו' בן ה' בת ובגין דא מני לגביה ה' עלאה ערות אשת אביך לא תגלה ערות אחותך בת אביך דא ה' תתאה את בת בנה ואת בת בתה אינון הא הא דאינון תולדין דה' ערות אחי אביך דא יוד דאיהו תולדה דאת י' ואיהו אח לואו אות רעא סוף סוף בזמנא דערב רב מעורבין בישראל לית קריבו ויחודא באתוון שם יהוה ומיד דיתמחון מעלמא אתמר באתוון דקבה ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד ובגד אדם דאינון ישראל אית לון יחודא באורייתא דאתמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה ואיהי מטרוניתא מלכות דמסטרהא אתקריאו ישראל בני מלכים אות רעב ובגד אמר קבה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו דא משנה אתתא דההוא נער ואיהו שפחה דשכינתא ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא מסטרא דהתר טהור כשר ואי לאו איהי כנגדו מסטרא דטמא פסול אסור טהור התר כשר איהו יצר הטוב פסול טמא אסור איהו יצר הרע אות רעג ואתתא דאית לה דם טוהר ודם נדה מסטרא דמשנה איהי שויא ליה ולאו איהי בת זוגיה יחודא דיליה דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מעלמא ובגד אתקבר משה לבר מארעא קדישא וקבורתא דיליה משנה איהי ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין קבורתא דיליה משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה בגין דא תחת שלש רגזה ארץ וכו' תחת עבד כי ימלוך דא איהו עבדא ידיעא ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב עם נבל ולא חכם מאמר ויצר וגו' כל חית השדה אות רעד עוד פתח ואמר ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים ווי לעלמא דאינון אטימין לבא וסתימין עיינין דלא מסתכלין ברזי דאורייתא ולא ידעין דודאי חית השדה ועוף השמים אינון עמי הארץ ואפילו באלין דאינון נפש חיה לא אשתכח עזר בהון לשכינתא בגלותא ולא למשה דאיהו עמה דבכל זמנא דגלת שכינתא לא זז מנה אות רעה אר אלעזר והא מאן יהב עובדא דאדם בישראל ובמשה אמר ליה ברי ואנת אמרת הכי וכי לא אוליפת מגיד מראשית אחרית אמר ליה הכי הוא ודאי אות רעו ובגין דא משה לא מית ואדם אתקרי איהו ובגיניה אתמר בגלותא בתראה ולאדם לא מצא עזר אלא כלהו כנגדו וכן עמודא דאמצעיתא אתמר ביה ולאדם לא מצא עזר דאפיק שכינתיה מן גלותא ההד ויפן כה וכה וירא כי אין איש ומשה איהו בדיוקניה ממש דאתמר ביה לא מצא עזר כנגדו אות רעז בההוא זמנא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם יהוה אלהים אבא ואמא תרדמה דא גלותא דאתמר ביה ותרדמה נפלה על אברם ארמי ליה על משה ויישן ולית שינה אלא גלותא ויקח אחת מצלעותיו מצלעותיו דמאן אלא מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו אבא ואמא חד מנייהו ואיהו סטרא חוורא יפה כלבנה ויסגר בשר תחתנה דא בשר דאתמר ביה בשגם הוא בשר בשר דמשה סומק ועליה אתמר פני משה כפני חמה ובגד יפה כלבנה ברה כחמה אות רעח דבר אחר ויסגר בשר בעאן לאגנא בה עליה ההד ויסגר יהוה בעדו דבר אחר ויסגר כמה דאת אמר לעומת המסגרת מסגרת מתקיימת דבה מטרוניתא יהיה סגור ששת ימי המעשה מאמר ויבן וגו' את הצלע אות רעט ויבן יהוה אלהים את הצלע הכא אתרמיז רזא דיבום דאמרו ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ההד אשר לא יבנה את בית אחיו אבל לגבי קבה אתמר ביה ויבן יהוה אלהים אבא ואימא בני לה לגביה ההד בונה ירושלם יהוה ו' דאיהו בן יה אבא ואמא עלייהו אתמר ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם דא עמודא דאמצעיתא ויביאה אל האדם אייתי ליה לגבי צלע דנטיל מן ה' עולימא דיליה אות רפ ועלה אתמר ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ובגין דא בטורא דא יתבני בי מקדשא על ידא דקבה ויהא קיימא לדרי דרין ועליה אתמר גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון דקדמאה אתבני על ידא דבר נש והאי על ידא דקבה ובגין דא אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אות רפא וכן אתמר במשה ויבן יהוה אלהים את הצלע כמה דאת אמר ולצלע המשכן השנית צלע ודאי מסטרא דחסד חוור מתמן אתקריאת סיהרא ויסגר בשר תחתנה בשר דאיהו סומק מסטרא דגבורה ואתכליל בתרוייהו בההוא זמנא שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אות רפב זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי דא שכינתא נערה המאורסה לגבי עמודא דאמצעיתא אתמר בה זאת הפעם וגו' אנא ידענא דאיהי עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת ודאי יקרא אשה מסטרא עלאה דאיהי אמא כי מאיש לקחה זאת מסטרא דאבא דאיהו י' וכן משה בדיוקנא דיליה לתתא אות רפג בההוא זמנא יזכו ישראל כל חד וחד לבת זוגיה ודא איהו דכתיב ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וכתיב ונבאו בניכם ובנותיכם וגו' ואלין אינון נשמתין חדתין דעתידין למהוי על ישראל כמה דאוקמוה אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ואז החדשות יבואו אות רפד בההוא זמנא מתעברין ערב רב מעלמא ואתמר בישראל ובמשה כל חד בבת זוגייהו ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו דאתעבר ערוה מעלמא דאלין אינון דגרמו גלותא ערב רב ודאי מאמר הבל-משה אות רפה ועלייהו אתמר והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו' ערום לרע מכל חיוון דאומין דעלמא עעכום ואינון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה ומההיא זוהמא נפק קין וקטל להבל רועה צאן דאתמר ביה בשגם הוא בשר בשגם זה הבל בשגם ודאי איהו משה וקטיל ליה ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם אות רפו ועם כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו דאתמר ביה ובני קיני חותן משה והא אוקמוה אמאי אתקרי קיני שנפרד מקין כמה דאת אמר וחבר הקיני נפרד מקין ולבתר בעא לאהדרא ערב רב בתיובתא לכסאה ערייתא דאבוהי וקבה מחשבה טובה מצרפה למעשה ואמר ליה קבה מגזעא בישא אינון תסתמר מנייהו אלין אינון חובה דאדם דאמר ליה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו אלין אינון חובה דמשה וישראל אות רפז ובגינייהו גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן ההד ויגרש את האדם ואדם ישראל ודאי ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה ולא זכה למיעל בארעא דישראל דבגינייהו עבר מאמר הקבה וחב בסלע דמחא ביה דלא אמר ליה אלא ודברתם אל הסלע ואינון גרמו ועם כל דא מחשבה טובה הקבה מצרפה למעשה דאיהו לא קביל לון ויהיב בהון אות ברית אלא לכסאה ערייתא דאבוה וקבה אמר ליה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו ובגינייהו אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי דאינון מזרעא דעמלק דאתמר ביה תמחה את זכר עמלק ואינון גרמו לתברא תרין לוחין דאורייתא אות רפח ומיד ותפקחנה עיני שניהם וידעו ישראל כי ערומים הם בטונא דמצרים דהוו בלא אורייתא ואתמר בהו ואת ערום ועריה ואיוב בגין דא אמר ב' זמני ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה מה דהוה משה אתהפך לערב רב לשמה ולשנינה אשוב שמה הכא רמיז דעתיד לאחזרא בינייהו בגלותא בתראה ואזיל בינייהו לשמה ואיהו אמר יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מבורך אות רפט ובזמנא דאתברו תרין לוחין דאורייתא ואורייתא דבעל פה אתמר בהון ויתפרו עלה תאנה אתכסו בכמה קליפין מערב רב בגין כי ערומים הם דלא יתגלי עריתייהו וכסוייא דילהון כנפי ציצית ורצועין דתפלין דעלייהו אתמר ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אבל לגבי ציציות ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות דא איהו חגור חרבך על ירך גבור ודא קש דאתמר ביה רוממות אל בגרונם וגו' דא הוא ויעשו להם חגורות מאמר ערבובין בישין אות רצ וישמעו את קול יהוה אלהים וגו' כד קריבו לטורא דסיני ההד השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וגו' וערב רב מיתו ואינון הוו דאמרו למשה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות ואשכחו אורייתא ואלין אינון עמי הארץ דאתמר בהון ארור שוכב עם כל בהמה בגין דאינון מסטרא דההוא חויא דאתמר ביה ארור אתה מכל הבהמה אות רצא והא כמה ערבובין אינון בישין בעירן וחיוון אבל אית ערבוביא מסטרא דנחש ואית ערבוביא מסטרא דאומין עעכום דדמו לחיוון ובעירן דחקלא ואית ערבוביא מסטרא דמזיקין דנשמתין דחייביא אינון מזיקין דעלמא ממש ואית ערבוביא דשדים ורוחין ולילין וכלא מעורבבין בישראל ולא אית בכלהו לטייא כעמלק דאיהו חיויא בישא אל אחר איהו גלוי לכל עריין דעלמא רוצח איהו ובת זוגיה סם מות עז וכלא סמאל ואית סמאל ואית סמאל ולאו כלהו שוויין אבל ההוא סטרא דחיויא איהו לטייא על כלא אות רצב ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא ולמבכי בה איכה ההד איכה ישבה בדד אי כה ולזמנא דאתי עתיד קבה לבערא כל זינין בישין מעלמא כדכתיב בלע המות לנצח כדין תב כלא לאתריה כדכתיב ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד מאמר תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה אות רצג תנינן כל שלמה דאתמר בשיר השירים במלכא דשלמא דיליה במלך סתם בנוקבא מלה תתאה בעלאה ורזא דמלה דירתא תתאה לעלאה תרווייהו כחד והיינו בית דכתיב בחכמה יבנה בית כתיב אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון אפריון דא תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה אות רצד דעד לא ברא קבה עלמא הוה סתים שמיה ביה ולא קיימא מלה עד דסליק ברעותא למברי עלמא והוה רשים ובני ולא קיימא עד דאתעטף בעטופא חד דזיהרא וברא עלמא אות רצה ואפיק ארזין עלאין רברבין מההוא נהורא זיהרא עלאה ושוי רתיכוי על תרין ועשרין אתוון רשימין ואתגליפו בעשר אמירן ואתיישבו ההד מעצי הלבנון וכתיב ארזי לבנון אשר נטע אות רצו עשה לו המלך שלמה לו לגרמיה לו לתקוניה לו לאחזאה יקרא עלאה לו לאודעא דאיהו חד ושמיה חד כמה דאת אמר וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך אות רצז במטון דקלפוי קסטורין ידיעא נטיף לסטרא דא לעילא נטיף לימינא סטא לשמאלא נחית לתתא וכן לארבע זויין מלכו אתפרש לעילא ותתא ולארבע זויין למהוי חד נהרא עלאה אות רצח נחית לתתא ועביד ליה ימא רבא כמה דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא דהא הוא כניש כלא ושאיב ליה בגויה כמה דאת אמר אני חבצלת השרון שושנת העמקים ואין שרון אלא אתר ימא רבא דשאיב כל מימין דעלמא דאפיק ושאיב ונהיר דא בדא באורחין ידיען וכדין עלייהו כתיב בחכמה יבנה בית ועל דא בית בראשית אבל ביתא עלאה רברבא ישובא דעלמא מלך סתם ביתא תתאה אות רצט והמלך ישמח באלהים עלאה לאחדא ביה תחות רישיה ולקרבא ליה בחדוה למהוי כלא חד והמלך ישמח באלהים חידו נהורא דאפיק דנפיק בחד שבילא טמיר וגניז ועייל ביה בתרין דאינון חד ועל דא עלמא אשתכלל בקיומא שלים אות ש והמלך ישמח באלהים עלמא תתאה חדי בעלמא עלאה עמיקא חיים לכלא חיי מלכא אקרון דא עקרא דביתא ביתא דא בני ביתא דעלמא ובני עלמא ודא הוא בראשית ברא אלהים ב' ראשית ראשית חכמה כד כניש כלא לגויה ואתעביד ימא רבא לשאבא כלא אות שא ימא דקאפו מימוי שאיב כל מימין דעלמא וכניש לון לגויה ומיין אזלין ושאטין ואשתאבן ביה ודא נפיק מגו עלאה וסימניה דרזא דא מבטן מי יצא הקרח דמימוי גלידין ביה לשאבא אחרנין אות שב האי קרח ימא דקפא לא נגדין מימוי אלא בשעתא דתוקפא דדרום מטי לגביה ומקריב ליה בהדיה כדין מיא דהוו גלידין בסטרא דצפון משתרן ונגדין דהא מסטרא דצפון גלידי מיא ומסטרא דדרום משתרן ונגדין לאשקאה כל אינון חיות ברא כמה דאת אמר ישקו כל חיתו שדי וגו' ואלין אקרון הרי בתר טורין דפרודא דכלהו משתקיין כד סטרא דדרום שארי לקרבא בהדיה וכדין מיא נגדין ובחילא דא עלאה דנגיד כלא הוו ברבו בחידו אות שג כד מחשבה סליק ברעו מטמירא דכל טמירין מטי מגויה חד נהר וכד מתקרבין דא בדא בחד שביל דלא ידיע לעילא ותתא והכא הוא ראשיתא דכלא וב' מלך סתם מהאי ראשיתא אשתכלל ודמי דא לדא אות שד ברא אלהים את השמים ואפיק קול מגויה ודא אקרי קול השופר והיינו ברא אלהים את השמים דאיהו קול השופר ושמים שליטין בחיי המלך עלאה על ארעא וסימניך בן ישי חי על האדמה דחיים תליין בבן ישי ובהו שליט בכלא וארעא מיניה אתזנת ההד ואת הארץ ואו דאתוסף לשלטאה במזוני על ארעא אות שה את לעילא והוא חילא דכללא דעשרין ותרין אתוון דאפיק את א' ת' אלהים דא ויהיב לשמים כמה דאת אמר בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו והיינו את השמים לאכללא דא בדא ולחברא לון דא בדא לאתקיימא כחדא באינון חיי מלכא מלך סתם לאתזנא מניה שמים ואת הארץ חבורא דדכר ונוקבא דאתגליפו באתוון רשימין וחיי מלכא דאתנגידו מן שמיא דשמים נגדין לון לקיימא ארעא וכל אכלוסין דילה אות שו ורזא דאלהים עלאה עבד שמים וארץ לקיומא ואפיק לון כחדא בחילא דלעילא ראשיתא דכלא כגוונא דא רזא עלאה נחית לתתא והאי בתראה עביד שמים וארץ לתתא אות שז ורזא דכלא ב' תרין עלמין נינהו ובראו עלמין דא עלמא עלאה ודא עלמא תתאה דא כגוונא דדא דא ברא שמים וארץ ודא ברא שמים וארץ ועל דא ב' תרין עלמין נינהו דא אפיק תרין עלמין ודא אפיק תרין עלמין וכלא בחילא דראשית עלאה אות שח נחית עלאה בתתאה ואתמלייא בארח דחד דרגא דשרי עלה כגוונא דההוא שביל סתים וטמיר וגניז לעילא בר דחד שביל דקיק וחד ארח ההוא דלתתא ארח כמה דאת אמר וארח צדיקים כאור נוגה וההוא דלעילא שביל דקיק כדכתיב נתיב לא ידעו עיט ורזא דכלא הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וכתיב בים דרכך ושבילך במים רבים עלמא עלאה כד אתמליא ואתעברא כנוקבא דמתעברא מן דכורא אפיקת תרין בנין כחד דכר ונוקבא ואינון שמים וארץ כגוונא עלאה אות שט ממימוי דשמיא אתזן ארעא ומימוי אשתדן בגווה אלא דעלאי דכר ותתאי נוקבא ותתאי מן דכורא אתזנו ומיין תתאין קראן לעלאין כנוקבא דפתיחא לדכורא ושדת מיא לקבל מיא דדכורא למעבד זרעא ונוקבא מן דכורא אתזנת הדא הוא דכתיב ואת הארץ בתוספת ויו כמה דאתמר אות שי כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו' אתוון אתחקקו בעובדא דכלא בעובדא עלאה ובעובדא דתתאה לבתר אתרשימו אתוון ואתחקקו בקרא ב' בראשית ברא א' אלהים את ב' ראשית ברא ודאי כמה דאתמר בית ברא ודאי בחילא עלאה ב' נוקבא א' דכר כמה דב' ברא ודאי בחילא דלעילא הכי א' אפיק אתוון השמים כללא דעשרין ותרין אתוון ה' אפיק שמים למיהב ליה חיין ולאשרשא ליה אות שיא ואת הארץ ו' אפיק הארץ למיהב לה מזונא ולאתקנא לה ולמיהב לה ספוקא דאתחזי לה ואת הארץ דנטיל ואו את כללא דעשרין ותרין אתוון ומתזן ארעא וארעא כליל לון לגווה כמה דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים והיינו רזא ואת הארץ דכניש כלא לגווה וקבלית לון הארץ נטלא הארץ ואת דא שמים וארץ כחדא את השמים רזא דשמים וארץ כחדא אות שיב וקבילת לון לאתזנא מטון מלה בקולפוי שכיחי קוסטרא דקוטרא בארעא שכיח כד אשא דמלהטא נגיד ואתער משמאלא אחיד בה וסלקא תננא כמה דאת אמר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש דא אשא ודא תננא וכתיב ואת ההר עשן מגו דאשא כד נחית אחידן דא בדא תננא באשא וכדין בסטר שמאלא קיימא כלא והיינו רזא אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים בחילא דימינא לעילא כי האי גוונא אתעבידו שמיא דאיהו דכר ודכר מסטרא דימינא קא אתי ונוקבא מסטרא דשמאלא אות שיג שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה עד הכא אסתלקו מלין דלא לשאלא כדלעילא דחכמה אשתכליל מאין ולא קיימא לשאלא דסתים ועמיק לית דיקום ביה כיון דאתפשט נהורא עמיקא נהוריה קיימא בשאלתא אעג דאיהו סתים מכלא דלתתא וקראן ליה על פום שאילתא מי מי ברא אלה אות שיד והיינו רזא דקאמרן מבטן מי יצא הקרח מבטן מי ודאי ההוא דקיימא לשאלתא ולית לשאלא מה לעילא מה לתתא אלא לשאלא אתר דנפקן למנדע ולא למנדע ליה דהא לא יכלין אלא קיימא לשאלתא ולא למנדע ביה אות שטו בראשית ב' ראשית ראשית מאמר הוא או נימא דבראשית איהו מאמר אלא עד לא נפיק ואתפשט חיליה וכלא סתים ביה בראשית איהו ומאמר איהו כיון דנפיק ואתפשט מניה חילין ראשית אקרי והוא מאמר בלחודוי מי שאילתא ההוא דברא אלה לבתר כד אתפשט ואשתכלל אתעביד ים וברא לתתא וכלא עביד כההוא גוונא ממש דלעילא דא לקבל דא ודא כגוונא דדא ותרוייהו ב' אות שטז כתיב עד שהמלך במסבו במסבו לאתיישבא במלכו תתאה ברזא דההוא חברותא ותפנוקא דההוא חביבותא דבעדן עלאה בההוא שביל דסתים וגניז ולא אתידע ואתמליא מניה ונפקא בנחלין ידיען נרדי נתן ריחו דא מלכא תתאה דברא עלמא לתתא כגוונא דלעילא וסליק ריחא טבא עלאה לשלטאה ולמעבד ויכיל ושליט ונהיר בנהורא עלאה אות שיז בתרין גוונין אתברי עלמא בימינא ובשמאלא בשיתא יומין עלאין שיתא יומין אתעבידו לאנהרא כמה דאת אמר כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ ואלין כרון ארחין ועבדו שיתין נוקבין לתהומא רבא ואינון שיתין נוקבין לאעלאה מיא דנחלי גו תהומא ועל דא השיתין מששת ימי בראשית נבראו ואינון הוו שלמא דעלמא מאמר והארץ היתה תהו אות שיח והארץ היתה תהו ובהו סוספיתא דקמרי גו קולטוי דהוה בקדמיתא ולא אתקיימא היתה כבר ולבתר אתקיימת בארבעין ותרין אתוון אתגליף עלמא ואתקיימת וכלהו עטורא דשמא קדישא אות שיט כד מצטרפין סלקין אתוון לעילא ונחתין לתתא מתעטרן בעטרין בארבע סטרי עלמא ויכיל עלמא לאתקיימא ואלין מתקיימין בעובדוי דעלמא טופסרא דקילטא בהני שכיחי בחותמא דגושפנקא עאלו ונפקו את ואת ואתברי עלמא עאלו גו חותמא ואצטרפו ואתקיים עלמא אות שכ בקולפי דחויא רברבא מחו ועאלו תחות נוקבי דעפרא אלף וחמש מאה אמין לבתר תהומא רבא הוה סליק בחשוכא וחשוכא חפי כלא עד דנפק נהורא ובקע בחשוכא ונפק ואתנהיר דכתיב מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות אות שכא מיא אתקלו בתיקלא אלף וחמש מאה באצבען תלת נטיפו גו תיקלא פלגו מנייהו לקיומא ופלגו דעאלו לתתא אלין סלקין ואלין נחתין כיון דסליקו בסליקו דידא קאים תיקלא באורח מישר ולא סטא לימינא ולשמאלא ההד מי מדד בשעלו מים וגו' אות שכב כלא הוה ביה בארעא סתים ולא אתגלייא וחילא ותקפא ומיא גלידין בגוה ולא נגידו ולא אתפשטו עד דאנהיר עלה נהורא דלעילא ונהורא מחאת בקולטוי ואשתריאו חילהא ההד ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור דא הוא אור קדמאה עלאה דהוה מקדמת דנא אות שכג ומהכא נפקו כל חילין ותוקפין וארעא אתבסמת ואפיקת חילהא לבתר כיון דנהיר ונחית הוה אסתלק נהוריה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא כד אסתכל בחייבי עלמא אתגניז ואתטמיר ולא נפיק אלא בשבילוי סתימין דלא אתגליין מאמר ג' אתוון טו"ב אות שכד וירא אלהים את האור כי טוב תנן כל חלמא דקיימא בקיומא דכי טוב שלמא הוא לעילא ותתא חמא אתוון כפום ארחוי כל חד וחד חמא ט' טב ליה טב לחלמיה דהא אורייתא פתח ביה כי טוב נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא ט' טב טוב הוא טב נהירו באשלמותא אות שכה ט' תשיעאה דכלא את דאתנהיר מעלאה ראשיתא ואתכליל ביה ואתעביד בסתימו דנקודה רזא די' דהיא נקודא חדא ו' מחיליה נפיק ביה אתעביד שמים כד אסתיים בנקודא חד ואתגניז גו אתנהרא ב' מניה נפקו עלאה ותתאה עלאה טמירא תתאה אתגלייא ברזא דתרין וקיימא בחילא דלעילא אות שכו ודא הוא טוב אלין תלת אתוון טוב אתכלילו לבתר לצדיקא דעלמא דכליל כלא לעילא ותתא כמה דאת אמר אמרו צדיק כי טוב בגין דנהירו עלאה כלילא ביה דכתיב טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו לכל כתיב דא סתמא דמלה בגין לאנהרא יומא חד דנהיר לכלא עלאה על כלא עד כאן סתימא דמלין מאמר תקון פב"פ דזו"ן אות שכז בראשית ברא אלהים רזא דראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה דא חכמה עלאה דאיהי ראשית ב' ביתא דעלמא לאתשקאה מההוא נהר דעייל ביה רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונהר דאכניש כלא מעומקא עלאה ולא פסקי מימוי לעלמין לאשקאה לגנתא אות שכח וההוא עומקא עלאה בית ראשון בראשית אסתיימו ביה אתוון בחד שביל דקיק דגניז בגויה ומגו ההוא עומקא נפקו תרין חילין דכתיב את השמים שמים לא כתיב אלא השמים מגו ההוא עומקא דסתים מכלא ואת הארץ סתימא דא אפיק להאי ארץ אות שכט אבל בכללא דשמים הוה ונפקו כחדא מתדבקא בסטרוי דא בדא כד אתנהיר ראשיתא דכלא שמים נטלו לה ואותיבו לה באתרה דכתיב ואת הארץ ואת כללא דאתוון דאינון את אות של כד אתהדרת ארעא למיתב באתרה ואתפרש מסטרוי דשמים הות תוהה ובוהה לאתדבקא בשמים כחדא בקדמיתא בגין דחמת לשמים נהירין והיא אתחשכת עד דנהורא עלאה נפק עלה ואנהיר לה ותבת באתרה לאסתכלא בשמיא אפין באפין וכדין אתתקנת ארעא ואתבסמת אות שלא נפק נהורא בסטר ימינא וחשוכא בסטר שמאלא ואפריש לון לבתר בגין לאתכללא דא בדא ההד ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ואי תימא הוה הבדלה ממש לא אלא יום אתי מסטרא דנהורא דאיהו ימינא ולילה מסטרא דחשוכא דאיהו שמאלא וכד נפקו כחדא אפריש לון והבדלה הוה מסטרוי לאסתכלא אפין באפין ולאתדבקא דא בדא למהוו כלא חד אות שלב ואיהו אקרי יום וקרי ליה יום ואיהי קרי לילה כמה דאת אמר ויקרא אלהים לאור יום וגו' מהו ולחשך דא חשך דאחיד ללילה דלית לה נהורא מגרמה ואעג דאתא מסטרא דאשא דאיהי חשך אבל חשך עד דאתנהיר מסטרא דיום יום נהיר ללילה ולילה לא נהיר עד זמנא דכתיב ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה מאמר ה' על המים אות שלג רבי אלעזר קפץ בקדמיתא ודרש קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים קול יהוה דא קול עלאה דממנא על המים דנגדין מדרגא לדרגא עד דמתכנשי לאתר חד בכנופיא חדא ההוא קול עלאה משדר לאינון מיין בארחייהו כל חד וחד כפום ארחיה כהאי גננא דממנא על מיא לשדר לון לכל אתר ואתר כדחזי ליה כך קול יהוה ממנא על מיא אות שלד אל הכבוד הרעים כמה דאת אמר ורעם גבורותיו מי יתבונן דא סטרא דאתיא מן גבורה ונפקא מניה דבר אחר אל הכבוד הרעים דא ימינא דנפקא מניה שמאלא יהוה על מים רבים על מים רבים על ההוא עומקא סתימאה דנפיק מניה כמה דאת אמר ושבילך במים רבים מאמר לעומת המסגרת אות שלה רבי שמעון פריש פלוגתא ואמר פתח קרא ואמר כתיב לעמת המסגרת תהיין הטבעות בתים לבדים מאן ההוא מסגרת דא הוא אתר סגיר דלא פתיחא בר בשביל חד דקיק דאתיידע בגניזו לגביה ובגיניה אתמלי ורשים תרעין לאדלקא בוצינין ובגין דאיהו אתר גניז וסתים אקרי מסגרת ודא הוא עלמא דאתי וההוא עלמא דאתי אתקרי מסגרת אות שלו תהיין הטבעות אלין עזקאן עלאין דאתאחדן דא בדא מיא מרוחא ורוחא מאשא ואשא ממיא כלהון אתאחדן דא בדא ונפקן דא מן דא בהני עזקאן וכלהון מסתכלן לגבי ההוא מסגרת דביה מתאחד לההוא נהרא עלאה לאשקאה לון ואתאחדן ביה אות שלז בתים לבדים הני עזקאן עלאין אינון בתים ואתרין לבדים דאינון רתיכין דלתתא בגין דדא אתי מסטרא דאשא ודא מסטרא דמיא ודא מסטרא דרוחא וכן כלהו בגין למהוי רתיכא לארונא ועל דא מאן דמקרב יקרב באלין בדים ולא במה דלגו לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב בר אינון דאתחזון לשמשא לגו לון אתיהיב רשותא לאעלאה לשמשא ולקרבא ועל דא כתיב והזר הקרב יומת מאמר ב' ראשית אות שלח בית דבראשית רברבא רבי יוסי שאיל ליה ואמר האי שיתא יומי בראשית דקא תנינן מאן אינון אמר ליה היינו דכתיב ארזי לבנון אשר נטע כמה דאלין ארזין נפקין מן לבנון הכי נמי אינון שיתא יומין נפקין מן בראשית אות שלט ואלין שיתא יומין עלאין קרא פריש לון דכתיב לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת וגו' כי כל דא צדיק בשמים דא תפארת ובארץ דא כנסת ישראל כתרגומו די אחיד בשמיא ובארעא כלומר דיסודא דעלמא דאקרי כל איהו אחיד בתפארת דאקרי שמים ובארץ דאקרי כנסת ישראל אות שמ ועל דא בראשית ב' ראשית בגין דאיהי תניינא לחושבנא ואקרי ראשית בגין דהאי כתרא עלאה טמירא היא קדמאה ועל דלא עייל בחושבנא תניינא הוי ראשית בגין דא ב' ראשית ועוד כמה דחכמה עלאה איהי ראשית חכמה תתאה ראשית נמי הויא ועל דא לית לאפרשא ב' מן ראשית אות שמא בראשית מאמר קרינן ליה והכי הוא ושיתא יומין נפקין מניה ואתכלילן ביה ואלין אקרון כגוונא דאלין אחרנין אות שמב ברא אלהים ההד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן מאי להשקות את הגן לאשקאה ולקיימא ליה ולאסתכלא ביה בכל מה דאצטריך אלהים אלהים חיים דמשמע בראשית ברא אלהים ודאי על ידא דההוא נהרא בגין לאפקא כלא ולאשקאה כלא אות שמג את השמים חבורא דכר ונוקבא כדקא חזי לבתר האי ביה אתברי עלמא לתתא ביה יהיב חילא לכלא את השמים דמשמע דשמים אפיקו את בחילא דרזא דאלהים חיים בתר דראשית אפיק ליה אות שמד כיון דהאי אפיק כלא וכלא אתיישב בדוכתיה כחד עזקא דא בתרייתא אתעבידת ראשית ובהאי ראשית אפיק נהורין עלאין ושרי נהרא ושרי מיא לנגדא לקבלא לתתא ועל דא בראשית ודאי ברא אלהים ביה ברא עלמא תתאה ביה אפיק נהורין ביה יהיב חילא לכלא אות שמה רבי יהודה אמר על דא כתיב היתפאר הגרזן על החוצב בו שבחא דמאן לאו דאומנא הוא כך בהאי ראשית ברא אלהים עלאה את השמים שבחא דמאן דאלהים הוא אות שמו אמר רבי יוסי האי דכתיב אשר לו אלהים קרובים אליו קרובים קרוב מבעי ליה אלא אלהים עלאה אלהים דפחד יצחק אלהים בתראה ובגיני כך קרובים וגבורות סגיאין אינון דנפקין מחד וכלהו חד אות שמז בראשית ברא רמז לכתר חכמה אלהים רומז לבינה את רומז לגדולה וגבורה השמים דא הוא תת ואת רומז לנצח הוד יסוד הארץ רומז למלכות מאמר אור הגנוז אות שמח ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור ודא איהו נהורא דברא קבה בקדמיתא והוא נהורא דעינא והוא נהורא דאחזי קבה לאדם קדמאה והוי חזי ביה מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא והוא נהורא דאחזי קבה לדוד והוה משבח ואמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך והוא נהורא דאחזי קבה למשה וחמא ביה מגלעד ועד דן אות שמט ובשעתא דחמא קבה דיקומון תלתא דרין חייבין ואינון דרא דאנוש ודרא דטופנא ודרא דפלגה בגין דלא ישתמשון ביה ויהב יתיה קבה למשה ואשתמש ביה תלת ירחין דאשתארון ליה מיומי עבורא דיליה כמה דאת אמר ותצפנהו שלשה ירחים אות שנ ובתר תלת ירחין עאל קמי פרעה נטל ליה קבה מניה עד דקאים על טורא דסיני לקבלא אורייתא והדר ליה ההוא נהורא ואשתמש ביה כל יומוי ולא יכלו בני ישראל למקרב בהדיה עד דיהב מסוה על אנפוי כמה דאת אמר וייראו מגשת אליו ואתעטף ביה כטלית ההד עוטה אור כשלמה אות שנא יהי אור ויהי אור כל מה דאתמר ביה ויהי הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי אמר רבי יצחק אור דברא קבה בעובדא דבראשית הוה סליק נהוריה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא ואתגניז אות שנב מאי טעמא אתגניז בגין דלא יתהנון מניה חייבי עלמא ועלמין לא יתהנון בגיניהון והוא טמיר לצדיקיא לצדיק דיקא דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה וכדין יתבסמון עלמין ויהון כלא חד ועד יומא דיהא עלמא דאתי הוא טמיר וגניז אות שנג ההוא נהורא נפק מגו חשוכא דאתגלפא בקלפוי דטמירא דכלא עד דמההוא נהורא דאתגניז אתגליף בשביל חד טמירא לחשוכא דלתתא ונהורא שארי ביה מאן חשוכא דלתתא ההוא דאקרי לילה דכתיב ביה ולחשך קרא לילה אות שנד ועל דא תנינן מאי דכתיב מגלה עמוקות מני חשך רבי יוסי אומר אי תימא מחשך סתים אתגליין הא חזינן דטמירין אינון כל אינון כתרין עלאין וקרינן עמוקות מהו מגלה אלא כל אינון טמירין עלאין לא אתגליין אלא מגו ההוא חשוכא דאיהו ברזא דליליא תא חזי כל אינון עמיקין סתימין דנפקי מגו מחשבה וקלא נטיל לון לא אתגליין עד דמלה מגלה לון מאן מלה היינו דבור אות שנה והאי דבור אקרי שבת ובגין דשבת אקרי דבור דבור דחול אסור בשבת בגין דדבור דא בעיא לשלטאה ולא אחרא והאי דבור דאיהו אתי מסטרא דחשך מגלה עמוקות מגויה ומשמע מני חשך ההוא דאתי מסטרא דחשך דכתיב מני דייקא אות שנו אמר רבי יצחק אי הכי מאי דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך אל אור אפיק יום וחשך אפיק לילה לבתר חבר לון כחדא והוו חד דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דלילה ויום אקרון חד והאי דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך דא בזמנא דגלותא דאשתכח פרודא אות שנז אר יצחק עד הכא דכורא באור ונוקבא בחשוכא לבתר מתחברן כחדא למהוי חד במאי אתפרשאן לאשתמודעא בין נהורא ובין חשוכא מתפרשן דרגין ותרוייהו כחד הוו דהא לית נהורא אלא בחשוכא ולית חשוכא אלא בנהורא ואעג דאינון חד אתפרשן בגוונין ועם כל דא אינון חד דכתיב יום אחד מאמר אם לא בריתי יומם ולילה אות שנח רבי שמעון אמר על ברית עלמא אתברי ואתקיים דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי מאן ברית דא צדיק יסודא דעלמא דאיהו רזא דזכור ועל דא עלמא קיימא בברית יומם ולילה כחדא דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי חקות שמים דנגדין ונפקין מעדן עלאה אות שנט פתח ואמר מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה וגו' מקול מחצצים דא קול יעקב מחצצים כמה דאת אמר איש הבינים בין משאבים דאיהו יתיב בין אינון דשאבין מיא מלעילא והוא נטיל בתרין סטרין וכליל להון בגויה אות שס שם יתנו צדקות יהוה תמן הוא אתר מהימנותא לאתדבקא שם יתנו צדקות יהוה תמן ינקין צדקות יהוה ושאבין צדקות פרזונו דא צדיק דעלמא דאיהו קיים וקדיש ואיהו שאיב ונטיל כלא ומפזר לגבי ימא רבא אינון מיין עלאין בישראל דישראל ירתו קיים דא ויהביה לון קבה ירותת עלמין אות שסא כיון דישראל שבקו ליה דהוו גזרין ולא פרעין מה כתיב אז ירדו לשערים עם יהוה ירדו לשערים אינון שערי צדק הוו יתבין לתרעי ולא עאלין לגו ובההוא זמנא כתיב ויעזבו את יהוה וגו' עד דאתת דבורה ונדיבת לון בהאי כמה דכתיב בפרוע פרעות בישראל וגו' אות שסב ועל דא כתיב חדלו פרזון בישראל חדלו פרזון דא הוא פרזונו דקא אמרן חדלו פרזון קיים קדישא דלא אתפרעון עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל מאי אם אלא אנא נחתית מיין עלאין מעילא לקיימא עלמין בישראל סתם לעילא ותתא לאחזאה דעלמא לא אתקיים אלא על קיימא דא ורזא דכלא וצדיק יסוד עולם כתיב אות שסג תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא עאל בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין כדין כלא חד הדא הוא דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד יום דערב ובקר כליל כחדא היינו רזא דברית יומם ולילה וביה כלא חד אות שסד תנינן מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל בגין דתרין דרגין אינון מילה ופריעה זכור ושמור צדיק וצדק דכר ונוקבא אות ברית דא יוסף וברית דא רחל ואצטריך לחברא לון ובמה מחבר לון כד איהו גזיר ופריע ומאן דגזיר ולא פריע כאלו עבדו בינייהו פרודא מאמר רקיע המבדיל והמחבר אות שסה ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים רבי יהודה אמר שבעה רקיעים אינון לעילא וכלהו קיימי בקדושתא עלאה ושמא קדישא בהו אשתכלל ודא רקיעא הוא באמצעות מיא אות שסו דא רקיע קיימא על גבי חיוותא אחרנין ואיהו אפריש בין מיין עלאין למיין תתאין ומיין תתאין קראן לעלאין ומהאי רקיע שתאן לון דא הוא דאפריש בינייהו בגין דכלהו מיא ביה כלילן ולבתר נחית לון להני חיוותא ושאבין מתמן אות שסז כתיב גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום גן נעול דכלא אסתים ביה דכלא אתכליל ביה גל נעול דההוא נהר נגיד ונפיק ועייל ביה וכליל ולא אפיק וקרשי מיא ביה וקיימי מאי טעמא בגין דרוח צפון נשיב באינון מיא ואתקרישו ולא נפקי לבר עד דאתעביד קרח ואלמלא סטרא דדרום דאקיש תקפיה דהאי קרח לא נפקי מניה מיא לעלמין אות שסח וחיזו דההוא רקיעא עלאה כחיזו דהאי קרח דמתקרשא ומכניש בגויה כל אינון מיין כך ההוא עלאה דעליה כניש כל אינון מיין ואפריש בין מיין עלאין למיין תתאין והאי דאמרן יהי רקיע בתוך המים במציעות לאו הכי אלא יהי כתיב ההוא דהוי מניה במציעות מיא הוי ואיהו לעיל דקיימא על רישי דחיוותא מאמר מיין אעדו ואולידו חשוכא אות שסט אר יצחק אית קרומא במציעות מעוי דבר נש דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיב מעילא ויהיב לתתא כך כגוונא דא רקיע איהו באמצעיתא וקיימא על אינון חיותא דלתתא ואיהו אפריש בין מיין עלאין לתתאין תא חזי אינון מיין אעדו ואולידו חשוכא ועל רזא דא כתיב והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים אות שע רבי אבא פתח המקרה במים עליותיו וגו' במים אלין מיין עלאין דכלא דבהו תקין ביתא כמה דאת אמר בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן אות שעא השם עבים רכובו רבי ייסא סבא פליג עבים עב ים עב דאיהו חשך שמאלא דקיימא על ים דא המהלך על כנפי רוח דא רוחא דמקדשא עלאה ורזא דא שנים כרובים זהב כתיב וירכב על כרוב ויעוף וידא על כנפי רוח וירכב על כרוב חד לבתר אתגלי על כנפי רוח ועד דהאי אתער לא אתגלי בהאי אות שעב רבי יוסי אמר כתיב ומים תכן במדה במדה ממש אתקין להו כד מטון לגווה ואינון תקונא דעלמא כד מטו מסטרא דגבורה אמר רבי אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מרחשן שפוון דחכימין ולא אמרין מידי בגין דלא יתענשון אות שעג רבי אלעזר אמר את קדמאה דאתוון הוה שטיא על אנפוי דקיטרא דכיא ואתעטר מלרע ומלעילא וסליק ונחית ומיא מתגלפי בגלופייהו ומתיישבן בדוכתייהו ואתכלילו חד בחד וכן אתוון כלהו כלילן דא בדא ומתעטרן דא בדא עד דאתבני עלייהו בניינא ויסודא אות שעד וכד אתבניאו כלהו ואתעטרו הוו מיין עלאין מתערבין במיין תתאין ואפיקו ביתא דעלמא ועל דא ב' אתחזי ברישא ומיין סלקין ונחתין עד דהאי רקיע הוה ואפריש לון ומחלוקת הוה בשני דביה אתברי גיהנם דאיהו נורא דדליק כמה דאת אמר אש אוכלה הוא וזמין לאשראה על רישייהו דחייביא אות שעה אר יהודה מהכא כל מחלוקת דאיהו לשם שמים סופה להתקיים דהא הכא מחלוקת דאיהו לשם שמים הוה ושמים בהאי אתקיים לבתר דא דכתיב ויקרא אלהים לרקיע שמים וגו' בקטפירא דעיליתא בקסטייהו שכיחי ואתקיימו דהא תנינן כתיב והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים דייקא דהא איהו רקיע דמפרש בגו באמצעיתא אות שעו תא חזי כתיב לבתר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד מתחת השמים ממש אל מקום אחד לאתר דאקרי אחד ואיהו ים תתאה דהא איהו אשלים לאחד ובלא איהו לא אקרי אחד ומשמע דכתיב יקוו דביה מתכנשין כלהו מיא כמה דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים וגו' אות שעז רבי ייסא אמר אל מקום אחד דא איהו אתר דכתיב ביה וברית שלומי לא תמוט דהא איהו נטיל כלא ושדי בימא וביה אתתקנת ארעא דכתיב ותראה היבשה דא הוא ארץ כמה דאת אמר ויקרא אלהים ליבשה ארץ אות שעח אמאי אקרי יבשה אמר רבי יצחק היינו דכתיב לחם עוני לחם עני כתיב ובגין דאיהו לחם עני אקרי יבשה ושאיב בגווה כל מימין דעלמא ואיהי יבשה הוי עד דאתר דא אמלי לה וכדין נגדין מיא אורח דאינון מקורות אות שעט ולמקוה המים קרא ימים דא הוא בית כנישות מיין דלעילא דתמן מתכנשין כל מיא ומתמן נגדין ונפקין אר חייא מקוה המים דא צדיק דכד מטא למקוה המים כתיב וירא אלהים כי טוב וכתיב אמרו צדיק כי טוב רבי יוסי אמר ישראל מקוה איהו דכתיב מקוה ישראל יהוה אות שפ רבי חייא אמר דא צדיק היינו דכתיב קרא ימים בגין דנחלין ומבועין ונהרין כולהו נטיל לון ואיהו מקורא דכלא ואיהו נטיל כלא בגיני כך ימים ועל דא וירא אלהים כי טוב וכתיב אמרו צדיק כי טוב אות שפא ובגין דאתרשים איהו אפריש בין יומא קדמאה לתליתאה ולא אתמר כי טוב בגווייהו דהא ביומא תליתאה עבדת ארעא איבין מחילא דהאי צדיק דכתיב ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי מאי עץ פרי דא עץ הדעת טוב ורע דאיהו עביד איבין ופרין עושה פרי דא צדיק יסוד דעלמא אות שפב למינו דכל בני נשא דאית לון רוחא קדישא דאיהו איבא דההוא אילנא רשים בהו רשימא למינו ומאי איהו ברית קדש ברית שלום ובני מהימנותא למינו למינו עאלין ולא מתפרשן מניה וצדיק עושה פרי הוא וההוא אילנא אתעברת ואפיקת ההוא פרי למינו למינו דההוא עושה פרי דיהוי כוותיה אות שפג זכאה חולקיה מאן דדמי לאמיה ולאבוי ועל כן רשימא קדישא ביומא תמינאה בגין דידמי לאמיה וכד אתפרעת ואתגלייא רשימא קדישא בגין דידמי לאבוי ועל דא עץ פרי דא אמא עושה פרי דא ברית קדש אבוי למינו דידמי ליה ואתרשים ביה אות שפד אשר זרעו בו על הארץ זרעו בו זרע בו מבעי ליה מאי זרעו בו אלא זרע ואו בו על הארץ הכי הוא ודאי דהא ההוא זרעא אשדי על ארעא זכאה חולקיהון דישראל דאינון קדישין ודמיין לקדישין ועל דא ודאי כתיב ועמך כלם צדיקים כלם צדיקים ודאי דהא מהני נפקו ולהני דמיין זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי אות שפה אמר רבי חייא כתיב עושה ארץ בכחו מאי עושה ארץ דא קבה לעילא בכחו דא צדיק מכין תבל בחכמתו תבל דא ארץ דלתתא בחכמתו דא צדק דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק עושה ארץ דא קבה דהוא מתקין ארעא ומתקין ארחוי ובמה בכחו כדקאמרן אות שפו רבי יהודה אמר באתוון גליפן דרבי אלעזר אית קוטרי דאתוון כב קטירין כחדא תרין אתוון דא סליק ודא נחית ודסליק נחית ודנחית סליק וסימן דא אך בך אל אות שפז רבי יוסי אמר טיפסא דשיקלא באמצעיתא קיימא וסימן במדה במשקל וגו' משקל לישן דקיימא באמצעיתא ורזא דא שקל הקדש כתיב ומאזנים ביה קיימן ואתקלו מאן מאזנים כמה דאת אמר מאזני צדק וכלהו קיימין במשקל בשקל הקדש רבי יהודה אמר בשקל הקדש דא רוח הקדש מאמר אם לא בריתי יומם ולילה אות שפח אמר רבי יצחק כתיב בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם בדבר יהוה שמים נעשו אלין שמיא דלתתא דאתעבידו בדבר שמים דלעילא ברוח דאפיק קלא עד דמטי לההוא נהר דנגיד ונפיק ולא פסקין מימוי לעלמין וברוח פיו כל צבאם כלהו תתאי קיימין ברוח דאיהו דכר אות שפט משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ משקה הרים מעליותיו מאן עליותיו כדקאמרן דכתיב המקרה במים עליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ רזא דההוא נהר דנגיד ונפיק לתתא ההד עושה פרי אשר זרעו בו וגו' והא אתמר מאמר יהי מארת אות שצ יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ יהי מארת חסר רבי חזקיה אמר מארת דשריא ביה תוקפא דדינא קילטא דדינא רבי יוסי אמר יהי מארת לתתא איהי סיהרא דבה תליא אסכרה לרביי עלמא ובה תליא מארת בגין דאיהי נהורא זוטרא מכל נהורין וזמנין דאתחשכא ולא מקבלא נהורא אות שצא ברקיע השמים דא הוא רקיעא דאיהו כללא דכלהו בגין דנטיל כל נהורין והוא נהיר להאי נהורא דלא נהרא והיא תליא ביה בגין דאתדבק בה ההוא מארה וביה תליין לתתא כל אינון זיינין אחרנין בגין זעירו דנהורא אות שצב רבי יצחק אמר ואפיק האי רקיעא דלא נהיר וקרינן ליה מלכות שמים וארץ ישראל וארץ החיים השמים איהו האי רקיע בגיני כך יהי מארת חסר ו' מאי טעמא דהא בלא ואו מותא הוא בעלמא אות שצג יהי מארת כלא ביה תליא לאכללא לילית בעלמא כתיב קטן וגדול שם הוא וכתיב כי אם שם אדיר יהוה לנו ועל דא כתיב אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח אות שצד רבי אלעזר אמר יהי מארת אספקלריאה דלא נהרא מגרמה אלא על ידא דנהורין עלאין דנהרין לה כעששיתא דלקטא נהורא דנהיר כתיב הנה ארון הברית אדון כל הארץ הנה ארון דא אספקלריאה דלא נהרא הברית אספקלריאה דנהרא הנה ארון דא היא מארת ארון תיבותא לאעלאה בגויה תורה שבכתב הברית דא שמשא דנהיר לה ואיהי ברית בהדיה ארון הברית דייקא אדון כל הארץ הברית דאיהו אדון כל הארץ אות שצה ובגין דהאי ארון איהו אדון בגין שמשא דנהיר לה ונהיר לכל עלמא הכי אתקרי ומניה נקטא שמא ואתקרי האי ארון אדון ברזא דאלף דלת נון יוד כמה דאמרינן צדיק וצדק כך אדון אדני דא בדא תליין אות שצו תא חזי ככבים ומזלות בברית קיימין דאיהו רקיע השמים דרשימין ביה וגליפין ביה ככבים ומזלות וביה תליין לאנהרא רבי ייסא סבא הוה אמר הכי יהי מארת דתלייא ברקיע השמים ודא סיהרא דתלייא ביה כיון דכתיב והיו למאורות הא שמשא ולמועדים דהא זמנייא וחגין וירחין ושבתי בהו תליאן והוו אות שצז וכלא בעבידתא קדמאה עלאה דשמיה קדישא אתאחיד ביה ואיהו הוא כלא שבעה כוכבי אינון לקבל שבעה רקיעין וכלהו מדברי עלמא ועלמא עלאה עלייהו ותרין עלמין נינהו עלמא עלאה ועלמא תתאה תתאה כגוונא דלעילא דכתיב מן העולם ועד העולם מלך עלאה ומלך תתאה אות שצח כתיב יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלוך לעולם ועד יהוה מלך לעילא יהוה מלך באמצעיתא יהוה ימלוך לתתא רבי אחא אמר יהוה מלך דא עלמא עלאה דאיהו עלמא דאתי יהוה מלך דא תפארת ישראל יהוה ימלוך דא ארון הברית אות שצט אתא זמנא אחרא דוד ואהדר לון מתתא לעילא ואמר יהוה מלך עולם ועד יהוה מלך לתתא עולם באמצעיתא ועד לעילא דתמן ויעודא וקיומא ואשלימותא דכלא מלך לעילא ימלוך לתתא אות ת רבי אבא אמר כל הני מאורות כלהו מתחברן ברקיע השמים להאיר על הארץ לאנהרא על ארעא מאן הוא רקיעא דנהיר על ארעא הוי אימא דא נהר דנגיד ונפיק מעדן דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תא חזי אות תא כיון דסיהרא שלטא ואתנהיר מההוא נהרא דנגיד ונפיק כל אינון שמיא דלתתא וחיליהון כלהון אתוספן נהורא וככביא דממנן על ארעא כלהו שלטין ומגדלין צמחים ואילנין ועלמא אתרבי בכלהו ואפילו מיא ונוני ימא כלהו ברבו יתיר וכמה גרדיני נימוסין שאטן בעלמא בגין דכלהו בחדוה ברבו חילא כד חדוה הוא בבי מלכא אפילו אינון מבי תרעי ואפילו אינון מדבי טרנשי כלהו חדן ושטאן בעלמא ורביי דעלמא בעיין לאסתמרא אות תב רבי אחא אמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וכד כלהון קיימין ביה כדין חדוותא דא עם דא כדין סיהרא אזעירת נהורא מקמי שמשא וכל מה דנטיל בגין לאנהרא לה ההד להאיר על הארץ אות תג רב יצחק אמר כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים מאן שבעת הימים אלין אינון שבעת יומין דבראשית רבי יהודה אמר אלין אינון שבעת ימי המלואים אות תד מלואים ודאי בגין דההוא זמנא אתבסם עלמא ואתהדר באשלמותיה ולא אתפגים סיהרא בגין חויא בישא דכתיב ביה ונרגן מפריד אלוף ואימתי יהא דא בזמנא דכתיב בלע המות לנצח וכדין כתיב ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד מאמר ישרצו המים אות תה ישרצו המים שרץ נפש חיה אמר רבי אלעזר אלין מיין תתאין דרחשין זיינין כגוונא דלעילא אינון עלאי ואינון תתאי רבי חייא אמר עלאי אפיקו נפש חיה ומאי ניהו דא נפש דאדם קדמאה כמה דאת אמר ויהי האדם לנפש חיה אות תו ועוף יעופף על הארץ אלין שליחי עלאין דאתחזון לבני נשא בחיזו דבר נש משמע דכתיב יעופף על הארץ בגין דאית אחרנין דלא אתחזון אלא ברוחא ממש לפום סכלתנו דבני נשא אות תז בגיני כך לא כתיב באלין למינהו כאינון אחרנין דכתיב בהו ואת כל עוף כנף למינהו בגין דאלין לא משניין ממינייהו לעלמין כהני אחרנין דלא כתיב בהו למינהו ואי תימא אית בהו דמשניין דא מן דא הכי הוא ודאי דהא אית בהו דמשניין אלין מאלין בגיני כך כתיב ומשם יפרד מאמר ויברא אלקים את התנינים אות תח ויברא אלהים את התנינים הגדולים אלין לויתן ובת זוגו ואת כל נפש החיה הרומשת דא נפש דההיא חיה דאיהי רומשת לד' סטרי עלמא ומאן איהי חיה דאיהי רומשת הוי אימא דא לילית אות תט אשר שרצו המים למיניהם דמיין מגדלין לון דכד אתי סטרא דדרום שראן מיין ונגדין לכל סטרין וארבי ימא אזלין ועברין כמה דאת אמר שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו אות תי ואת כל עוף כנף למינהו כמה דאת אמר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר רבי יוסי אמר כלהון משית גדפין ולא משניין לעלמין ובגיני כך כתיב למינהו מאי למינהו לזיינא דלעילא ואלין טאסן ושאטן עלמא בשית וחמאן עובדין דבני נשא וסלקין לון לעילא ועל דא כתיב גם במדעך מלך אל תקלל וגו' אות תיא רבי חזקיה אמר הרומשת השורצת מבעי ליה אלא כדאמרינן רמש ליליא ועל דא בו תרמוש כל חיתו יער דכולהו שלטאן בשעתא דאיהי שלטא ופתחין שירתא בתלת סטרין דפלגו ליליא וזמרי שירתא ולא משתככי ועל אלין כתיב המזכירים את יהוה אל דמי לכם מאמר נעשה אדם אות תיב קם רבי שמעון ואמר מסתכל הוינא דכד בעא קבה למברי אדם אזדעזעו כל עלאין ותתאין ויומא שתיתאה הוה סליק בדרגוי עד דסלקא רעותא עלאה ונהיר שירותא דכל נהורין אות תיג ופתח תרעא דמזרח דהא מתמן נהורא נפיק ודרום אחמי תוקפיה דנהורא דירית מרישא ואתתקף במזרח מזרח אתקיף לצפון וצפון אתער ואתפשט וקרי בחיל סגי למערב למקרב ולאשתתפא בהדיה כדין מערב סלקא בצפון ואתקשר ביה לבתר דרום אתיא ואחיד במערב וסחרין ליה דרום וצפון דאלין גדרי גנתא כדין מזרח קריב במערב ומערב שריא בחדוה ובעאת מכלהו ואמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דלהוי כגוונא דא בארבע סטרין ועילא ותתא ומזרח אתדבק במערב ואפיק ליה ועל דא תנינן אדם מאתר דבית המקדש נפק אות תיד תו נעשה אדם קבה אמר לאלין תתאי דאתו מסטרא דלעילא רזא דשמא דא דסליק אדם אדם מרזא סתימא עלאה אדם רזא דאתוון דהא אדם כליל לעילא וכליל לתתא אדם א' לעילא לעילא ם סתימא דאיהי ם מלםרבה המשרה ד' תתאה דסתימא במערב ודא כללא דלעילא ותתא אתתקן לעילא ואתתקן לתתא אות תטו אלין אתוון כד נחתו לתתא כלהו כחדא באשלמותיה אשתכח דכר ונוקבא ונוקבא בסטרוי אתדבקת עד דאפיל עלויה שנתא ודמוך והוה רמי באתר דבי מקדשא לתתא אות תטז ונסר ליה קבה ותקין לה כמה דמתקנין לכלה ואעלה ליה הדא הוא דכתיב ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה ויקח אחת דייקא בספרי קדמאי אשכחנא דא לילית קדמיתא דהות עמיה ואתעברת מניה אות תיז ולא הות לקיבליה עזר כמה דכתיב ולאדם לא מצא עזר כנגדו מאי עזר סמך עד ההיא שעתא דכתיב לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו תא חזי אדם בתראה דכלא הוה דהכי אתחזי למיתי על עלמא שלים מאמר כי לא המטיר אות תיח תו אר שמעון כתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ וגו' וכל שיח השדה אלין אלנין רברבין דנטיעו לבתר והוו זעירין אות תיט תא חזי אדם וחוה דא בסטרא דדא אתבריאו מאי טעמא לא אתבריאו אנפין באנפין בגין דכתיב כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ וזווגא לא אשתכח בתקוניה כדקא יאות וכד אתתקן האי דלתתא ואתהדרו אנפין באנפין כדין אשתכח לעילא אות תכ מנלן מן המשכן דכתיב הוקם המשכן בגין דמשכן אחרא אתקם עמיה ועד לא אתקם לתתא לא אתקם לעילא אוף הכא כד אתתקם לתתא אתתקם לעילא ובגין דעד כען לא אתתקן לעילא לא אתבריאו אנפין באנפין וקרא אוכח דכתיב כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ובגיני כך ואדם אין דלא הוה בתקוניה אות תכא וכד אשתלימת חוה אשתלים אדם וקדם לכן לא אשתלים ורזא דא דעד כען לא אית את סמך בפרשתא ואעג דחברייא אמרו אבל סמך דא עזר ודא עזר דלעילא דאתהדר לעילא אנפין באנפין דכר ונוקבא אסתמך דא לקבל דא ודאי סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר סמוכים דא דכר ונוקבא דאינון סמוכים כחדא אות תכב כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ דהא דא בדא סמיך ועולם דא תתאה כד אתתקן ואתהדרו אנפין באנפין ואתתקנו אשתכח סמך לעילא דהא מקדמת דנא לא הוה עובדא בתקונא בגין דלא המטיר יהוה אלהים על הארץ ודא בדא תלייא אות תכג מה כתיב בתריה ואד יעלה מן הארץ דא תקונא דלתתא לבתר והשקה את כל פני האדמה ואד יעלה מן הארץ דא תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא דבר אחר מאי טעמא לא המטיר בגין דלא אשתכח תקונא דיעלה מן הארץ ועל דא מן ארעא תתאה אתער עובדא לעילא אות תכד תא חזי תננא סליק מן ארעא בקדמיתא ועננא אתער וכלא אתחבר לבתר דא בדא כגוונא דא תננא דקרבנא אתער מתתא ועביד שלימו לעילא ואתחבר כלא דא בדא ואשתלימו כגוונא דא לעילא אתערותא שרי מתתא ולבתר אשתלים כלא ואלמלא דכנסת ישראל שריא באתערותא בקדמיתא לא אתער לקבלה ההוא דלעילא ובתיאובתא דלתתא אשתלים לעילא אות תכה רבי אבא אמר אמאי כתיב ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע עץ החיים הא תנינן דמהלך חמש מאה שנין הוה וכל מימוי דבראשית מתפלגין תחותוי עץ החיים במציעות דגנתא ממש והוא נטיל כל מימוי דבראשית ומתפלגין תחותוי אות תכו דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק הוא שריא על ההוא גנתא ועייל ביה ומתמן מתפלגין מיא לכמה סטרין ונטיל כלא ההיא גנתא ולבתר נפקי מנה ומתפלגין לכמה נחלין לתתא כמה דאת אמר ישקו כל חיתו שדי כמה דנפקין מההוא עלמא עלאה ואשקי לאינון טורין עלאין דאפרסמונא דכיא לבתר כד מטאן לעץ החיים מתפלגין תחותוי בכל סטר כפום ארחוי אות תכז ועץ הדעת טוב ורע אמאי אקרי הכי דהא עץ דא לאו איהו באמצעיתא אבל עץ הדעת טוב ורע מאי הוא אלא בגין דינקא מתרין סטרין וידע לון כמאן דיניק מתקא ומרירא ובגין דינקא מתרין סטרין וידע לון ושריא בגווייהו אקרי הכי טוב ורע וכל אינון נטיעין שריין עלייהו אות תכח וביה אחידן נטיעין אחרנין עלאין ואינון אקרון ארזי לבנון מאן אינון ארזי לבנון אינון שית יומין עלאין ששת ימי בראשית דקאמרן ארזי לבנון אשר נטע נטיעות ודאי דאתקיימו לבתר אות תכט מכאן ולהלאה סמך מאי היא ויסגור בשר תחתנה בסטרוי הוה והוה דא בסטרוי דדא ודאי עקרן קבה ושתיל לון באתר אחרא ואתהדרו אנפין באנפין לקיומא כגוונא דא סמיכן עלמין עקרן קבה ושתיל לון באתר אחרא ואתקיימו בקיומא שלים אות תל ואמר רבי אבא מנלן דאדם וחוה נטיעין הוו דכתיב נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מעשה ידי דייקא דלא אשתדלו בהון בריין אחרנין וכתיב ביום נטעך תשגשגי דבההוא יומא דאתנטעו בעלמא סרחו אות תלא תנן הנטיעות כקרני חגבים הוו ונהורא דלהון דקיק ולא הוו נהרין כיון דאתנטעו ואתתקנו אתרביאו בנהורא ואקרון ארזי לבנון ואדם וחוה עד דאתנטעו לא אתרביאו בנהורא ולא סליקו ריחא ודאי אתעקרו ואשתילו ואתתקנו כדקא יאות מאמר ויצו ה' אלקים על האדם אות תלב ויצו יהוה אלהים הא תנינן לית צו אלא עז יהוה זו ברכת השם אלהים אלו הדיינין על האדם זו שפיכת דמים לאמר זו גלוי עריות מכל עץ הגן ולא גזל אכל תאכל ולא אבר מן החי ושפיר אות תלג מכל עץ הגן אכל תאכל דשריא ליה כלא דליכלינהו ביחודא דהא חזינן אברהם אכל יצחק ויעקב וכל נביאים אכלו וחיו אבל אילנא דא אילנא דמותא איהו מאן דנטיל ליה בלחודוי מיית דהא סמא דמותא נטיל ועל דא כי ביום אכלך ממנו מות תמות בגין דקא פריש נטיעין אות תלד רבי יהודה שאיל לרבי שמעון הא דתנינן אדם הראשון מושך בערלתו הוה מאי הוא אל דפריש ברית קדש מאתריה ומחולקיה ודאי מושך בערלה הוה ושבק ברית קדש ודבק בערלה ואתפתה במלה דנחש אות תלה ומפרי העץ דא אתתא לא תאכל ממנו בגין דכתיב רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו ובהאי הוי פרי דהא באחרא לא הוי פרי כי ביום אכלך ממנו מות תמות בגין דאילנא דמותא הוי כדקאמרן דכתיב רגליה יורדות מות אות תלו רבי יוסי אמר האי אילנא דקא אמרן הוה מתשקי מלעילא ואתרבי והוה חדי כמה דאת אמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הגן דא אתתא ונהר דא הוה עייל ביה ואשקי ליה והוה כלא חד דהא מתמן ולתתא איהו פרודא דכתיב ומשם יפרד מאמר והנחש היה ערום אות תלז והנחש רבי יצחק אמר דא יצר הרע רבי יהודה אמר נחש ממש אתו לקמיה דרבי שמעון אמר לון ודאי כלא חד וסמאל הוה ואתחזי על נחש וצולמיה דנחש דא איהו שטן וכלא חד אות תלח תנינא בההיא שעתא נחת סמאל מן שמיא רכיב על נחש דא וצולמיה הוו חמאן כל בריין וערקן מניה ומטו לגבי אתתא במלין וגרימו מותא לעלמא ודאי בחכמה אייתי סמאל לווטין על עלמא וחבל אילנא קדמאה דברא קבה בעלמא אות תלט ומלה דא הוי תלי על סמאל עד דאתא אילנא אחרא קדישא דאיהו יעקב ונטל מניה ברכאן דלא יתברך סמאל לעילא ועשו לתתא דהא יעקב דוגמא דאדם הראשון הוה דיעקב שופריה דאדם הראשון הוה ועל דא כמה דמנע סמאל ברכאן מאילנא קדמאה הכי נמי מנע יעקב דאיהו אילנא דוגמא דאדם מסמאל ברכאן מלעילא ומתתא ויעקב דידיה נטיל בכלא ועל דא ויאבק איש עמו כתיב אות תמ והנחש היה ערום דא יצר הרע דא מלאך המות ובגין דנחש איהו מלאך המות גרם מותא לכל עלמא ודא הוא רזא דכתיב קץ כל בשר בא לפני דא הוא קצא דכל בשרא דנטיל נשמתא לכל בשרא ואקרי הכי אות תמא ויאמר אל האשה אף רבי יוסי אמר באף פתח ואף אטיל בעלמא אמר לה לאתתא באילנא דא ברא קבה עלמא ודאי אכלו מניה והייתם כאלהים יודעי טוב ורע דהא איהו הכי הוי אלהים שמיה עץ הדעת טוב ורע ועל דא והייתם כאלהים יודעי וגו' אות תמב אמר רבי יהודה לא אמר הכי דאלו אמר באילנא דא ברא קבה עלמא יאות הוה כי הוא כגרזן ביד החוצב בו אבל לא אמר אלא מאילנא דא אכל קבה וכדין ברא עלמא וכל אומן סני לחבריה אכלו מניה ואתון תהון בראן עלמין ועל דא כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו וגו' ובגין דאיהו ידע דא אפקיד לכו עליה דלא תיכלו מניה אות תמג אמר רבי יצחק בכלא מליל שקרא בשירותא דאמר שקרא הוה דכתיב אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ולאו הכי דהא כתיב מכל עץ הגן אכל תאכל וכלהו שרא ליה אות תמד אמר רבי יוסי הא תנינן דפקיד ליה קבה על עז דכתיב ויצו יהוה על ברכת השם אלהים על הדינין על האדם על שפיכת דמים לאמר על גלוי עריות וכי כמה אנשי הוו בעלמא דאיהו אצטריך דא אלא ודאי כלא על האי אילנא הוה אות תמה בגין דביה אחידן כל אלין פקודין דכל מאן דנטיל ליה בלחודוי עביד פרישו ונטיל ליה באוכלוסין דלתתא דאחידן ביה ונטיל עז ושפיכות דמים וגלוי עריות עז באינון רברבי ממנן שפיכות דמים בהאי אילנא תליין דאיהו בסטר גבורה וסמאל אתפקד על דא גלוי עריות אשה היא ואנתתא אקרי ואסיר לזמנא לאנתתא בלחודהא אלא עם בעלה דלא יהא חשיד בגלוי עריות ועל דא בכלהו אתפקד בהאי אילנא כיון דאכל מניה בכלהו עבר דהא כלא אחיד ביה אות תמו רבי יהודה אמר ודאי מלה דא הכי הוא דאסיר לאתיחדא עם אנתתא בלחודהא אלא אם כן בעלה עמה מה עבד ההוא רשע אמר הא מטיתי להאי אילנא ולא מתי אוף את קרבי ומטי בידך ביה ולא תמות ומלה דא הוא אוסיף לה מגרמיה אות תמז מיד ותרא האשה כי טוב וגו' במה חמאת אר יצחק ההוא אילנא סליק ריחין כמה דאת אמר כריח שדה אשר ברכו יהוה ובגין ההוא ריח דהוה סליק חמדת ליה למיכל מניה רבי יוסי אמר ראייה הוה אל רבי יהודה והא כתיב ותפקחנה עיני שניהם אל האי ראיה בשיעורא דאילנא נקטת ליה דכתיב ותרא האשה דייקא אות תמח ותרא האשה כי טוב חמאת ולא חמאת כי טוב חמאת כי טוב ולא אתישבת ביה מה כתיב לבתר ותקח מפריו ולא כתיב ותקח ממנו והיא אתדבקת באתר דמותא וגרימת לכל עלמא מותא ואפרישת חיי מן מותא ובחובא דא גרים פרישותא לאפרשא אתתא מבעלה דהא קול מדבור לא מתפרשן לעלמין ומאן דמפריש קול מדבור אתאלם ולא יכיל למללא וכיון דאשתקל מניה מלולא אתייהיב לעפרא אות תמט אר שמעון כתיב נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר נאלמתי דומיה האי קרא כנסת ישראל אמרו בגלותא מאי טעמא בגין דקול מדבר ליה לדבור כיון דאיהי בגלותא קול אתפרש מינה ומלה לא אשתמע ועל דא נאלמתי דומיה וגו' מאי טעמא בגין דהחשיתי מטוב דלא אזיל קול בהדה וישראל אמרי לך דומיה תהלה מאי דומיה דא תהלה לדוד דאיהי דומיה בגלותא ושתיקא בלא קול אר יצחק מאי לך בגינך איהי דומיה ושתיקא דאסתלקא מנה קול אות תנ ותקח מפריו הא תנינן סחטה ענבים ויהבת ליה וגרימו מותא לכל עלמא דהא אילנא דא ביה שריא מותא והוא אילנא דשלטא בליליא וכד איהי שלטא כל בני עלמא טעמי טעמא דמותא אלא אינון בני מהימנותא מקדמי ויהבי ליה נפשייהו בפקדונא ובגין דאיהו בפקדונא אתהדרו נפשאן לאתרייהו ועל דא ואמונתך בלילות כתיב אות תנא ותפקחנה עיני שניהם רבי חייא אמר דהא אתפקחו למנדע בישין דעלמא מה דלא ידעו עד השתא כיון דידעו ואתפקחו למנדע ביש כדין ידעו כי ערומים הם דאבדו זהרא עלאה דהוה חפי עלייהו ואסתלק מנייהו ואשתארו ערומים מניה אות תנב ויתפרו עלה תאנה אתדבקו לאתחפאה באינון צולמין דההוא אילנא דאכלו מניה דאקרון טרפי דאילנא ויעשו להם חגורות רבי יוסי אמר כיון דידעו מהאי עלמא ואתדבקו ביה חמו דהאי עלמא מתדבר על ידא דאינון טרפין דאילנא ועבדו להון תוקפא לאתתקפא בהו בהאי עלמא וכדין ידעו כל זייני חרשין דעלמא ובעו למחגר זיינין באינון טרפי אילנא בגין לאגנא עלייהו אות תנג רבי יהודה אמר כדין תלת עאלו בדינא ואתדנו ועלמא תתאה אתלטייא ולא קיימא בקיומיה בגין זוהמא דנחש עד דקיימו ישראל בטורא דסיני אות תנד לבתר אלביש לון קבה בלבושין דמשכא אתהני מנייהו ההד כתנות עור בקדמיתא הוו כתנות אור דהוו משתמשין בהו כעלאין דלעילא בגין דמלאכי עלאין הוו אתיין לאתהנא מההוא נהורא ההד ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו והשתא דחבו כתנות עור דעור אתהני מנייהו ולא נפשא אות תנה לבתר אולידו ברא קדמאה ברא דזוהמא הוה תרין אתו עלה דחוה ואתעברת מנייהו ואולידת תרין דא נפק לזיניה ודא נפק לזיניה ורוח דילהון אתפרשו דא לסטרא דא ודא לסטרא דא דא דמי לסטרוי ודא דמי לסטרוי אות תנו מסטרא דקין כל מדורין דסטרא דזיינין בישין ורוחין ושדין וחרשין אתיין מסטרא דהבל סטרא דרחמי יתיר ולא בשלימו חמר טב בחמר ביש ולא אתתקן בהדיה עד דאתא שת ואתייחסו מניה כל אינון דרין דזכאי עלמא וביה אשתיל עלמא ומקין אתיין כל אינון חציפין ורשעים וחייבי עלמא אות תנז אר אלעזר בשעתא דחב קין הוה מסתפי בגין דחמא קמיה זיני משריין מזיינין ואתיין לקטלא ליה וכד אהדר בתשובה מאי קאמר הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר מאי מפניך אסתר אלא אהא סתיר מבניינא דילי רבי אבא אמר כמה דאת אמר ולא הסתיר פניו ממנו ויסתר משה פניו ועל דא ומפניך אסתר מאינון פנים דילך אהא נסתר דלא ישגחון בי ועל דא והיה כל מוצאי יהרגני מאמר וישם ה' לקין אות אות תנח וישם יהוה לקין אות לבלתי וגו' מאי אות אות אחד מעשרין ותרין אתוון דאורייתא יהב עליה לאגנא עליה אמר רבי יהודה מאי דכתיב ויהי בהיותם בשדה מאי בשדה דא אתתא ועל דא קם וקטיל ליה דהא מסטרא דא ירית לקטלא מסטרא דסמאל דגרים מותא לכל עלמא וקני קין להבל על נוקביה רבי חייא אמר הא חזינן דכתיב ויחר לקין מאד ויפלו פניו על דלא אתקביל קרבניה אל הכי הוא וכלא הוה לקבליה אות תנט ואמר רבי יהודה מאי דכתיב הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ אלא הכי קאמר הלא אם תיטיב עובדך שאת מאי שאת כדכתיב יתר שאת דהא בוכרא שבחא אית ליה בכלא תדיר ותלייא בעובדוהי ועל דא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ מאמר לפתח חטאת רובץ אות תס מאי לפתח דא פתחא דלעילא דמניה נפקין דינין על עובדין בישין דעלמא פתח כמה דאת אמר פתחו לי שערי צדק לההוא פתח חטאת רובץ דא מלאך המות והוא זמין לאתפרעא מינך אות תסא תא חזי בראש השנה אתיליד אדם בראש השנה ודאי רזא לעילא ותתא רה לעילא רה לתתא בראש השנה עקרות נפקדות מנלן דבראש השנה הוה דכתיב ויהוה פקד את שרה ויהוה דייקא דא רה ובגין דנפיק אדם מרה נפיק בדינא ועלמא קיימא בדינא ובגיני כך לפתח ודאי חטאת רובץ בגין לאתפרעא מינך ואליך תשוקתו עד דתשתצי אות תסב ואתה תמשל בו רזא הוא דכתיב ואתה מחיה את כלם מכאן אמרו לא שליט קבה אלא בזמנא דישתצון חייבי עלמא ועל דא כיון דמלאך המות ישצי לון כדין קבה שליט עלוי דלא יפוק לאבאשא עלמא דכתיב ואתה תמשל בו ואתה דייקא אות תסג אמר רבי יצחק בקוטרא דפלגא קפסירא שכיח רבי יהודה אמר ואתה תמשל בו בתיובתא מאמר עזא ועזאל אות תסד רבי יוסי אמר כד הוו אינון דרין דקין אזלין בעלמא הוו מטרטשי ארעא והוו דמיין לעלאי ותתאי אר יצחק עזא ועזאל כד נפלו מאתר קדושתייהו מלעילא חמו בנת בני נשא וחטאו ואולידו בנין ואלין הוו נפילים דכתיב הנפילים היו בארץ אות תסה רבי חייא אמר בנוי דקין הוו בני אלהים דהא כד אתא סמאל על חוה אטיל בה זוהמא ואתעברת ואולידת לקין וחיזו דיליה לא הוה דמי לשאר בני נשא וכל אינון דאתיין מסטרא דיליה לא הוו אקרון אלא בני האלהים אות תסו רבי יהודה אמר ואפילו אינון נפילים הכי אקרון המה הגבורים שתין הוו בארעא כחושבן דלעילא כתיב הכא המה הגבורים אשר מעולם וכתיב התם ששים גבורים סביב לה רבי יוסי אומר המה הגבורים אשר מעולם ממש מעולם דייקא אנשי השם מאי שם דא הוא עולם דקאמרן אנשי השם דייקא כתיב הכא אנשי השם וכתיב התם בנקבו שם וכתיב ויקוב בן האשה הישראלית את השם אות תסז רבי חייא אמר מעולם ממש הוו ומעולם דלתתא נטל לון קבה כדבר אחר זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה מעולם ודאי ומעולם דלתתא נטיל לון קבה ואינון אבהן קדמאי למהוי רתיכא קדישא לעילא אוף הכא המה הגבורים אשר מעולם מעולם ודאי נטיל לון קבה רבי יצחק אמר מעולם דא מטתו שלשלמה דכתיב ששים גבורים סביב לה רבי אחא אמר כלהו בני האלהים אקרון אות תסח אמרו רזל בשעתא דברא קבה לאדם ברא ליה בגינתא דעדן וצוהו על שבע מצות חב ואתגרש מגינתא דעדן ותרי מלאכי שמיא עזא ועזאל אמרו קמי קבה אלו הוינא אנן בארעא הוינא זכאין אל קבה וכי אתון יכלין על יצרא בישא אמרו קמיה יכלין מיד אפיל לון קבה כמה דאת אמר הנפילים היו בארץ וכתיב הגבורים וגו' ובשעתא דנחתו לארעא עאל בהו יצרא בישא שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו חבו ואתעקרו מקדושתייהו אות תסט תא חזי כלהון נטיען הוו סתימין רשימין דקיקין באתרא חד לבתר עקרן קבה ואשתיל לון באתר אחרא ואתקיימו מאמר זה ספר תולדות אדם אות תע רבי ייסא שאל מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו זכר ונקבה בראם ויברך אותם אל רבי אבא רזא עלאה הוא תנינן תלת ספרין פתיחן ברה חד דצדיקים גמורים וכו' ספר עלאה דהא מניה נפק כלא נפיק מניה כתיבה ספר אמצעיתא כללא דעילא ותתא דתורה שבכתב אדם קדמאה ספר דאקרי תולדות אדם ודא איהו דצדיקים גמורים ההד זה ספר תולדות אדם דא צדיק ודאי דעביד תולדות ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים דהא ודאי כדין אתתקן כלא לעילא ותתא ואתקיימו בדוגמא חדא זכר ונקבה בראם סתם חד אתכליל בחד מבש עוי מיץ גרג ווה יצד דצב זדו היי לקה שוה ונק אות תעא מתניתין כתיב מגדל עוז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב דא הוא ספר תולדות אדם דרהיט בההוא מגדל האי מגדל מאי עבידתיה אלא דא הוא מגדל דוד ודא הוא מגדל עז שם יהוה וכלא חד הכא ידיעא לבני מהימנותא דא הוא ודאי ספר תולדות אות תעב ואמר רבי אבא ספר ודאי נחתו ליה לאדם הראשון וביה הוה ידע חכמתא עלאה וספרא דא מטא לבני אלהין חכימי דרא ומאן דזכי לאשגחא ביה ידע ביה חכמה עלאה ומשגיחין ביה וידעין ביה וספרא דא נחית ליה מארי דרזין ותלת שליחן ממנן קמיה אות תעג ובשעתא דנפק אדם מגנתא דעדן אחיד בההוא ספרא כד נפיק טאס מניה צלי ובכי קמי מאריה ואתיבו ליה כמלקדמין בגין דלא תתנשי חכמתא מבני נשא וישתדלון למנדע למאריהון אות תעד וכן תנינן ספר הוה ליה לחנוך ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם הוה ודא הוא רזא דחכמתא דהא מארעא אתנטיל ההד ואיננו כי לקח אותו אלהים והוא הנער כדכתיב חנוך לנער על פי דרכו אות תעה וכל גנזי עלאי אתמסרן בידיה ודא מסיר ויהיב ועביד שליחותא ואלף מפתחן אתמסרן בידיה ומאה ברכאן נטיל בכל יומא וקשיר קשירין למאריה מעלמא נטיל ליה קבה לשמושיה ההד כי לקח אותו אלהים אות תעו ומן דא אתמסר ספרא דאקרי ספרא דחנוך בשעתא דאחיד ליה קבה אחמי ליה כל גנזי עלאי אחמי ליה אילנא דחיי בגו מציעות גנתא וטרפוי וענפוי וכלא חמינן בספריה זכאין אינון חסידי עלאין דחכמתא עלאה אתגלי להו ולא אתנשי מנייהו לעלמין כמה דאת אמר סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם מאמר לא ידון רוחי באדם אות תעז ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו' רבי אחא אמר בההוא זמנא הוה ההוא נהרא דנגיד ונפיק אפיק רוחא עלאה מאילנא דחיי ואריק באילנא ואתמשכן רוחין בגווייהו דבני נשא יומין סגיאין עד דסלקו בישין ואתעתדו לפתח כדין אסתלק רוחא עלאה מההוא אילנא בשעתא דפרח נשמתין בבני נשא ההד לא ידון רוחי באדם לעולם למיהב לעולם בשעתא דפרחו נשמתין בבני נשא אות תעח בשגם הוא בשר רבי אלעזר אמר בשגם דא משה דאיהו נהיר לסיהרא ומחילא דא קיימין בני נשא בעלמא יומין סגיאין והיו ימיו מאה ועשרים שנה רמז למשה דעל ידיה תורה אתיהיבת וכדין יריק חיין לבני נשא מההוא אילנא דחיין וכך הוה אלמלא דחבו ישראל ההד חרות על הלחות חרות ממלאך המות דהא אילנא דחיי הוה משיך לתתא אות תעט ועל דא בשגם דאיהו בשר קיימא מלה לארקא רוחא דחיי בשגם אחיד לתתא אחיד לעילא ועל דא תנינן משה לא מית אלא אתכניש מעלמא והוה נהיר לסיהרא דהא שמשא אעג דאתכנש מעלמא לא מית אלא עאל ואנהיר לסיהרא כך משה אות תפ דבר אחר בשגם הוא בשר במשיכו דרוחא בבני נשא זמנא רבה אתהדר למהוי בשר לאתמשכא בתר גופא ולאשתדלא בעובדין דהאי עלמא אות תפא אמר רבי יצחק כל דרין דאשתכללו משת כלהו צדיקי וחסידי לבתר אתפשטו ואולידו ואוליפו אומנותא דעלמא לשצאה ברומחין וסייפין עד דאתא נח ואתקין לון תקונא דעלמא למפלח ולאתקנא ארעא דהא בקדמיתא לא הוו זרעין וחצדין לבתר אצטריכו להאי דכתיב עוד כל ימי הארץ וגו' אות תפב רבי אלעזר אמר זמין קבה לתקנא עלמא ולאתקנא רוחא בבני נשא בגין דיורכון יומין לעלמין ההד כי כימי העץ ימי עמי וגו' וכתיב בלע המות לנצח ומחה יהוה אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר